ועדת הבריאות והוועדה לביטחון לאומי קיימו היום (שלישי) ישיבה משותפת הדנה באלימות נגד צוותים רפואיים בבתי חולים. במסגרת הדיון, ניסו בישיבה המשותפת להעניק פתרונות מעשיים לתופעה המתגברת. יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יוני משריקי הציע להטיל קנס מנהלי ולא פלילי על מנת למגר את העניין, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, הוסיף כי "כאילו לא מספיק לנו ארגוני הפשיעה והמלחמה - אנו נדרשים גם לאלימות בבתי החולים. זה קורה עם מגוון רחב של אוכלוסייה ולאחרונה כך אני למד גם ממחבלים שעובדים לא רוצים לטפל בהם. זה משהו שאנו חייבים לתת לו מענה. בית החולים הוא לא שדה קרב".
לקראת הישיבה, מנהל הביטחון הארצי של שירותי בריאות כללית, עפר בן מנשה, שלח מכתב אל יו"רי הוועדה המשותפת ובו טען כי החל מה-7 באוקטובר מתרחשת עליה ניכרת באירועי האלימות מצד פגועי ומתמודדי נפש בחדרי המיון ובמרפאות בקהילה. הוא מציין מצוקה קשה בכוח אדם של מאבטחים בכל בית החולים של הקופה. בעיה שלא נמצא לה פתרון כבר תקופה ארוכה.
בני קלר הוא מנהל מחלקת הביטחון בבית החולים רמב"ם, בישיבה סיפר כי מתוך ניסיונו בן 40 השנה הוא מבחין באלימות שרק מחריפה ומתגברת. לטענתו אלימות כלפי צוותים רפואיים אינה תופעת שוליים אלא משבר מערכתי, בריאותי וביטחוני, ויש להידרש לה. "עם האדם הנורמטיבי שמתפרץ קשה להתמודד כי בדרך כלל הוא צודק. אך לפעמים מגיעים עשרות ומאות בני משפחה שדורשים להיכנס לחדר הניתוח ולהגיע למיטת החולה". ד"ר אירית מרטיק, מנהלת היחידה לפסיכיאטריה דחופה ברמב"ם הוסיפה כי בשל הגידול בכמות הלוקים בפוסט-טראומה מהמלחמה, יש קושי רב יותר להתמודד עימם.
הכי מעניין

חדר מיון, אילוסטרציה. | צילום: יהושע יוסף
פרופ' פהד חכים, מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, ציין כי הצבת שוטרים ומאבטחים מרתיעה מראש, והוא כמנהל בית חולים נוכח במקרים בהם הרופאים והמאבטחים מתחבאים בחדר המיון בשל חשש מהאלימות.
ד"ר ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, השיב כי במחלקות הפסיכיאטריות הגדילו את המאבטחים, ובמתקנים רפואיים בקהילה פועלת תכנית-ניסוי המתבססת על מאבטחים רכובים האמורים להגיע בין ארבע לשבע דקות כדי לטפל באירוע. "בבתי החולים עבדנו לייצר תשתית לפתרונות ארוכי טווח: אספנו נתונים כדי להבין כמה אירועים מתרחשים, מתי והפילוח שלהם. והצבת שוטרים בחדרי מיון. בשנתיים האחרונות היתה ירידה באיוש וטרם לא השלמנו את נושא התקציב כדי להגיע לסדר כוח מלא, אנו בקשר עם משרד האוצר כדי להגיע למקורות תקציביים - כדי להוסיף יותר שוטרים בבתי החולים. הקושי השני הוא העדר מאבטחים שעצם נוכחותם מרתיעה, אבל יש קושי לגייסם".
זוהי אינה הפעם הראשונה שנדרשים בכנסת לדון בנושא אלימות כנגד צוותים רפואיים. כבר ב-2017, הוקמה וועדת מור יוסף על רקע ריבוי מקרי האלימות שהתרחשו בבתי החולים ובמרפאות בקהילה, וביקשה להתמודד עם התופעה המדאיגה. דו"ח הממ"מ של הכנסת מ-2022 קבע כי מכלל ההמלצות של ועדת מור יוסף, רק כמחצית יושמו חלקית, ורק כרבע יושמו במלואן. ההמלצות היחידות שנותרו מחוץ לתמונה הן ההמלצות שהתמקדו בשיפור התקשורת עם המטופלים, מתן מרחב שקט, הקשבה ויחס אנושי. המלצות הוועדה לא לוו בתקציב ייעודי, והאחריות ליישומן התפזרה בין משרד הבריאות, משרד האוצר והמשטרה.
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יונתן מישריקי (ש"ס), אמר כי הוא מקדם בימים אלה הצעת חוק שתקבע מנגנון להטלת קנסות מנהליים על מעשי אלימות מילולית או פיזית נגד צוותים רפואיים עוד לפני מיצוי ההליכים הפליליים, במטרה לאפשר תגובה מהירה ואפקטיבית. לדבריו, "מדובר בצעד נדרש שיאפשר להעניש תוקפים באופן מיידי ולהרתיע, בלי להמתין להליכים ממושכים בבתי המשפט". עו"ד יפעת רווה, נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הוסיפה כי יש קושי משפטי וראייתי להרשיע באלימות, והציעה סגירת תיק הפלילי שתותנה בקנס כספי ולא קנס מנהלי כדי לא להפחית מחומרת העבירה.
בסיכום הישיבה, משרדי הבריאות והאוצר התבקשו על מנת לפעול להוספת תקני שוטרים בבתי חולים על מנת להביא לכיסוי אבטחתי מלא לאורך כל שעות היממה. משריקי הדגיש כי "אין מנוס מיצירת הרתעה ברורה ומיידית למקרי אלימות במוסדות רפואיים ולכן נבחן לקדם הצעת חוק שתאפשר מתן קנס מינהלי לגבי סוגי עבירות אלימות מסוימות, בתיאום משרד המשפטים ומשטרת ישראל. משרד הבריאות גם נדרש לוודא שכל מקרי האלימות בבתי החולים יתועדו וידווחו".
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, מסר: "הרעבת מערכת הבריאות גורמת לתורים ועומסים אבל זו לא הצדקה לאלימות נגד צוותים רפואיים. אסור לקבל את זה! ברוב מקרי האלימות לא מוגשות תלונות וגם אנשי הבטחון נרתעים מלהגיש תלונה ולהיות בפרונט. צריך להדק ולטייב את תרבות הדיווח. אני מזהיר שאנחנו לפני צונאמי בבריאות הנפש בעקבות המלחמה וחייבים להבטיח שהטיפול יהיה מכבד ומקצועי".

