"מעלית שבת היא לפעמים מחסום חברתי כמו השער הצהוב בקיבוצים"

בפאנל בנושא "קידום הנגשת מבנים לשומרי שבת", שהתקיים אתמול (ה') כחלק מוועידת צֹמת ומקור ראשון ׳הלכה בעידן הטכנולוגי׳, השתתפו שר הדתות לשעבר ח"כ מיכאל מלכיאלי, אדריכלית העיר ירושלים ענבר וייס, סמנכ"ל הנדסה אפריקה ישראל מגורים יוסי בן אליעזר, והרב שי סימנובסקי, מנהל תוכן והסברה במכון צֹמת. הדיון בפאנל נסב סביב השאלה אם הבנייה לגובה מדירה את הציבור הדתי-חרדי או שמדובר בכלי הכרחי להתחדשות עירונית שניתן להתאימו להלכה.

בתחילת המושב הוצג משאל שקבע: כמעט כל שומרי השבת רוצים דירה עם פיקוח הלכתי, אך רובם כלל לא מודעים לפתרונות הקיימים.

"כשהגעתי לכנסת חוקקתי כמה חוקים שקשורים לתכנון ובנייה, הנושא הזה הוא לא נושא תכנוני, הוא נושא פוליטי", אמר שר הדתות לשעבר ח"כ מיכאל מלכיאלי. לדבריו, ראשי הערים הם המפתח: "יש ראשי ערים שיקצו לציבור החרדי בתי כנסת וגני ילדים ויתאימו את הבנייה, ויש שיבנו דווקא לגובה כדי לחסום ציבור דתי מלהגיע". מלכיאלי הזכיר את ירושלים כמקרה בוחן: "מיפו צפונה, ארנונה וקטמון החדשה הבניה היא 30–35 קומות, אבל במערב-צפון בשכונות חרדיות בונים 4-4.5 קומות".

ענבר וייס, אדריכלית העיר ירושלים ולשעבר מהנדסת העיר בית שמש, הבהירה שהמגדלים אינם תוצר של "זדון" אלא של שיקולי תכנון מקצועיים: תכנון המגדלים למגורים נעשה בעיקר לאורך צירי הרכבת הקלה בעירוב שימושים, ובתוכניות להתחדשות עירונית. "אנחנו מקדמים בנייה לגובה על צירי הרכבת הקלה. כך המדינה משקיעה בתשתיות הרכבת, ובצידי הדרכים המגזר הפרטי מקדם פרויקטים יזמיים ומכפיל את הכוח הכלכלי".

וייס פירטה את מגבלות הגובה בלב העיר ירושלים: "לא בונים בנייה גבוהה בכל מקום, מציר קינג ג׳ורג׳ למשל אנחנו "משתחווים" אל חומות העיר העתיקה, ונמנעים מלעלות מעל כעשר קומות". מנגד, בשכונות הלוויין (קריית היובל, גילה ואחרות) ניתן לעלות בקומות: "בקריית היובל כדי להרוס יחידה צריך לבנות נגיד 3.5-4 יחידות חדשות – על תאי שטח מצומצמים. זה מביא לבנייה מגדלית".

מעבר לכלכלה, קיים שיקול של התחדשות עירונית: "השיכונים של שנות ה-50 – 10% מתוכם בירושלים – הם מבנים לא בטיחותיים. לחדש אותם זה מצורך פיקוח נפש". לדבריה, בנייה לגובה מאפשרת גם ניצול קרקע עבור הציבור: "כשבמקום להתפרס אני בונה לגובה, אני מייצרת קרקע חדשה לבתי ספר וגני משחקים".

וייס הדגישה שהמדיניות התכנונית בירושלים אינה "נשק" נגד דתיים וכי השיקולים מקצועיים תכנוניים: "בזיכרון משה או בבית ישראל אין היתכנות לבניין של 20 קומות – אלה אבני חן עירוניות". לעומת זאת, באזורים כהר נוף, רוממה ורמות נעשה שימוש בטופוגרפיה לפתרונות גובה (כולל כניסות ביניים בסגנון הנהוג בחיפה). 

לשאלה אם מגדלים מדירים דתיים, וייס ביקשה לדייק את הטענה: "לומר שבנייה לגובה מונעת מאוכלוסייה דתית לבוא לגור בה – זה לא מדויק. כי אם רוצים, ישנם פתרונות הלכתיים". לצד זאת, יש גם אתגרים ממשיים: "יש יזמים שרוצים מרפסות מדלגות לכל דירה בבניין של 30 קומות, זה אתגר אדריכלי שאי אפשר לו". חלק מהחסמים, לדבריה, הם סוציולוגיים ולא תכנוניים: "מעלית שבת הופכת לעיתים למחסום חברתי, כמו 'המחסום הצהוב' בקיבוצים". היא הזכירה מורכבויות הלכתיות נוספות בבניינים גבוהים וסיפרה: "בבית שמש ניסינו להכניס מערכות אשפה פנאומטיות, אבל הסוגיות ההלכתיות אינסופיות, והעדפנו לרדת עם השקיות לפח כרגיל".

הרב שי סימינובסקי, מנהל תוכן והסברה במכון צֹמת, התווה קו פעולה מאחד: "המכון לא עוסק בכיפוף ידיים אלא בהתאמות שמתאימות לכולן". לדבריו, קיימות טכנולוגיות למערכות מים, דחיסה, תאורה ושערים, פתרונות שנועדו לכל הדיירים ולא רק לשומרי מצוות: "כששמים התקן למשאבת מים כך שפתיחת הברז לא מפעילה מנוע, זה לא מפריע לשכן החילוני".

ברובד ההלכתי, הרב סימינובסקי הדגיש שמכון צומת נשען על עקרונות יסוד מוגדרים: אוטומציה, גרמא והמשך מצב – "הכול מבוסס הלכתיות, ובהכוונת הפוסקים".  לצד הפתרונות, הוא קרא לתודעה ולהסדרה: "האתגר מרובע: שהציבור ידע וידרוש; שהיזמים לא ירתעו; שהמדינה והרשויות יסייעו (למשל, חיוב התקן הקטן למשאבה בשלב התכנון); ושיהיו מנגנוני אכיפה. אם המדינה תסייע בהנגשה לציבור דתי זה יפתור 80–90% מהבעיה".

הרב סימינובסקי הדגיש גם את שאלת הכניסות האלקטרוניות בבנייני מגורים: אם מתכננים מראש דלת מכנית/פתח חלופי לשבת נמנעות התקלות והמאבקים המאוחרים. לדבריו, "כשלא תכננו, לעיתים כבר אבוד".

יוסי בן אליעזר, סמנכ"ל הנדסה באפ"י מגורים, טען כי שילוב התאמות הלכתיות מוקדם חוסך עלויות ומחלוקות: "כאשר מכניסים התניות הלכתיות בשלב התכנון – העלויות זניחות, עשרות אלפים בפרויקטים של עשרות מיליונים". לדבריו, החברה מטמיעה מערכות מותאמות בכל פרויקט מעל תשע קומות, ואף עובדת עם מכון צומת בפרויקט מגדלי ענק בתל אביב ("דואו", מעל 50 קומות).