תושבי רחוב עזה בירושלים: "מרגישים עצירים בגלל המחסומים והחסימות בשכונה" 

הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (שלישי) דיון במצוקת תושבי שכונת עזה בירושלים לבקשת ח"כ קטי שטרית. זאת, בעקבות מצוקתם הגוברת של תושבי שכונת עזה בירושלים הנובעת מההפגנות, החסימות וההגבלות התנועתיות המוטלות על האזור בתקופה האחרונה. לאור התלונות שעלו בוועדה, נציגי המשטרה אמרו בוועדה שיגובש מתווה שיאפשר מחאה שלוש פעמים בשבוע בשעות תחומות וחוק הרעש ייאכף. בנוסף יותקנו אמצעים כתחליף למחסומים. 

"הגיעו פניות רבות ללשכתי המצביעות על מציאות בלתי נסבלת", סיפרה ח"כ שטרית והוסיפה כי "תושבים מתקשים להגיע לבתיהם, לעבודה ולבתי הספר. שירותים חיוניים אינם נגישים, ורבים מהם מתארים תחושת חנק וחוסר ביטחון יומיומי". 

על אף ההבנה לדרישות הדמוקרטיות, נראה כי האיזון בין הזכות להפגין לחיי שגרה בסיסיים, הזכות לתנועה ובטחון של אזרחים ישראלים נפגע בצורה קשה. ח"כ קטי שיטרית סיפרה בין היתר על פניות של קשישים שלא מצליחים להגיע לביתם או להגיע לסופר. היא אף סיפרה על כאלה שנותרו ללא אוכל בחג. עוד ציינה, כי בהשוואה להסדרת ההפגנות מול ביתו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, שם היו הגבלות של שלושה ימים בשבוע ובשעות, מגבלת רעש ומגבלת מרחק, גם בשתיים בלילה ממשיכות ההפגנות ברחוב. 

תושבי הרחוב שהגיעו לוועדה סיפרו על הסבל לטענתם שהם חווים בשנים האחרונות. מיכל, תושבת השכונה, סיפרה כי לפני ראש השנה סגרו את הכביש לשמונה ימים. "לא ידענו אם אפשר להזמין, גז, סולר, מזון. כי הם לא יכולים להגיע אלינו. אין אוטובוסים באופן סדיר. באמצע הלילה מפגינים נכנסים לחצר שלנו - זה מפחיד". אהוד, תושב נוסף בשכונה, ציין כי הרגיש ייאוש ואף שקל לעזוב את העיר. "אני בעד זכות ההפגנה אבל אני נגד זכות האלימות. סבלנו מאלימות פיזית ממש כאשר ביקשנו לצאת מהחצר. זאת תחושה קשה". תמר הוסיפה כי התושבים מרגישים עצירים בגלל המחסומים והחסימות בשכונה. "לפני כשנתיים ביתי עברה ניתוח קיסרי ולא אפשרו לה להגיע אלינו הביתה. אנחנו סובלים". 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר כי יש למצוא את האיזון בין הרצון לאפשר להפגנה להתקיים לבין הרצון לאפשר לתושבים לחיות חיים נורמליים. מערכות אכיפה מחויבות לאפשר להתקיים. תושבי שכונת עזה בשל העובדה שראש הממשלה חי בה, לא צריכים להרגיש שהם חיים תחת מצור". 

סגן ראש עיריית ירושלים, אדיר שורץ, טען כי מדובר ברחוב ראשי ואין לו אלטרנטיבה. "פגיעה באוטובוסים היא פגיעה במאות נוסעים ביום. הרחוב לא נחסם לשעה-שעתיים להפגנה אלא לימים שלמים. בין חודש דצמבר 2024 לפברואר השנה הרחוב נחסם בסך כולל של  10 ימים ל-14 ימים בחודש, כאשר כל חסימה ממוצעת היא של 22 שעות. יש תחושה שלפעמים החסימה היא לא פרופורציונאלית לגודל ההפגנה, טיבה או האם ראש הממשלה ומשפחתו במעון. אני לא משויך לאף צד פוליטית, אותי מעניינים התושבים ובעלי העסקים שנאנקים והולכי הרגל בשכונה עם כל המחסומים".

תנ"צ שלומי בכר, מפקד מרחב ציון, במשטרה אמר כי ברחוב אין מקום ייעודי למיקום קבוע של הפגנות ומחאות. "כל פעם אנו נדרשים מול קבוצת מפגינים כזו או אחרת למצוא מקום שיעמוד במבחנים של גם מחאה אפקטיבית וגם מניעת שיבוש שגרת החיים ברחוב". הוא הוסיף שיש מחסומים המוצבים באופן קבוע, מכיוון שבית ראש הממשלה הוגדר כמעון הרשמי עד שהבית בבלפור יחזור לשימוש מלא. "אנחנו נערכים להגן עליו בשיתוף פעולה עם השב"כ כדי שמפגינים לא יוכלו להגיע לפאתי הבית ולממש את המחאה שלהם. אנו לא יכולים לאפשר זאת מטעמי ביטחון". בהתייחסו למתווה שנקבע ברעננה אמר כי יש כוונה ליישם מתווה שמנוסח בימים אלה לפיו תתאפשר מחאה שלוש פעמים בשבוע בשעות ברורות יחד עם אכיפת חוק הרעש בקפדנות. "לא נאפשר אמצעי הרעשה מורכבים. מי שיפר יעוכב לתחנה. בנוסף יוצבו שלטי מידע במקום ואמצעים שיחליפו את המחסומים על המדרכות". 

עו"ד שמעון חוג'ה מפרקליטות המדינה, הטיל את האחריות על המשטרה ואמר שהאירוע נמצא בעיקר בשדה שלה כמי שמטילה את ההגבלות והאחראית על האכיפה במקום. הדבר הרגיז את ח"כ פוגל: "אתם מבינים את הנזק שנגרם פה? לא יכול להיות שתוגש תלונה ותהיה דלת מסתובבת והאנשים משתחררים. עלינו להחמיר את הענישה והאכיפה".  עו"ד חוג'ה השיב: "כאשר הפגנה מאושרת על ידי המשטרה, גם אם זה גורם לחוסר נוחות משווע, הפרה לא בהכרח גוררת עיכוב וחקירה כי למשטרה יש את הסמכות להורות על התפזרות. התיקים שמגיעים אלינו נבחנים על פי ראיות ואנו מגישים כתבי אישום לבית המשפט ומבקשים למצות את הדין. אין הרבה תיקים כאלה כי לא מגיעים לפתחנו הרבה כאלה".