אין מהלך חסר תבונה יותר ממעצר עריקים חרדים. המעצרים משחקים לידי טיפוסים קיצוניים כמו הרב שלום בער סורוצקין, ראש ישיבת "עטרת שלמה", שצווח השבוע מול אלפי תלמידיו כי "אנחנו עשינו את הניסים הגדולים שהחטופים יצאו חיים"; השווה את בחורי הישיבות לחולים סופניים כשקבע כי "לנתק אותנו מהתורה זה לנתק את החמצן מהחולה"; והוקלט כשהוא מציע לשתק באמצעות אלפי תלמידים וכלי רכב את נתב"ג ואת רכבת ישראל.

סורוצקין מאמץ את הרטוריקה של הפלג הירושלמי וסוחף אחריו את המיינסטרים החרדי. הנאומים שלו נישאים בעברית שישראלים לא מבינים, בתוך משחק שפה פנים־חרדי סגור. המסרים שלו אינם מדברים אל ההיגיון או מצביעים על עובדות, אבל הם אפקטיביים מאוד בהפעלת המערכת העצבית של מי שגדלו במטריקס הזה. הרטוריקה שלו ושל חבריו מובילה למטרה אחת: הצתת מרי אזרחי לא אלים שישראל תתקפל מולו מהר, כפי שהתקפלה ב־27 במרץ 2023. באותו יום, התעצמות המחאות ושביתת ראשי המשק הובילו את נתניהו להתקפלות מזהירה מהרפורמה המשפטית. ראש הממשלה לא עמד מול השיתוק בנתב"ג, בחלקים גדולים מהשוק הפרטי ובתאגידים ציבוריים הקשורים להסתדרות.

הפתרון היעיל הוא במישור התמריצים הכלכליים: ביטול סבסודים והנחות איננו גורר פיזית אף בחור או אברך מבית המדרש, אבל משנה לחלוטין את המאזן הכלכלי של המשפחה החרדית ויגרום לה לחשב מסלול מחדש. תהליך התיקון והריפוי לא צריך להיות ארוך במיוחד: שנתיים־שלוש של סנקציות אפקטיביות, כשבמקביל צה"ל עושה הכול כדי לפתוח עוד ועוד מסלולי שירות מותאמים לחרדים, עשויים להביא מספיק מתגייסים שינרמלו את התופעה בקהילותיהם.

סנקציות כלכליות לא יגרמו למרי אזרחי, וכן ישיגו תוצאות. הבעיה היא שרוב הסנקציות הללו דורשות החלטת ממשלה, ונתניהו איננו מוביל החלטות כאלה כל עוד הוא תלוי בחרדים לשרידותו. בתוך הפלונטר הזה, דמיינו מצב שבו מפלגות המרכז־שמאל מחליטות לקחת אחריות על עתיד המדינה ומציעות לנתניהו רשת ביטחון עד מועד הבחירות, בעוד כשנה. בתמורה הוא מבטיח להן להפעיל את כל הסנקציות הכלכליות. אם הוא יסרב להצעה כזו, הוא יפסיד הרבה מאוד נקודות בציבור.

החוק שמגבש ח"כ בועז ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, הוא בדיוק הפוך מהתיקון הזה. ההצעה שהודלפה השבוע נותנת לחרדים את המשאב שהם זקוקים לו יותר מכול – זמן שאפשר למרוח. השיטה היעילה ביותר שהוכיחה את עצמה לאורך שנים מבחינת החרדים, היא לדחות את הבעיה הלאה אל העתיד, ובינתיים לתת חמצן לישיבות.

בשנה הראשונה לחוק אין יעדי גיוס ברורים, ובשנה השנייה היעד יעמוד על 4,800 מתגייסים; גיל הפטור עלה שוב ל־26, מה שנועל את הצעירים החרדים בישיבות. הסנקציות המרכזיות הן כאלה שהמשגיחים מאוד אוהבים – איסור הוצאת רישיון נהיגה ועיכוב יציאה מן הארץ; הסנקציות הכלכליות, כמו שלילת סבסוד מעונות היום וחסימת הגישה להגרלות "מחיר למשתכן", יופעלו רק בשנה השנייה, אם לא תהיה עמידה ביעדים. אין פיקוח ביומטרי על נוכחות בישיבות; הגדרת "מיהו חרדי" תורחב כדי לכלול יותר נוער נושר ויוצאים בשאלה; התנדבות בזק"א או באיחוד הצלה במסגרת שירות לאומי תוכר כשירות.