הבוקר (יום שני), בדיון הוועדה לביטחון לאומי, התנגד ארגון "יוזמות אברהם" להצעת החוק של יו"ר הוועדה, צביקה פוגל, המציעה להכריז על ארגוני פשיעה חמושים כארגוני טרור. הארגון מקדם מדיניות למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית. משנת 2018 הארגון מנהל מעקב אחר קורבנות הרצח בחברה הערבית כתוצאה מפשיעה ומבקר את המדינה והמשטרה על כך שאינם פועלים באופן מספק על מנת למגר את התופעה. לטענת הארגון השימו שבכלי הזה יפגע בזכויות האזרחים.
עוד כתבות בנושא
הדבר התקבל בהפתעה בקרב חברי הוועדה לביטחון לאומי. גורם שהשתתף בדיון מסר ל'מקור ראשון', כי "כשזה מגיע לספירת נרצחים, הם המתייצבים ראשונים. אבל כשמחוקקים חוק שיעזור למגר את הפשיעה, הם קמים להתנגד. יוזמות אברהם לא יכולים גם להתלונן על האלימות וגם להילחם בכל ניסיון אמיתי לעצור אותה. ככה נראית צביעות".
נציין כי בדיון ועדת השרים למאבק בפשיעה בחברה הערבית מסוף חודש מאי בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, שב"כ, מל"ל, משטרת ישראל, היועצת המשפטית לממשלה ונציגי רשויות המדינה, הוצגו נתונים חמורים ומטרידים אודות היקף הפעילות והשפעתם המערכתית של ארגוני פשיעה בחברה הערבית. עולה כי מדובר בגורמים חמושים שמשתמשים בנשק חם ובמטענים. הם מאיימים באופן ישיר על רשויות ונבחרי ציבור בפרט, ועל הציבור ככלל באמצעות השתלבות במערכות שלטון מקומיות וקיום קשרים עם גורמים חוץ-מדינתיים. לעיתים הם פועלים כתשתית טרור בפועל. ההתעצמות של גורמים אלה יוצרת איום אסטרטגי על ביטחון הפנים, על שלטון החוק, ועל שלמות הדמוקרטיה הישראלית. זה היה אחד הגורמים לקידום הצעת החוק.
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, ח"כ צביקה פוגל | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בדו"ח שפרסם ארגון "יוזמות אברהם" לפני יומיים, הוא קובע ששנת 2025 היא השנה הקטלנית ביותר אי פעם עם עלייה חדה ברצח צעירים ונשים במגזר הערבי. לדבריהם מדובר ב-252 קורבנות שאיבדו את חייהם בנסיבות של אלימות ופשיעה, מרביתם מתחת לגיל 30. נתון זה מהווה זינוק של 10% לעומת השנה הקודמת. ראשי הארגון תקפו את המדיניות הממשלתית ומסרו כי הנתונים מהווים 'כתב אישום חמור'. לדבריהם, מדובר באוזלת יד והפקרה של חיי אדם. המשטרה הגיבה לנתונים אלה וטענה כי מדובר בסילוף כיוון שהם כוללים מקרים בהם שוטרים סיכלו מקרי רצח מתוכננים וחיסלו עבריינים שהיו בדרכם לביצוע רצח.
הכי מעניין
מארגון יוזמות אברהם נמסר: "להכרזה על ארגון טרור יש משמעויות מרחיקות לכת הפוגעות בזכויות חשודים. בנוסף, החוק דווקא יפגע במאבק בארגוני הפשיעה בכך שהוא יעמיק את חוסר האמון בין החברה הערבית למוסדות המדינה ויפחית עוד את שיתוף הפעולה של האזרחים הערבים עם המשטרה. באופן זה תיפגע היכולת לנהל חקירה אפקטיבית, ולקבל מידע מהשטח. מניעי ארגוני הפשיעה הם כלכליים ולא אידאולוגיים, דתיים או מדיניים. סיווגם כארגוני טרור המונעים ממטרות אידיאולוגיות-לאומיות הינו שגוי.
"במקום קידום החוק המתייג באופן מזיק את ארגוני הםפשיעה כארגוני טרור, יש לגבש פתרונות מעשיים לשיפור האכיפה: איוש תקנים; הכשרות מעמיקות לשוטרים ומיצוי הכלים הנמצאים כבר כסל הכלים של המשטרה. אם לאחר כל אלה יש צורך בכלים נוספים המשמשים למאבק בטרור, יש לעשות זאת לאחר מיפוי מדוייק ובפיקוח הדוק של פרקליטות המדינה. זאת, באמצעות תיקון פקודת המשטרה ומבלי להגדיר את ארגוני הפשיעה הפלילית כארגוני טרור. אנו שבים ומבהירים - אין תחליף למדיניות חברתית־כלכלית ארוכת טווח לטובת טיפול בגורמי העומק לפשיעה.
"במניין הקרבנות שקפחו את חייהם בנסיבות של אלימות ופשיעה, יוזמות אברהם אינה מודדת את מידת הלגיטימיות של פעילות הקרבנות בעת שאיבדו את חייהם. לכן, ההגדרה חלה גם על מי שנטען שעסקו בפעילות פלילית או היו בדרכם לביצוע פשע. בהקשר זה חשוב לזכור שגם עבריינים הם לעיתים קרבנות של חוסר עתיד ותקווה, קיפוח וחופש בחירה מוגבל. במותם גם הם משאירים מאחור קושי ושכול של משפחות שלמות".