עוד כתבות בנושא
היום (ב') התקיימה הלוויתו של עידן שתיוי, שנרצח ונחטף בשבעה באוקטובר לרצועת עזה וגופתו הוחזרה לצד גופתו של אילון וייס ז"ל.
בשבעה באוקטובר עידן הגיע לפנות בוקר לפסטיבל הנובה כדי לתעד את חבריו שניגנו והעבירו סדנאות, אך לא הספיק להיכנס. כשהחלה המתקפה סייע עידן לבחור ובחורה שלא יכולו ללכת, שאותם פגש לראשונה ביציאה לאתר והחליט לקחת אותם ולעזור להם להימלט, ובאזור תל גמה נרצח ונחטף.
בהלוויתו עלו להספיד אותו אימו, אחיותיו וגיסו.
הכי מעניין
מכתב יום ההולדת שנשאר לנצח: המילים האחרונות של עידן לאימא
אימו של עידן, דלית אורון, הספידה אותו: "ב-27.9.23, חודש לאחר יום הולדתי, 10 ימים לפני חטיפתו, עידן שלח לי ברכת יום הולדת.
ביום הולדתי השנה, 28.8.25, עידן חולץ והושב לארץ. חזר אלי.
מאות אנשים מלווים את מסע הלוויה של עידן שתיוי ז׳׳ל. | צילום: מירה לביא
זה החיבור האלוהי שהיה בינו לביני. אמא ובן.
החלל הזה, החור הגדול בלב. זה כאב של איבר חסר. חוסר תמידי שלא עוזב. געגוע ובכי המלווים אותי בכל רגע. הטלפון ממנו בבוקר- ״אימוש מה קורה? איך את״, מאכל שאהב שהכנתי לו, שיר שאהב, שיחות הנפש שלנו על המרפסת. והטלפון בסוף היום: ״אימוש מה קורה? איך עבר יומך?"
עידן נלקח מהעולם בשיא.
עידני אתה ילד של אלוהים. בדרגת החיבור הגבוהה ביותר .
מתוך הלוויתו של עידן שתיוי ז"ל | צילום: פאולינה פטימר
תודה שזכיתי בך ל-28 שנים של אהבה והתפתחות. תודה על הזכות. וסליחה אהוב שלי. סליחה שלא הצלחתי לשמור ולהגן עליך הפעם.
תשמור עלינו מלמעלה ותמשיך להיות נוכח בחיינו.
לנצח תהיה נוכח בחיי, אהבה שלי".
״תחזיק אותי חזק מלמעלה״
הילה, אחותו הקטנה של עידן, סיפרה בהלוויתו: "ב6 באוקטובר יום לפני שהכול קרה, חיכיתי לך ולסתיו שתבואו לאסוף אותי לארוחת חג אצל אמא, ומשהו אחד זכור לי ממש חזק: כשחיכיתי לכם שמעתי שירים ושמחה מהרחוב הראשי לידי, ויצאתי לשם - אלו היו חבר'ה מבית כנסת שהתחילו את חגיגות שמחת תורה, ואני זוכרת שעמדתי שם בצד הסתכלתי מרחוק, וירדו לי דמעות, ולא הבנתי למה אבל באותו רגע נכנסה בי תחושה רעה, כל כך רעה, זאת הייתה הפעם הראשונה שזה קרה לי.
"כשהיינו בארוחה אמרתי לך ולאמא שאני לא יודעת למה - אבל יש לי תחושה לא טובה, אפילו אמרתי לך לא ללכת למסיבה הזאת. בסוף הערב, לקחת אותי הביתה אתה וסתיו, יצאת מהרכב ולחבק אותי. וזה היה מוזר, לא קורה בדרך כלל, התחבקנו ואמרתי לך, איזה קטע שנהיית מחבק כזה. וזה היה הרגע האחרון שלנו ביחד עידן, זכיתי בחיבוק אחרון ממך. נפרדנו אז.
ב-7 אוקטובר 24 הודיעו לנו שאתה לא בין החיים, ושהגופה שלך מוחזקת בידי חמאס, אני מודה - בוקר אחרי השבעה התחלטתי להשתחרר, שחררתי רגע ואמרתי עכשיו אני ועידן, רק שנינו.
הייתי מאוכזבת עידן, כועסת על כולם. על עצמי, על המדינה, על אלוהים.
במשך כל השנתיים האלה אני מודה, היו לי רגשות אשם, יכלת למנוע, להגיד לך לא ללכת, הרגשתי משהו, יכלתי לאתר אולי את הנייד שלך שעה קודם, שעה אחת לפני שהוא נחטפת ונרצחת.
אבל עידן, מסתבר שלא יכולתי לעשות כלום, כי העברתי כל תסריט שרק היה אפשר, ומצאתי שלא יכולתי.
תמיד יהיו לי רגשות אשם, על הרבה דברים. אבל אולי זה ככה, כי לאבד אותך בגיל צעיר כזה אולי תמיד יהיה מלווה ברגשות אשם. ואני עכשיו במעמד הזה- אני רוצה לבקש ממך סליחה.
עידן שתיווי | צילום: מטה המשפחות להשבת החטופים
עידן סליחה סליחה סליחה.
סליחה שאתה לא פה איתנו.
עידן, אלו מילות פרידה אבל אני לא נפרדת ממך, לעולם לא אפרד ממך, אתה חי בתוכי.
הבנו אחד את השני בעיניים, איכשהו. אני אחותך הקטנה, התייעצת איתי, פנית אלי ברגעי משבר, גם אני הצלחתי להרים אותך כמו שאתה אותי, הייתי מבקשת ממך הכול, באמת, אחות קטנה מעצבנת כזאת... ואתה? היית פשוט מתקן לי, מרכיב לי, מקשיב לי, כשגרתי לבד היו לי רגעים שקצת פחדתי בלילות, והיית בא ופשוט יושב שם בבית איתי, מחכה שאני ארדם.
סתיו לוי, חברתו של עידן ז"ל. מתוך הלוויתו של עידן שתיוי ז"ל | צילום: פאולינה פטימר
מתוך הלוויתו של עידן שתיוי ז"ל | צילום: פאולינה פטימר
מתוך הלוויתו של עידן שתיוי ז"ל | צילום: פאולינה פטימר
הרב דוד לאו. מתוך הלוויתו של עידן שתיוי ז"ל | צילום: פאולינה פטימר
אחת ההודעות ששלחת לי הייתה: 'כאשר את מרגישה את המועקה והקושי לקום ולהלחם, תזכרי את המטרה אשר בשבילה את עושה את זה ושאת מוכנה לעשות הכל בשביל להשיג את המטרה שלך בלי שבכלל משנה הדרך והקושי שיש בדרך'.
עידן, הלכתי בדרך הזאת, במשך כל השנתיים האלה, אתה היית המטרה שלי - ובאמת אני חושבת שעשיתי הכל, כל מה שיכולתי. ואני מבטיחה שתמיד אעשה".
״החיבוק, החיוך, האור״: מה שנשאר - ומה שממשיך להניע
אילין, אחותו הגדולה של עידן ספדה לו: "נחטפת ביום שבו חשבנו שאנחנו קמים לחיים רגילים, ומאז - כל רגע הפך למסע של כאב, געגוע ותקווה.
מתוך הלוויתו של עידן שתיוי ז"ל | צילום: פאולינה פטימר
אבל עידן, היום כשאנחנו נפרדים ממך, אני רוצה שהקול שלך לא יישאר רק כאן - אלא יהדהד בעולם כולו. קול של אהבה, נתינה וערבות הדדית.
כי לימדת אותנו שמה שבאמת נשאר זה החיבוק, זה החיוך, זה האור שנתת.
אתה לימדת אותנו שגם כשיש כאב וחושך אהבה מנצחת. בזכותך אנחנו נמשיך לבחור באחדות ולא בפירוד. נמשיך להאמין שאפשר לבנות כאן עתיד של שלום לא רק בשבילנו, אלא בשביל כל ילד וילדה בארץ הזאת".
״מפעל חסד על שמך״: הבטחה להנציח את דרכו של עידן
דניאל, גיסו וחברו של עידן סיפר בהספדו: "עידני, כבר שנתיים שהחיים שלנו הפסיקו. היום הפך ללילה וללילה ליום, אני עומד פה מולך עם רגשות מעורבים, מצד אחד עצב, מצד שני הרבה נחת.
עידני אני זוכר את ימי שישי בצהריים, היינו יושבים במרפסת אוכלים, שותים בירה, מגלגלים לנו סיגריה ומדברים על החיים. היית משהו מיוחד, לא פעם הרשתי לעצמי לבקש ממך טובה, והאמת שכל כך סמכתי עלייך. ועשית את זה תמיד על הצד הטוב ביותר, באמת, רק שנינו יודעים על מה אני מדבר.
הילה שתיוי. מתוך הלוויתו של עידן שתיוי ז"ל | צילום: פאולינה פטימר
למדתי ממך המון, מה היא ענווה, חסד, מהי נתינה, מהי האהבה אמיתית לבריות, הלוואי שהיה לי קמצוץ מהאופי הזה שלך לדעת להניע את הרכב לנסוע לבד לצפון, להנות מלשבת מול הטבע ולהתבודד, איך היה אכפת לך מהסביבה, באמת שאין אנשים כמוך. ואיך היית מתעצבן עלי ועל הילה שהיית בא אלינו ורואה כוסות פלסטיק: די, תשתו מזכוכית! ואז הבנתי כמה אתה מיוחד, כמה שבאמת אכפת לך מהעולם הזה שהקב״ה יצר.
קרעתי את שערי שמיים עבורך, שנה שלמה שאני קורא עלייך קדיש - שחרית, מנחה וערבית. פגשתי אדמ"ורים, רבנים גדולים, מקובלים, לא האמנתי שאפגוש את האנשים האלה בכל מהלך חיי, ורק בקשה קטנה הייתה לי - תתפללו שהוא יחזור, שכולם יחזרו בריאים בגוף ובנפש.
עידני, הנה אני עומד פה מולך אחרי עוד שנה של סבל שאנחנו יודעים שאתה לא בחיים, עם פחד ענק שלא נזכה לרגע הזה להביא אותך לקבורה. ותראה, הנה אנחנו כאן, עם כל מי שאוהב אותך, שרוצה לחלוק לך את הכבוד האחרון, ומגיע לך הכי מגיע לך. אז אני מבטיח לך שאשמור על הילה, על המשפחה, אני מבטיח להנציח אותך איך שרק אוכל, החלום שלי להקים עבורך מפעל חסד, כי כזה היית - איש של חסד.
אני בטוח שאתה נמצא שם למעלה במקום הכי גבוה שיש, אוהב אותך אחי, לנצח".