"נקודת שבר": משרדי הממשלה מסתירים נתונים והיקף פגיעות המיניות גדל

דו"ח שיוצג היום בכנסת בוועדה לקידום מעמד האישה, חושף כי רוב הפגיעות המיניות מתרחשות בידי אדם מוכר, שיעור התיקים שמסתיימים ללא כתב אישום גבוה במיוחד ומשרדי ממשלה מרכזיים מסרבים למסור מידע לציבור

פגיעה מינית. אילוסטרציה | שאטרסטוק

פגיעה מינית. אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

תוכן השמע עדיין בהכנה...

לקראת יום המאבק באלימות כלפי נשים, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מפרסם היום (רביעי) את הדו"ח השנתי לשנת 2025. הדו"ח, שיוצג היום בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, מציג תמונת מצב מספרית על ההתמודדות המערכתית עם תופעת האלימות המינית בישראל. אלא שבניגוד לשנים קודמות, האיגוד טוען כי השנה נבצר מהם להציג בהרחבה נתונים על טיפול הרשויות בתופעה, וזאת כיוון ששורה של משרדי ממשלה וגופי אכיפת החוק לא העבירו להם את המידע, לדבריהם, באופן מכוון ושיטת ובניגוד לחוק. הגופים שבחרו שלא להעביר נתונים: המשטרה, הפרקליטות, מח"ש, שב"ס, משרד החינוך, משרד הרווחה וצה"ל.

"הבחירה שלא להעביר נתונים מביאה אותנו לנקודת שבר מול הגופים האמונים על הטיפול בתופעה. למגינת ליבנו, התנהלות זאת מעידה לא רק על אוזלת יד, אלא על זלזול ועל התנערות מאחריות המדינה לביטחון האזרחים והאזרחיות שלה", מוסרת אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. התנהלות זו כנגד האינטרס הציבורי, מבטיחים באיגוד, לא תעבור בשתיקה, וכבר הוגשו עתירות מנהליות נגד משטרת ישראל, משרד החינוך, שב"ס וצה"ל, ותישקל הגשת עתירות נוספות. "בימים אלו, שבהם רואה הדוח אור, אנו מנהלות שורה של עתירות נגד הגופים והרשויות שנמנעו מהעברת המידע כמתחייב בחוק. נדאג שהמידע ייחשף לעין הציבור, וישמש בתהליכי קבלת ההחלטות החשובים כל כך לא רק לנפגעות ולנפגעים – אלא לחברה כולה", מבטיחה סוליציאנו.

על פי נתוני מרכזי הסיוע, 51,118 פניות התקבלו לאורך שנת 2024 במרכזי הסיוע במרחבי הארץ. חלה עלייה בפניות לסיוע גם על פגיעות מיניות במערכת החינוך ובמקומות טיפול, ובפגיעות בהשפעת חומרים מטשטשים. 95% מהתקיפות נעשו על ידי אדם מוכר לנפגע/ת. 37% נפגעו על-ידי בני משפחה, ועוד 11% נפגעו בידי בני זוג (בעבר או בהווה). 81% מתיקי עבירות המין נסגרו על ידי הפרקליטות ללא כתב אישום. 62% מהתביעות האזרחיות (נזיקין) ו-73% מהתביעות בבית הדין לעבודה על עבירות מין והטרדה מינית התקבלו.

הכי מעניין

למרות העלייה במספר הפניות, רק כ־10% בלבד מהפונות והפונים בחרו להגיש תלונה במשטרה. 72 תביעות אזרחיות התקבלו השנה בנוגע לעבירות מין והטרדה מינית. מתוכן 45 לבית המשפט השלום ו-26 למחוזי. רק 29 תיקים הגיעו לידי סיום – מתוכם, רוב התביעות התקבלו (תביעות רבות נמחקות במסגרת פשרה מחוץ לבית המשפט).

פגיעות בילדים ונוער

רוב הפניות עסקו בפגיעה בקטינים ובקטינות - 28% מהפניות עסקו בפגיעה שהתרחשה עד גיל 12, ו-30% בגילי 18-13, כאשר רוב מוחלט של הפגיעות בילדים עד גיל 12 (71%), בוצעו על ידי בן משפחה. לא פחות מ-17% מהפגיעות התרחשו בתוך מערכת החינוך בילדים עד גיל 12, וביחס לבני נוער בין הגילאים 13 עד 18, 20% מהן התרחשו במערכת החינוך – עלייה של מעל כ-45% ביחס לשנה שעברה. גם מספר הפניות על פגיעה בנוער במקום העבודה עלה ב-57%. בשנת 2024 נרשמה עלייה של 35% בפניות על פגיעות שהתרחשו במקום מתן טיפול ביחס לשנת 2023.

פגיעות במקום העבודה

איגוד המרכזים מציג בדו"ח כי תוצאות המלחמה ניכרו גם בבתי המשפט, כאשר משך הטיפול בתיקים ביחס לשנת 2023 התארך, ויותר ממחציתם התנהלו במשך יותר משנתיים. 97 תיקי הטרדה מינית נפתחו בבית הדין לעבודה בשנת 2024, מחציתן הוגשו בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב-יפו. 97 תיקי הטרדה מינית שהתנהלו בבית הדין לעבודה הגיעו לסיומם, כאשר 73% מן התביעות התקבלו.

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אמרה: "נתוני הדו"ח מעידים על תהליך עמוק ומדאיג של ניצול פוגעני של יחסי כוח במשפחה, ביחסי טיפול ובמערכת החינוך. העלייה בפגיעות בתוך מערכת חינוך ובמקצועות טיפוליים, לצד העובדה שעדיין אנחנו רואות דמויות בולטות בעולם הבידור ומובילי דעת קהל המנצלים את מעמדם ופוגעים מינית, מעידה עד כמה הנורמות הציבוריות חייבות להשתנות ולייצר הוקעה כלפי כל מי שפגע מינית. לצערנו אנחנו רואות היטב גם בשטח בטיפול המשטרה בעבירות מין, יחס לא ראוי לנפגעות ולנפגעים, מחסור בחוקרי/ות עבירות מין, סגירת תלונות מקוונות באופן מיידי, חקירות רשלניות ועוד. כל אלו תורמים לסגירת תיקי עבירות מין, ועבריינים שלא נותנים את הדין על מעשיהם. במציאות כזו, העשייה שלנו במרכזי הסיוע היא קריטית - לא רק הגנה על נפגעות ונפגעים, אלא גם מאבק על דמותה המוסרית של החברה הישראלית".

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ מירב כהן (יש עתיד): "הנתונים של איגוד מרכזי הסיוע מלמדים ששום מקום כבר לא בטוח - לא לנשים, לא לנערות ונערים, וגם לא לילדות וילדים. חדר הטיפולים, מקום העבודה, בית הספר, ואפילו - כולם מהווים זירות אפשריות לפגיעה מינית. ממשלת ישראל חייבת להתעורר, העלייה הדרסטית במספרים מחייבת תכנית חירום בין-משרדית עם המשטרה למאבק עיקש וחסר פשרות בתופעה שרק הולכת ומתפשטת בכל מרחבי החיים שלנו. לצערי, גופים ציבוריים רבים, ובראשם המשרד לביטחון לאומי, מסתירים את הנתונים מגופי המחקר והסיוע. עוד הוכחה לכך שהממשלה הנוכחית לא לוקחת ברצינות את ביטחוננו האישי. בלי הפקת לקחים - לא נוכל להציל חיים".