לקראת חגי תשרי: משפחות הנופלים והחללים מנציחים את יקיריהם 

ישראל זיסק, אביו של סרן נריה זיסק ז"ל שנפל בעזה בט"ו בטבת תשפ"ד (27.12.2023), פתח לפני מספר שבועות בגיוס המונים במטרה להקים בית כנסת על שם בנו בשכונה החדשה בקריית מלאכי, כעשר דקות נסיעה מביתם במשואות יצחק. הוא מקווה להצליח לגייס בעזרת עם ישראל כ-400 אלף שקלים.

"האינטרסים שלנו נפגשו - אנחנו רצינו להקים בית כנסת, ובשכונה החדשה 'נאות הכפר' אין בית כנסת, למרות שהשכונה אוכלסה כבר לפני שלוש שנים", הוא מספר. "כיום חברי הקהילה מתפללים באוהל מאולתר. כבר יש להם שטח להקמת בית כנסת, והסכום שאנחנו רוצים לגייס, 400 אלף שקלים, הוא עבור קראוונים שיוצבו על השטח הזה. אם נופתע ונגיע לסכום גבוה יותר, תהיה לנו אפשרות להקים מבנה קבע, אבל כעת הבקשות שלנו צנועות. התחלנו את הגיוס לפני כשבועיים והגענו לסכום של יותר מ-35 אלף שקלים, כ-10% מסכום היעד. יש לנו עוד הרבה לגייס כדי להגיע ליעד, אבל אני בטוח שעם ישראל הוא עם נדיב ונצליח לגייס את הסכום".

זיסק מדבר מתוך ניסיונו כשהוא אומר שעם ישראל נדיב. זהו גיוס ההמונים השלישי של המשפחה למען נריה. הראשון היה עבור כתיבת ספר תורה שבקרוב תסתיים כתיבתו. עם ישראל תרם 200 אלף שקלים. הגיוס השני היה עבור הקמת פינת טבע, ובמסגרתו גויסו 70 אלף שקלים. הפינה נחנכה ביום ההולדת של נריה, בחודש תשרי בשנה שעברה. כעת הציבה לעצמה המשפחה פרוייקט גרנדיוזי של הקמת בית כנסת. "אנחנו מקווים שבימים הנוראיים של השנה הבאה מתפללי בית הכנסת של השכונה החדשה יוכלו להתפלל בתוך מבנה כלשהו, ולא באוהל", מסכם האב.

סרן נריה זיסק ז"ל היה בן 24, וכאשר פרצה המלחמה הוא היה בטיול הגדול בדרום אמריקה. כמו רבים אחרים חזר לארץ בדרך חתחתים, בין השאר סיפר לחברות התעופה שיש לו צו 8 כדי שיסכימו להטיס אותו חזרה לישראל. הוא הצליח לנחות בבן גוריון שלושה ימים אחרי פרוץ המלחמה, והלך מייד אל מוצב השריון הקרוב שבו נמצאה הפלוגה שלו מהשירות הצבאי. נריה התעקש להתגייס למרות שלא היה לו צו 8, הפציר במפקדים ואמר שיהיה מוכן למלא כל תפקיד, ללא קשר לדרגתו הצבאית. החל מתפקיד חייל פשוט ועד מפקד מחלקה. אלא שהצבא לא שעה לתחנוניו והוא חזר הביתה שלוש פעמים ללא חיול. התעקשות נוספת שלו הניבה פרי והוא שובץ לתפקיד איש צוות חמישי בטנק מ"פ. כאשר נשאל על ידי חבריו עד מתי מתכוון להישאר במילואים, ענה: "אני נשאר עד הסוף, אין ברירה אחרת".

ספר תורה לזכר הנרצחים בנובה

ביום חמישי האחרון, נערך במוזיאון הסבלנות בירושלים טקס כתיבת והכנסת ספר תורה לזכר האחיות נורל ורויה מנצורי ולזכר עמית כהן שנרצחו באכזריות במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. משפחות מנצורי וכהן, מוקפות ידידים ומכרים, התכנסו יחד עם הנהלת המוזיאון, רבנים וראש העיר ירושלים משה ליאון.

האחיות נורל (25) ורויה (22) מנצורי, יחד עם עמית כהן, בן זוגה של נורל, נסעו באותו לילה למסיבת המוזיקה ברעים. כאשר החלה מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס, הם ניסו להימלט מהרכב ונכנסו למיגונית סמוכה. שם, יחד עם עשרות צעירים נוספים, נורו למוות בדם קר.

במהלך הטקס כתבו בני המשפחות את האותיות האחרונות בספר התורה החדש, כשהם מלווים בשירה. בהמשך התקיים טקס חגיגי, שבסיומו הוכנס הספר לבית הכנסת 'אוהל יוסף ושרה' בפסגת זאב. בין המשתתפים נכחו גם רבנים, שהדגישו את עוצמת האמונה והמסורת היהודית אל מול הכאב, וציינו כי ספר התורה משמש עדות חיה לנצח ישראל.

במהלך האירוע, המעוניינים סיירו בתערוכת ״06:29 מחושך לאור״ במוזיאון, המביא את עדויותיהן של עשרות נשים אמיצות מהימים שלאחר הטבח. את התערוכה יצר מלכי שם טוב, אביו של שורד השבי עומר שם טוב.

"המשכן הזה של תרבות וסובלנות פתח בפנינו את דלתותיו והעניק לנו מקום של כבוד לזכר היקרים שלנו", אמרה סיגל מנצורי, אימן של נורל ורויה. “התמיכה והחיבוק שקיבלנו כאן נותנים לנו כוח להמשיך. האירוע הזה נותן לי תחושת אחדות עמוקה, ספר התורה הזה יישא עמו מסר של תקווה, זיכרון והתחדשות בלב מוזיאון שנבנה כולו ברוח סובלנות, קירוב לבבות ואמונה בחיים”.

מנכ”ל מוזיאון הסובלנות, יהונתן ריס: “כתיבת ספר התורה כאן, בלב ירושלים, היא ביטוי לנצחיות העם היהודי ולעוצמת החיים מול הטרור. זוהי דרכנו להעניק משמעות חדשה לזכר הנופלים – להפוך כאב גדול למעשה של אור ואחדות.”