"מבזבזים את ההקרבה שלי": פצועי המלחמה נגד ההפגנות 

"לפחות חלק מהנהגת המהלך הזה, כל הרצון שלה הוא התנגחות פוליטית ולחץ לעצירת המלחמה, שפירושו הוא חזרת חמאס אל הגדרות", אומר איתמר איתם, שנפצע במבצע להשבת חטופים חללים

מפגינים בצומת העוגן | גילי יערי, פלאש 90

מפגינים בצומת העוגן | צילום: גילי יערי, פלאש 90

תוכן השמע עדיין בהכנה...

פצועי המלחמה עקבו מרחוק בעיניים כלות על ההפגנות שנפרסו בכל רחבי הארץ, לעיתים תוך הפרות סדר חמורות ומסוכנות. ליבם נשבר בקרבם מצער אמיתי כלפי משפחות חטופים שיוצאים לרחובות תחת השמש הקופחת מתוך תקווה שההפגנה הזו תועיל למאבקת העיקש באיזו דרך שהיא.

"ראיתי ברגשות מעורבים את המחאה כי מצד אחד ברור שכולנו עם החטופים וכולנו רוצים בשובם ואני באופן אישי חושב עליהם הרבה ועושה הרבה כדי שהם יחזרו. כמו החברים שלי לפורום נלחמנו ונפצענו בין השאר גם כדי להחזיר את החטופים". אומר איתמר איתם, חבר "פורום הפצועים", שנפצע במאי 2024 במסגרת מבצע להחזרת חללים חטופים. "לצערי אני חושש שבין האנשים הטובים הרבים שבאמת רוצים להזכיר את החטופים יש גם רבים אחרים, חלק מהם הם מובילי המחאות שתכליתם היא לנכס פוליטית את סוגיית החטופים. אני מרגיש שאם נסיים את המלחמה הזאת כשחמאס עדיין על רגליו, ולא נעמוד במטרת המלחמה הראשית שהיא ניצחון במלחמה והכרעת חמאס, אנחנו מבזבזים את הקורבן שלי ושל החיילים שלי, של אנשי המילואים, של ההרוגים שנהרגו תחתיי ושל הפצועים הרבים. כל המחירים האלה יהיו לשווא, כי בסופו של דבר חמאס יחזור אל הגבולות, יחזור לכוחו ויחזור לאיים על ילדי עוטף עזה ועל תושבי מדינת ישראל. אסור להסכים לזה בשום פנים ואופן. אנחנו מבזבזים זמן יקר על לחץ פנימי שאין לו שום קשר להחזרת החטופים".

(משמאל) סא"ל במיל' איתמר איתם. | באדיבות המצולמים

(משמאל) סא"ל במיל' איתמר איתם. | צילום: באדיבות המצולמים

לדבריו, אין תועלת במחאות ובהפגנות השונות או בהשבתת המשק. לדידו, אנרגיות רבות מושקעות במטרה הלא-נכונה. "במקום שהאלפים וההמונים יפעילו את הלחץ שלהם על הממשלה כדי להכריע את חמאס, כדי להגביר את הלחץ הצבאי, כדי להציב אולטימטום לחמאס שבסופו של דבר יביא את החטופים - הלחץ הוא פנימי והוא לא מוסיף, ובוודאי לא משנה לחמאס שום דבר. הוא רק מעלה את מפלס המתח הפנימי שלנו ואת מפלס המריבה שלנו. אז אל מול זה אני עצוב" אומר איתם.

הכי מעניין

עוד כתבות בנושא השבתת המשק

"אני חושב שהאנרגיות והעוצמות שלנו מופנות לכיוונים הלא נכונים" הוא ממשיך. "רוב האנשים עושים את זה בתמימות וברצון אמיתי לזכור את החטופים, אבל לפחות חלק מהנהגת המהלך הזה, כל הרצון שלה הוא התנגחות פוליטית ולחץ לעצירת המלחמה, שהוא דבר שאני לא מוכן לקבל בשלב הזה, כי פירושו הוא חזרת חמאס אל הגדרות. אסור לנו בשום פנים ואופן להסכים להשארת חמאס כגורם השלטוני בשטח. את המלחמה הזאת צריך לנצח ולסיים בהכרעת חמאס ובהשבת החטופים, אי אפשר להשיג מטרה אחת ללא המטרה השניה. צריך להמשיך את המלחמה, צריך להמשיך את המצור על חמאס ביתר שאת, ביתר עוצמה, וצריך להשקיע את כל המשאבים והאנרגיות שלנו בדבר הזה. חמאס הבהירו לנו בכל דרך שהם לא מעוניינים בשום עסקה כרגע, ולכן המוצא היחיד הוא המשך הלחימה, והמשך הלחימה ביתר עוצמה".

משפחות חטופים בשביתה | אבשלום ששוני, פלאש 90

משפחות חטופים בשביתה | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

כפיר זר, חבר גם הוא ב"פורום הפצועים" חש מעודד לנוכח ההבדל בין השבתת המשק הנוכחית לבין זו שהתרחשה בחודש ספטמבר. "נפצעתי לפני שנה וחצי ברצועת עזה באורח אנוש, עברתי השתלת ריאות וקיבלתי את הריאות של דור זימל ז"ל, קצין שנהרג בגבול הצפון של חיזבאללה. הייתי בבית חולים תשעה חודשים, ויומיים לפני השחרור שלי הייתה השביתה הקודמת. קמתי בבוקר ולא היתה לי לא פיזיותרפיה ולא ריפוי בעיסוק. המחשבה שחיילים כמונו שנתנו הכל - את הגוף שלהם, את החברים שלהם, את המשפחה שלהם, לא זכאים לטיפולי השיקום בשם 'המלחמה למען החטופים', הייתה לי קשה במיוחד - הרי החטופים הם אלה שעמדו לנגד עינינו כאשר נפצענו, שהיינו מוכנים להקריב את חיינו למענם. לשמחתי, כשהתקשרתי לחברים שלי שנמצאים בשיקום והם אמרו לי שמחלקות השיקום בבתי החולים והריפוי בעיסוק למדו והפנימו שלפעול כנגד הלוחמים שלנו באמצע מלחמה זה לא הדבר הנכון".

כפיר זר. | אריק סולטן

כפיר זר. | צילום: אריק סולטן

"לצערי, מחאה כזו בשעת מלחמה, גורמת דה-פקטו לחטופים שיישארו עמוק בתוך המנהרות, ולחמאס להמשיך לשלוט ולשאוב תקווה מכך שעם ישראל מפולג", אומר זר בכאב. "בנוסף, אני חושב שזוהי ההסברה הטובה ביותר שיש לחמאס בחו"ל. מדינות העולם מסתכלות עלינו ולומדות לגנות אותנו במקום את התוקפים שלנו. מה שצריך להוביל אותנו הוא אכן להחזיר את יקירינו ולנצח את האויב המר, אבל מתוך ראייה מערכתית לטווח הרחוק - אנחנו צריכים לדאוג לא רק לחטופים שעכשיו נמצאים בעזה, אלא גם לאלה שחלילה יהיו עוד שלוש, חמש, או עשר שנים. למרות שיצאתי משדה הקרב בגלל הפציעה שלי, אני ממשיך להילחם בזירות אחרות. אני מביע את מחאתי על המחאה הזאת מתוך הבנה שאני לא רוצה שעוד חברים שלי יהרגו וייפגעו".