אוצר מלפני כ-1,800 שנה: כלי אגירה גדול, עשוי אבן אשר שימש יהודים בגליל, יוצג לראשונה במשכן הכנסת. התערוכה, שנפתחת היום (ט״ו בשבט) יום הולדתה ה-60 של הכנסת במשכנה בגבעת רם, מבקשת להתחקות אחר שורשיה הקדומים של ההנהגה היהודית, ולחבר בין העבר הקדום לבין הבית הדמוקרטי של העם היהודי בימינו.
כלי האגירה, שיש המזהים אותו ככלי ״קלל״ המוזכר במקורות היהודיים, נחשף בחודשים האחרונים על ידי מתנדבים בחפירה חינוכית־קהילתית של רשות העתיקות וקק״ל, באתר פונדק דלוי שבגליל התחתון.
״כלי אבן העשויים קירטון זכו לחשיבות מיוחדת בחברה היהודית, שכן לפי ההלכה – בניגוד לכלי חרס – אינם מקבלים טומאה״, אומר נועם זילברברג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. ״בעוד שבגליל מוכרים כלי אבן קטנים, כגון ספלים וקערות, כלים גדולי־ממדים מסוג זה הם נדירים יותר״.
הכי מעניין
גובהו של הכלי מגיע לכ־80 ס״מ וקוטרו לכ־50 ס״מ, והוא בולט הן בממדיו החריגים והן בהקשרו – יישוב יהודי מהתקופה הרומית והביזנטית, המוזכר במקורות התלמודיים.
״הממצא משקף רמת הקפדה הלכתית גבוהה ואורח חיים יהודי מגובש, ומאיר את דמותו של הגליל כמרחב חיים פעיל ותוסס בתקופת המשנה והתלמוד – המרחב שבתוכו פעלה גם הנהגת העם היהודי״, אומרת ד״ר עינת עמבר־ערמון, מנהלת המרכז החינוכי־קהילתי של רשות העתיקות בצפון.
הכלי שהתגלה בחפירה מוצג בתצוגה בכנסת | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
התערוכה "מכנסת הגדולה למשכן הכנסת – נדודי הסנהדרין", שהקימה רשות העתיקות במשכן הכנסת בשיתוף הכנסת ומשרד המורשת, מציגה ממצאים ארכיאולוגיים מאתרים בירושלים ובגליל, המשרטטים רצף היסטורי של מוסדות ההנהגה היהודיים לאורך אלפי שנים – מהכנסת הגדולה, דרך מוסד הסנהדרין, ועד הכנסת של מדינת ישראל, המהווה כיום את מרכז החיים הדמוקרטיים והריבוניים של העם היהודי.
בין הממצאים המוצגים: כתובת עברית נדירה, המורכבת משני חלקים שחוברו כעת לראשונה. החלק התחתון התגלה בשנת 1863 בדרום הר הבית בידי הארכיאולוג הצרפתי דה־סוסי, ובו מופיעה המילה ״כלא״ או ״נכלא״; החלק העליון נחשף כ־100 שנה מאוחר יותר בחפירותיו של פרופ׳ בנימין מזר, ובו נראות האותיות האחרונות של המילה ״זקנים״. לדעת החוקרים, הכתובת רומזת לתפקידם המשפטי של זקני הסנהדרין. לראשונה מוצגים בכנסת יחד – המקור מחפירות מזר, והעתק של הכתובת, השמורה במוזיאון הלובר בפריז.
עוד כתבות בנושא
עוד מוצגים בתערוכה מטבעות מן העיר היהודית ציפורי, המעידים על טביעת מטבעות בערים יהודיות באישור השלטון הרומי, וכן דלת בזלת מעוטרת במנורה בת שבעה קנים מטבריה, בת כ־1,800 שנה, עדות לחיים היהודיים בעיר שבה נערך התלמוד הירושלמי. דלת זו, התגלתה בחפירות בניהולה של ד"ר קטיה ציטרין-סילברמן מהאונ' העברית בירושלים.