"כסף טהור": סאטמר מבקשת לתקצב את הישיבות החרדיות במקום המדינה

אחת הקהילות החסידיות הגדולות והעשירות בעולם יוצאת למהלך חריג של התרחבות אידיאולוגית: האדמו"ר מסאטמר, חסידות הידועה בעמדתה האנטי־ציונית ובמדיניות העצמאות התקציבית של מוסדות החינוך שלה, מבקש להרחיב את הגישה הזו לקהלים חרדיים חדשים על רקע העימות סביב הגיוס לצה"ל, מעצרי העריקים ובלימת תקציבי הישיבות.

במרכז היוזמה עומד איש העסקים האמריקני יואלי לנדאו, מקורבו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים. לנדאו, בעלי רשת בתי אבות מובילה בארה"ב שהונו מוערך בכמיליארד דולר, הגיע בשבוע שעבר לישראל במטוסו הפרטי. המטרה: לגרום למנהיגי קהילות חרדיות להצטרף למהלך של ניתוק מתקציבי המדינה למוסדות החינוך, תוך הבטחה שבעלי הון מהחסידות יתמכו בהם במקום המדינה.

עד כה, רק סאטמר וקהילות קנאיות ותיקות המזוהות עם העדה החרדית נותרו נאמנות לגישה זו, ולאורך השנים הן סירבו למגע תקציבי עם המדינה מחשש להתערבות. כעת מבקש לנדאו לשכנע גם את המיינסטרים החרדי להצטרף למהלך. לנדאו והעומדים מאחוריו מבקשים לייצר מודל חדש של עצמאות כלכלית לחינוך החרדי. במקום להתדפק על דלתות משרדי הממשלה ולחשוש מהחלטות בג"ץ, הם קוראים לבנות מערך מימון עצמאי הנשען על הון פרטי, תרומות ותמיכה קהילתית.

לנדאו עצמו כבר ביסס קשרים עם מנהיגי חסידויות אחרות. בחודש יוני השנה הוא ניסה לצרף את האדמו"ר מגור ליוזמה, ואף תרם כמיליון דולר למסע גיוס כספים שערך האדמו"ר בארה"ב. במהלך שהותו שם התארח האדמו"ר בביתו של לנדאו, ואף השתמש במטוסו הפרטי. במסמך חריג שהגיש לאדמו"ר מגור כתב לנדאו כי ההסתמכות הכלכלית של החרדים על תקציבי המדינה הופכת לתלות וגורמת לחרדים להסכים לפשרות אידיאולוגיות. אחת מהן, לדבריו, היא ההסכמה שמי שאינו לומד תורה יתגייס.

בשבוע שעבר נערך בירושלים אירוע "השקל הטהור", לרגל יום השנה לפטירתו של רבי יואל טייטלבוים, מייסד חסידות סאטמר שנודע בהתנגדותו העזה לציונות. באירוע השתתפו עשרות מנהלי מוסדות שאינם נתמכים על ידי המדינה. במהלך הערב חולקו המחאות בסכום כולל של 7 מיליון דולר.

בנאומו באירוע אמר לנדאו כי "משנת התשנ"ב חסידות סאטמר כבר שלחה יותר מ־3 מיליארד דולר, כסף טהור, קדוש ונקי. תמיד שאלו אם אפשר להתמודד בלי 'הכסף הטרף מהציונים'. היום אנחנו מראים שכן, אפשר. מנהלי המוסדות מכריזים כאן הערב, לא מדובשך ולא מעוקצך. כמו שלא עושים עסקים על שמירת שבת, לא עושים עסקים על נשמות יהודיות".

שתי תפיסות

דברי לנדאו נאמרים על רקע תחושת אי ודאות במגזר החרדי, הניצב בימים אלה בצומת דרכים בעניין מערכת היחסים הרצויה בינו ובין מדינת ישראל. בשנה האחרונה נשללו תקציבי תלמידים חייבי גיוס נוכח פסיקת בג"ץ וביטול הסדר "תורתו אומנותו", ובעקבות זאת יצאו מנהיגי הציבור החרדי למסעות גיוס כספים בקהילות יהודיות בארה"ב ובאירופה, וגייסו מאות מיליוני שקלים לטובת המשך תפקוד הישיבות ותשלום המלגות לאברכים.

הקיצוצים הנרחבים בתקציבי הישיבות ומוסדות החינוך יוצרים משבר כלכלי שיש לו גם צד אידיאולוגי. רבים בציבור החרדי חשים כי נציגיהם הפוליטיים אינם מצליחים להגן על האינטרסים שלהם: ההבטחות נותרות על הנייר, ההישגים זעומים. לתוך החלל הזה נכנסת סאטמר האנטי־ציונית, שסירבה במשך עשרות שנים לקחת תקציבים מקופת המדינה. כעת היא מציעה לציבור החרדי הרחב חלופה: הסתמכות על הון פרטי, תרומות נדיבות מהקהילה בחו"ל, והבטחה לשחרור מתלות ב"ציונים" ובמנגנון התקציבי הממשלתי.

לחלקים בציבור החרדי, שמאסו בתחושת התלות וההשפלה, מדובר במסר מפתה. אך אחרי הנאומים הנלהבים נותרת השאלה עד כמה זהו מודל מעשי, והאם אכן אפשר לבסס מערכת חינוך שלמה על פילנתרופיה פרטית בלבד. לא ברור האם ההון שתעמיד סאטמר לרשות המיזם יוכל להחליף לאורך זמן את התקציבים הממשלתיים, והאם הציבור החרדי הרחב יאמץ מודל של הסתגרות מוחלטת מן המדינה.

השיח סביב הנושא מציף שוב את המתח הוותיק בין שתי תפיסות יסוד בחברה החרדית השמרנית. מצד אחד החרדיות הישראלית הפרגמטית, שבחרה לאורך השנים בדפוס של פשרות והשתלבות חלקית במוסדות המדינה; ומנגד החרדיות האידיאולוגית של סאטמר, שבחרה להתרחק לחלוטין מן הממסד החילוני ולבנות חומות של עצמאות מוחלטת.