קשה לחמוק לאחרונה מפרסומים על כישלון מפעל ההתנחלויות. מאחוריהם עומד, כמעט תמיד, מכון "תמרור" של דוקטור שאול אריאלי, העוקב באדיקות אחר נתונים הקשורים ביהודה ושומרון. "שנת 2025 הייתה הכושלת ביותר בעשרים וחמש השנים האחרונות עבור מפעל ההתנחלות מהבחינה הדמוגרפית", דיווח אריאלי השבוע בערוץ 13, תחת הכותרת "הגירה מרצון, הגרסה היהודית". אחרי הכותרת הגיע פירוט: "הגידול השנתי צנח ביותר משליש מהממוצע הרב־שנתי, מאזן ההגירה הכולל הגיע לשיא שלילי של כל הזמנים – 1,903 ישראלים עזבו את איו"ש יותר מאשר הגיעו לאיו"ש, וההפתעה הגדולה נתונה לירידה של למעלה משליש בריבוי הטבעי... מחצית מההתנחלויות סובלות ממאזן הגירה כולל שלילי".
פרסומים דומים אפשר למצוא כמעט מדי שבוע בכלי התקשורת, שהמסר העיקרי בהם הוא שהמדינה משקיעה מיליארדים עבור תשתיות שאין בהן חפץ, ושהמלחמה הבריחה את המתיישבים. "מפעל בהפסד", נכתב בידיעות אחרונות לפני כמה שבועות, לצד הטענה ש"אין ולו יישוב יהודי אחד מבין כל ה־60 שנהנה מהגירה חיובית... לא סתם נטישה, כי אם בריחה ספונטנית של אזרחים נורמטיביים שנמאס להם". בישראל היום ציטטו את אריאלי תחת הכותרת: "האובססיה לבנייה לא תואמת את רצון הציבור – נחשפים ממדי העזיבה מיו"ש". המוטו של מכון תמרור הוא "כשהמציאות פוגשת בעובדות", ובחשבון הרשמי שלו מובא הציטוט: "בלי נתונים אתה רק עוד אדם עם דעה". רוצה לומר, בין אם אתה מתנגד להתנחלויות ובין אם אתה תומך בהן, כדאי שתכיר את תמונת המצב האמיתית.

ד"ר שאול אריאלי | צילום: ויקיפדיה
כתומך נלהב של המסר הזה, נכנסתי לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המפרסמת מדי שנה את מקורות הגידול של אוכלוסיית ישראל, על שבעת מחוזותיה. בשנה שעברה, 2024, גדלה אוכלוסיית המדינה ב־1.1%, והמחוז שהוביל את העלייה הוא מחוז יהודה ושומרון, עם גידול של 2.2% - יותר מכל השאר. טוב, אולי נפלתי על שנה חריגה לטובה. בדקתי שנה קודם, וגם בשנת 2023 המחוז הצומח ביותר במדינה (2.8%) היה יהודה ושומרון. בשנת 2022 הוביל מחוז חיפה (2.9%) ומיד אחריו יהודה ושומרון (2.8%). גם בשנת 2021 יו"ש היה המחוז המוביל בצמיחת אוכלוסייה (3%), וגם בשנת 2020 (2.3%). כן, מתחילת העשור שומר מחוז יהודה ושומרון על גידול ממוצע של 2.62% לשנה, הכי גבוה בארץ. לשם השוואה, מחוז תל־אביב צמח באותן שנים ב־0.94% בממוצע לשנה.
הכי מעניין
נראה שבכל הקשור לצמיחה דמוגרפית אין לעליצות של אריאלי וחבריו על מה להתבסס. מסיכום שנת 2025 בקבצים של למ"ס עולה שאין שום "ירידה של למעלה משליש בריבוי הטבעי" בהתנחלויות, אפילו לא קרוב. פשוט שקר נטול בסיס. הדיון הזה עשוי להיקרא כניסיון "לנגח" את המתנחלים, או רצון מנגד "להגן" עליהם, אבל זה בכלל לא העניין. לנתונים לא אכפת מהרגשות שלכם לגבי תוצאות מלחמת ששת הימים. תשוקה אידאולוגית לשכנע מביאה, כפי שממחיש היטב מכון תמרור בפרסומיו, לטיפול בלתי זהיר בעובדות היבשות. צ'רי פיקינג, כלומר בחירת העובדות שמתאימות לעמדתך, שנשמע טוב (או רע) בטלוויזיה, אבל מתאיין לנוכח התמונה המלאה.
השיא הגיע בנובמבר האחרון, כאשר ד"ר אריאלי פרסם טבלה עם הטענה כי בכל 60 היישובים המופיעים בה "כולם נמצאים בגידול שלילי או אפסי". מכאן זרמה הטענה השגויה הזאת לידיעות אחרונות. כן, זו הייתה טבלה רצופת שגיאות. נטען שם, למשל, שבאפרת עמד הריבוי הטבעי (נולדים פחות נפטרים) על 9 בלבד מתחילת השנה, כשפועל הוא עמד באותה עת על 124. היו עוד עשרות טעויות כאלה, ומגיבים רבים העירו שנראה כי משהו השתבש בהעתקה של נתוני הלמ"ס. רק אחרי התחפרות רבתי נמחקו הציוץ והטבלה השגויה, לא לפני שעשו את דרכם לפרסומים מסוימים בתקשורת.
הגירה או ילודה
טענה רצינית יותר היא שהגידול באוכלוסיית המתנחלים מקורו בעיקר בילודה, אבל מאזן ההגירה (נכנסים פחות יוצאים) תורם הרבה פחות לגידול. זה אכן המצב, אבל המסקנה שלפיה הוא מעיד על חוסר ביקוש למגורים באזור שגויה לחלוטין. ניקח שוב את תל־אביב כדוגמה. בשנת 2025, מאזן ההגירה של העיר הלבנה היה שלילי: עזבו אותה 4,809 תושבים יותר מאשר הגיעו תל־אביבים חדשים. גם קצב הריבוי הטבעי (4,285) לא כיסה על העזיבה, והגידול נטו היה שלילי. מי שיבדוק את מאזן ההגירה הפנים־ישראלי יגלה שהוא שלילי בתל־אביב כבר עשור שלם. האם מכון תמרור יכתיר את תל־אביב כ"מפעל כושל" ויקרא להפסיק לתכנן שם דירות וכבישים? אני מקווה מאוד שלא.
הגירה שלילית נטו היא לא מדד טוב לביקוש או למחסור בו. תל־אביב היא לב "אזורי הביקוש", היא גדלה ומתפתחת משנה לשנה, ואיש אינו חושב שמספרי העוזבים מעידים שכבר עשר שנים הדירות בה עומדות ריקות ובעלי הדירות משוועים לשוכרים. באותה מידה קשה מאוד לאתר ביהודה ושומרון פרויקט נדל"ן שלא משתרך מאחוריו תור ארוך, ומחירי הדירות בו ממשיכים לעלות. הגירה מושפעת מאוד, למשל, מזמינות הבנייה למגורים ומחיריה. כך למשל, הערים החרדיות ביהודה ושומרון, ביתר־עילית ומודיעין־עילית, הראו בשנה האחרונה הגירה שלילית נטו של 2,800 עוזבים יותר מנכנסים, בין השאר משום הן סובלות מחוסר בבנייה חדשה, הדוחק את הצעירים שמתחתנים לחפש דירות בריכוזים חרדיים אחרים.
גם במעלה־אדומים נרשמת כמה שנים הגירה שלילית, שבשנת 2025 הסתכמה במינוס 244 תושבים. בעיר הרביעית של מפעל ההתנחלויות, אריאל, דווחה הגירה פנימית חיובית של 298 תושבים בסיכום השנה, תוצאה של השכונות החדשות שאוכלסו בה בשנתיים האחרונות. התמונה במועצות האזוריות תשמח הרבה יותר את המתנחלים. מתוך 54 מועצות אזוריות בארץ, ארבע מועצות ביו"ש נכנסו השנה לעשר הראשונות מבחינת מאזן ההגירה (נדגיש: ללא הריבוי הטבעי). גוש עציון (+333 תושבים), שומרון (+301), הר חברון (+228) וערבות הירדן (+174). במקום ה־14 נמצאת המועצה האזורית מגילות (+62), ורק במטה־בנימין נרשם השנה מאזן הגירה שלילי (-346).

| צילום: סטודיו מקור ראשון
בהסתכלות על המחוז כולו בהתאם לנתוני למ"ס מתחילת העשור, מאזן ההגירה הפנימית של יהודה ושומרון ירד בכ־1,600 תושבים, ואם מתחשבים גם בהגירה בינלאומית מקבלים ירידה של כ־1,100 תושבים בלבד. תזכורת: ביהודה ושומרון חיים קרוב ל־550 אלף איש. קוטנם היחסי של מספרי ההגירה מעיד כמה לא רציני הניסיון לגזור מהם מסקנות חד־משמעיות לגבי גורל מפעל ההתיישבות כולו ומידת הפופולריות שלו בקרב הציבור הישראלי. יותר מזה: הצגת הנתונים לגבי מחוז אחד בארץ, בלי להראות מה קורה באזורים אחרים באופן יחסי, נותנת מצג שווא כאילו מדובר בתוצאה יוצאת דופן. וכמובן, הקשר להשקעה בתשתיות קלוש. השאלה אם הגידול באוכלוסייה מקורו בהגירה או בילודה, חסרת משמעות עבור מתכנני הכבישים, מקימי גני הילדים או מתקצבי מערכי ההסעות לבתי הספר. בטח כאשר באותן חמש שנים הריבוי הטבעי ביו"ש עלה בכ־63 אלף תושבים.
הן למתנחלים והן למתנגדיהם יש הרבה מה ללמוד ממעקב צמוד אחר המגמות של השנים האחרונות. העובדה ששיעורים ניכרים מהגידול באוכלוסייה הם מריבוי טבעי ולא מהגירה, מעידה בעיקר על התבגרות של מפעל ההתנחלויות אך גם על קיפאון מסוים בהרחבת היישובים. שני הצדדים עושים שימוש בהצגת נתוני הערים החרדיות ביו"ש, אלה כדי להוכיח את הגידול הדמוגרפי, ואלה כדי להראות שאחוז ניכר מהמתנחלים (כ־30%) אינם "אידאולוגיים", ויסכימו לפינוי מרצון ביום מן הימים. נכון ש"בלי נתונים אתה רק עוד אדם עם דעה", אבל אפילו יותר גרוע להיות עם נתונים חלקיים ומסולפים. כי אז אתה לא רק מחזיק בדעה, אלא גם בתחושה כוזבת של ביסוס עובדתי.

