היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שיגרה הערב (ג') מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו לקראת המועד האחרון להגשת המענה לעתירות לבג"ץ נגד כהונתו של ח"כ איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי. במכתבה מציינת בהרב-מיארה כי טרם הקמת הממשלה דחה בג"ץ עתירות שהוגשו נגד מינוי בן גביר לתפקיד, אף שמצא שהמינוי מעורר קושי. פסק הדין התבסס על הצהרות בן גביר בדבר שינוי דרכיו, חלוף הזמן מאז האירועים הרלוונטיים, וכן על "עצמאותה של המשטרה".
היועצת מציינת כי התשתית הראייתית שהצטברה מאז כניסתו של השר לתפקיד מלמדת כי הוא "משפיע ומתערב לכאורה באופן פסול, וחוזר ונשנה, בהפעלת הכוח המשטרתי ובפעילותה האופרטיבית של המשטרה". התנהלות זו, לדבריה, מנוגדת לדין ולהחלטות שיפוטיות, וחותרת תחת עקרון עצמאות המשטרה. השילוב בין כוחו של השר להשפעתו המעשית על עתידם המקצועי של קציני המשטרה לבין התערבויותיו הפסולות לכאורה, פוגע ביכולת להבטיח שהמשטרה תפעל בנאמנות לציבור ולא לדרג הפוליטי.
בעקבות שיח בין היועצת, ראש הממשלה והשר, גובש ואושר על ידי השר מסמך עקרונות באפריל 2025, שנועד לצמצם את החשש מפגיעה בעבודת המשטרה. מסמך זה נכנס לתוקף באופן מיידי והוקם צוות בין-משרדי להטמעתו. אולם, היועצת קובעת במכתבה לנתניהו כי "הדין והעקרונות המוסכמים לחוד והמציאות בשטח לחוד". בפועל, השר ממשיך לטענתה להפר את הדין, את החלטות בית המשפט ואת העקרונות שאליהם התחייב באופן חוזר ונשנה, מה שהופך את עקרון עצמאות המשטרה ואת מסמך העקרונות "לאות מתה".
הכי מעניין
במכתב מביאה היועצת דוגמאות להפרות שביצע השר לשיטתה מהעת האחרונה. בין היתר בנושאי חופש ביטוי, מחאות והפגנות. לדבריה, השר פרסם ב-28 באוגוסט 2025 מסמך "מדיניות בנושא הפגנות" שכולל הוראות שאינן עולות בקנה אחד עם הדין ופסיקת בית המשפט העליון בנושא הזכות להפגין. המסמך פורסם טרם השלמת ההיוועצות עם המפכ"ל והייעוץ המשפטי לממשלה, ויש בו כדי להשפיע באופן פסול על התנהלות השוטרים בשטח.
גם בנוגע לחקירות פליליות טוענת היועצת כי השר מפר באופן תדיר את הדין ואת התחייבותו במסמך העקרונות, לפי נאסרה עליו כל התערבות והשפעה בחקירות פליליות (לרבות חקירות שוטרים). כך למשל התייחס בן גביר לחקירתו של נצ"מ אבישי מועלם ולכוונת היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד נציב שירות בתי הסוהר קובי יעקובי, לו העניק גיבוי מלא. כמו כן, הביע תמיכה בסנ"צ עמית פולק ביום הגשת כתב האישום נגדו.
דוגמה נוספת הביאה היועצת מהתערבות פסולה לטעמה של בן גביר במינוי שוטרים, עת השר עשה שימוש פסול בסמכותו, ונמנע מלחתום על קידומה של רפ"ק רינת סבן לדרגת סנ"צ. זאת, לכאורה, מטעמים הקשורים לטיפולה ועדותה במשפט "האלפים" ובתיק פלילי הקשור למקורביו.
לאור זאת קבעה היועצת במכתב כי מכלול ההתנהלות המתואר פוגע באופן שיטתי בעצמאות המשטרה ומלמד על "הפרה מתמדת של עקרון עצמאות המשטרה". היועצת קובעת כי התשתית הראייתית המקורית שעליה נסמכה דחיית העתירה הראשונה "השתנתה באופן מהותי" והיסודות המשפטיים התערערו. לאחר כישלון הניסיון לקבוע ערובות אפקטיביות בהסכמת השר, לא ניתן עוד להגן על עצמאות המשטרה.
היועצת מציינת כי טענות העותרים, וכן בקשתם להוצאת צו על תנאי, "מעוגנת בתשתית העובדתית והמשפטית, והיא הולמת את חומרת הפגיעה בעקרונות היסוד של הפעלת הכוח המשטרתי במדינה דמוקרטית". בסיכום המכתב דורשת בהרב מיארה את התייחסותו של ראש הממשלה לאמור במכתב לצורך השלמת גיבוש עמדתה לעתירות, אותה יש להגיש לבית המשפט עד 14 בדצמבר 2025.

