היום, יום ב׳, 10 בנובמבר 2025, התקיימה ועידת בן-גוריון ה-3 בנגב, במדרשת בן-גוריון בשדה בוקר. הועידה התכנסה בתום שנתיים של מלחמה ועסקה בשאלות הבסיס והמהות של הנגב בפרט ושל מדינת ישראל בכלל.
הועידה, בשיתוף קרן קימת לישראל, המועצה האזורית רמת הנגב, קרן מיראז' ישראל, בחנה את מימוש חזונו של ראש הממשלה הראשון בן-גוריון ביחס לפיתוח הנגב וכללה מושבים, הרצאות, ודיונים בהשתתפות אנשי רוח, גורמי ממשל וכלכלה, קובעי מדיניות בחברה הישראלית, מנהיגי ההתיישבות, ראשי רשויות, אנשי עשייה, פעילים חברתיים בנגב ועוד.
בועידה הוצג ״הדו״ח לזקן״ של קרן מיראז׳ ישראל והמועצה האזורית רמת הנגב בשיתוף עם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי והרשות לפיתוח הנגב, שבדק את מצב הנגב ואת החלטות הממשלה שהתקבלו בשנה החולפת ביחס לנגב.
הכי מעניין
בכנס לקחו חלק יו"ר דירקטוריון קק"ל, יפעת עובדיה-לוסקי, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון, איתן דוניץ, מנכ"לית קרן מיראז', ניקול הוד–סטרו, ראש אסטרטגיית נגב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ׳ מיקי מלול ועוד.
מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון, איתן דוניץ: ״אני מאחל לנו שדווקא היום, כמו בן-גוריון, נדע להרים את המבט - לדבר על חזון, על תקווה, על דרך. ש׳על כן נתכנסנו׳ תהיה לא סיסמה, אלא תזכורת לכך שכל דור חייב לנסח מחדש את חלומו. שנמשיך לשאת איתנו את הערכים שבנו את הארץ הזו - חלוציות, ממלכתיות, אחריות חברתית ומחויבות עמוקה לנגב, לא כזיכרון נוסטלגי, אלא כיסודות חיה ומכוונת. חזון אמיתי איננו שייך לעבר – הוא נקרא בשם העתיד״.
בועידה התקיימו פאנלים רבים, בין היתר פאנל ראשי רשויות, בהנחיית ראש המועצה האזורית רמת נגב, ערן דורון, שעסק בחוזקות ובאתגרים של החברה הבדואית ובחיי היומיום בנגב, בהשתתפות ראש עיריית ערד, יאיר מעיין, ראש המועצה המקומית ירוחם, נילי אהרון, ראש עיריית רהט, טלאל אל-קרינאווי ומנהל חטיבת מפ"ק (מנהל פיתוח קרקע) בקק"ל, ירון אוחיון.
ראש עיריית ערד, יאיר מעיין: "יש שבטיות שלא מאפשרת שלטון מלא של ראש עיר בעיר שלו ולכן קשה לו להתערב בחלק מהתהליכים. הממשלה אישרה את התקציבים הנדרשים אבל הכסף זלג בדרך לכל מיני מקומות. במשך שנים ארוכות ערד חוותה תקופה של נסיגה ושחיקה. תושבים חילונים רבים עזבו את העיר, הדירות נמכרו בזול, ובמקומם הגיעו תושבים מחסידות גור. היום התמונה משתנה. בעירייה אנחנו דוגלים בעשייה מתמדת ותומכים ביזמי נדל״ן שמפתחים את העיר – עוד מגורים, עוד קומות, עוד מסחר.
מושב ראשון בהשתתפות ראש עיריית רהט, טלאל אל-קרינאווי, בוועידת בן גוריון בנגב 2025 | צילום: לירון מולדובן
"בתקופה קצרה הגיעו אלינו עשרות יזמים, ואנחנו כבר מתכננים שכונה חדשה ותוספת של עשרות אלפי יחידות דיור. במקביל, אנחנו משווקים את העיר למשרתי המילואים, חוד החנית, כשבפרויקטים של מחיר למשתכן מחצית מהדירות מיועדות להם – כך ניצור שינוי דמוגרפי אמיתי. המעבר הצפוי של קריית המודיעין לנגב יהיה המנוע המרכזי שישנה את פני האזור כולו ויחזק גם את ערד".
ראש עיריית רהט, טלאל אל-קרינאווי: “הנגב הוא לא השוליים של החברה הישראלית, הוא הלב הפועם של מדינת ישראל. זאת ממשלה שלא רואה את הנגב ואת הבדואים. עבדתי במשך 25 שנה עם ראשי ממשלה- ליכודניקים ומפלגת העבודה, והממשלה היום מגבירה את השסע שקיים בחברה הישראלית בין ערבים ליהודים. מרבית הצעירים רוצים להשתלב, לבנות עתיד ולתרום לחברה, אך רבים מהם מתוסכלים מהמציאות הקיימת.
ראש עיריית רהט, טלאל אל-קרינאווי, בוועידת בן גוריון בנגב 2025 | צילום: לירון מולדובן
"הרשויות הבדואיות נמצאות כולן באשכול הסוציו־אקונומי הנמוך ביותר, לא כי זה נגזר מהשמיים, אלא כי זה הוכתב לנו. אנחנו הרשות היחידה שמתנהלת תחת רשות אחרת, בלי עצמאות אמיתית. מעבירים אלינו אלפי תושבים בלי לשאול, בלי תשתיות ובלי פתרונות חינוך או תעסוקה – מציאות שאף ראש עיר אחר בישראל לא היה מקבל. אנחנו צריכים לחשוב בגדול. לא זה שלי, זה שלך, זה בדואי, זה יהודי, צריך לחשוב איך כולנו חיים כאן ביחד. עברנו יחד את ה 7.10 והוכחנו שיש לנו את היכולת ואת הרצון לחיות כאן יחד.
"אנחנו רוצים משילות, רוצים סדר, רוצים חוק ואנחנו תובעים את זה. אנחנו רוצים לשפר את המצב הרבה יותר מאשר השר לביטחון לאומי ודורשים שהממשלה תשקיע בטכנולוגיה כדי לאתר אמל"ח כי כל יום נהרגים אזרחים. המטרה שלנו ברורה - שרשויות הנגב יעבדו יחד, יהפכו לגוף אחד חזק, ויביאו יחד את הפיתוח שמגיע לאזור ולתושביו״.
ראש אסטרטגיית נגב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ׳ מיקי מלול: ״ענף ההייטק זקוק לשוק עבודה דינמי ופעיל, שבו עובדים נעים בין חברות, מחליפים ידע ומייצרים חדשנות. כאשר חברה עוברת לנגב, היא נאלצת לעיתים לבנות את כל מערך כוח האדם שלה מחדש, ללא התמיכה של אקו-סיסטם סביבתי מפותח. מצב כזה עלול לפגוע ביכולת הצמיחה וההצלחה שלה בטווח הארוך״.
המכון למורשת בן-גוריון הוקם מתוקף חוק דוד בן-גוריון (1976). המכון הינו גוף חינוכי היסטורי שמרכזו במדרשת בן-גוריון שבנגב ולו שלוחות בירושלים ובקריית ביאליק. במרחב בן-גוריון בנגב ניתן לבקר במספר מוקדים עיקריים: צריף בן -גוריון, טיילת בן-גוריון (המחברת בין הצריף לקבר), הארכיון למורשת בן-גוריון, מייצג "משפט העם" ואחוזת הקבר של דוד ופולה בן-גוריון. בקיבוץ שדה בוקר נמצא מתחם מוזיאלי חינוכי היסטורי, שמרכזו צריף המגורים של דוד ופולה בן-גוריון וסביבו מרכז הדרכה מתקדם עם תערוכות מתחדשות. במדרשת בן-גוריון נמצא מרכז המבקרים של הארכיון למורשת בן-גוריון, בו ניתן לגלות מסמכים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל והציונות. לצד אחוזת הקבר נמצא המיצג האינטראקטיבי: "משפט העם", בו המשתתפים לוקחים חלק בקבלת הכרעות שעיצבו את מדינת ישראל.