"לפני 15 שנה, כשתיארתי את מה שיקרה בבאר־שבע, היו אומרים שאני הוזה. היום זה קורה במציאות", כך אמר השבוע רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר־שבע, בוועידת החדשנות שהתקיימה בפארק ההייטק בעיר. הוועידה עסקה בהזדמנויות התעסוקה שנוצרות לקראת אכלוס קריית התקשוב הצבאית בחודשים הקרובים. אחת הסנוניות האזרחיות הראשונות שמגיעות דרומה יחד עם הצבא היא קבוצת AMAN, שמספקת שירותים ופתרונות לחברות הייטק. הקבוצה פתחה לאחרונה סניף בפארק ההייטק של באר־שבע, כדי להתחיל לעבוד מול יחידות הטכנולוגיה הצבאיות שעוברות כעת לדרום.

דנילוביץ' דיבר כהרגלו על האקו־סיסטם הייחודי שנוצר בבאר־שבע בעקבות ההדרמה של קריית התקשוב וקריית המודיעין. הוא טען שאין עוד מקום בעולם שבו פועלים ברדיוס כה קטן יחידות טכנולוגיה צבאיות, חברות הייטק, מוסדות אקדמיה, בית חולים ותעשייה ביטחונית. "זה לא חזון, זה כבר קורה", הכריז דנילוביץ', והזכיר שענקית השבבים אנבידיה אמורה להיכנס בשנה הקרובה לבניין החמישי של פארק ההייטק, ולהעסיק בו מאות עובדים.

בראשית השבוע זכה דנילוביץ' לזריקת עידוד מהממשלה, שקיבלה החלטה חשובה בנוגע לבירת הנגב. כ־1.2 מיליארד שקלים יושקעו בארבעה תחומים מרכזיים בעיר: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, החינוך וההון האנושי. מי שנכח השבוע בוועידת בן־גוריון בנגב השבוע, או קרא את ה"דו"ח לזקן" שפורסם אצלנו בשבוע שעבר, מבין עד כמה ההחלטה הזו הייתה נחוצה להמשך פיתוחו של הנגב, בדגש על מטרופולין באר־שבע והנגב המזרחי, שזכו בשנים האחרונות לתוכניות מעטות ולהשקעות תקציביות מצומצמות.

בפועל, ההחלטה החדשה כוללת תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר־שבע, תקצוב לרובע החדשנות של העיר, לפיתוח העיר העתיקה, להתחדשות עירונית ועוד. ההשקעות הללו חשובות, אבל לא בטוח שהן הפתרון לבעיה הדמוגרפית שמטרידה את באר־שבע בשנים האחרונות. בעשור האחרון נוספו לעיר כ־11 אלף תושבים בלבד. מדובר בצמיחה של פחות משישה אחוזים, נתון שהוא רחוק משמעותית מיעד הצמיחה שתוכנן לעיר. תושבים רבים מהגרים מבאר־שבע לערים השכנות בנגב המערבי – אופקים ונתיבות, וחלקם לנגב המזרחי – דימונה, ערד וירוחם. נתיבות רשמה בעשור האחרון צמיחה של 82%, ואופקים של 61%, והן כבר השיגו את יעד הצמיחה שנקבע להן לשנת 2030.

המהגרים הללו מבאר־שבע לערים השכנות עושים זאת משתי סיבות עיקריות: הטבה משמעותית במס הכנסה שקיימת בערים הללו ולא קיימת בבאר־שבע, ונדל"ן זול יותר. כשאלו הסיבות, כלל לא בטוח שהחלטת הממשלה החדשה תצליח לשנות את המגמה. תושב באר־שבע שעבר לאופקים ישמח מאוד שבירת הנגב תהיה מטרופולין חזקה יותר בתעסוקה איכותית ותחבורה טובה, אבל לא בטוח שזה מה שישכנע אותו לחזור לגור בה. כשהמרחק מאופקים לבאר־שבע הוא עשרים דקות נסיעה, אפשר לבנות בית זול יותר באופקים, להרוויח אלפי שקלים נוספים במשכורת וגם ליהנות מהקרבה לבירת הנגב וממה שהיא מציעה. דנילוביץ' יודע היטב שכדי לחזק את העיר שלו הוא צריך יותר מאשר רכבת קלה והייטק חזק. החזרת הטבת המס לבאר־שבע דורשת תהליך מסובך יותר מאשר החלטת ממשלה. השבוע הבטיח דנילוביץ' שהוא על זה.

אתגר נוסף שמשפיע על באר־שבע הוא הסדרת ההתיישבות הבדואית ושיפור איכות החיים בערים הבדואיות. אם הממשלה תמשיך לברוח מהכרעות בסוגיית ההסדרה של הפזורה, לא תקדם את הביטחון האישי ולא תמשיך לפתח את הרשויות הבדואיות, תימשך הגירה של תושבים בדואים מיישוביהם לערים היהודיות ובראשן באר־שבע, שהופכת בשנים האחרונות לעיר מעורבת.