הצפיפות במתקני הכליאה והאלימות הגואה בין כתלי הכלא: מחדל המסתננים נחשף

מתחילת השנה, עשרות מעצרי מסתננים בוטלו עקב חוסר מקום בבתי הכלא כך חשפה בכירה ברשות האוכלוסין, בסיור הוועדה לעובדים זרים בכלא גבעון אתמול (ג'). 

לפי ערן קהת, ראש אגף זרוע הרחקה ברשות האוכלוסין, "אין כיום מעצר יזום על שהייה בלתי-חוקית, אלא אם המסתנן נעצר עקב עבירה פלילית, והתגלה כי הוא שוהה בלתי-חוקי. מי שהתגלה ככזה, מוחזק בכלא גבעון – ופועלים לגרשו מהארץ".

יו"ר הוועדה, ח"כ אתי עטיה מהליכוד אמרה בסיור כי "המצב כיום בלתי מתקבל על הדעת, השר לביטחון לאומי חייב להיכנס לעובי הקורה – ולקבל החלטה בעניין כליאת המסתננים והעובדים הזרים הבלתי חוקיים. כיום הוחלט לכלוא אותם אבל בפועל נוכחתי לדעת שאין מעצרים כלל, והמסתננים מסתובבים חופשי, בכוונתי לקיים דיונים נוספים בנושא ולא להרפות ממנו, מדובר בעתיד מדינת ישראל בשנים הבאות"

תת-גונדר יוסף כניפס, סגן מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר, הזהיר כי  "מאז 7 באוקטובר אנו מתמודדים עם אתגרים גדולים. 2,000 מחבלים יושבים אצלנו עם עונשי מאסר עולם כפול ומחכים לשעת כושר.

"על פי הערכות מודיעיניות שאנו מקבלים על בסיס שבועי - הם מחכים לאירוע קיצון במטרה ליצור היפוך מצב. כרגע אנו מכבידים את היד, האסירים מורתעים להיכנס לבתי הכלא. אם בעבר הם רצו לבוא היום הם חוששים, בגלל המהפך שעשינו בבתי הכלא, לא היינו צריכים לחכות לשבעה באוקטובר בשביל לשנות את המדיניות, עד אז האווירה במדינה הייתה שקט תמורת שקט".  

לפי סגן גונדר יניב דקל, מפקד כלא גבעון, כ-50% מהעצורים הם עובדים זרים ערב גירוש, גברים ונשים בהפרדה, בית הכלא מתמודד עם עצורים דוברי מספר שפות, מנטליות ותרבות שונה, יריבות היסטורית בין העצורים בגלל ארצות המוצא והבדלים אתניים, בעיות רפואיות מורכבות – כולל פסיכיאטריות, עבר פלילי, וכאלו היוצרים מיצג שווא נגד השלטון בארצם – כדי להישאר בישראל. 

דקל תיאר את הביקורת השיפוטית הנערכת ראשונית תוך 96 שעות, ונוספת כל 30 יום, עד לביצוע הגירוש לארץ-המוצא – או החלטה אחרת. דקל תיאר כי הסוהרים מתמודדים עם תקיפות אלימות של מגורשים "שאין להם מה להפסיד", בכל פעם שאסיר עולם מוכנס לבידוד הוא תופס חדר של שישה אסירים, "ואנו תקועים פה עם עשרות עזתים שהופנו מצה"ל לחקירה ושוהים בבית הכלא למעלה משנה".

דקל התייחס לעומס בבתי הכלא, לדבריו "אין פה ויכוח על מיטה אלא על השיטה; מדובר באנשים שאין להם מה להפסיד והעלות למשלמי המיסים היא עשרות מיליוני שקלים בשנה". דקל תיאר מקרה בו שוהה בלתי חוקית חלתה בסרטן וקיבלה מימון טיפולים בשווי מאות אלפי שקלים. בנוסף, ישנם מסתננים מגורשים המגיעים עם עשרות אלפי שקלים במזומן ובית הסוהר מחויב על פי האמנות הבינלאומיות לשמור להם על הכסף ולהחזיר אותו כשהם עולים לטיסה, "סוהרים מוצאים את עצמם סופרים 250,000 שקלים בשעות הלילה המאוחרות - הפכנו לבנק".

לדברי כינרת צימרמן המשנה ליועמ"ש שב״ס, "אנחנו במצב חירום כליאתי משבר כליאה שלא היה מעולם, אנחנו נותנים מענה לכמות עצומה של עצירים ביניהם מחבלי נוחבה שמופנים אלינו מהצבא. עד תחילת המלחמה היו בישראל 16,000 כלואים (כשהתקן עמד על 14,000) והיום ישנם 24,000, כשהמתקנים לא גדלו ולא הורחבו. אנו נאלצים להפעיל סדרי עדיפויות מי יהיה בכלא, שב"חים, עצורים מנהליים, או עזתיים".

ברשות האוכלוסין טענו כי אין להם אמצעי לחץ ותמריץ לעודד מסתננים לעזוב מרצון, אך עם זאת מתחילת השנה למעלה מ-1,500 עזבו.  

לדברי ראש בתי הדין לאוכלוסין והגירה חנניה גוגנהיים, בשנים האחרונות הוגשו עשרות אלפי עררים של מגורשים על ידי עורכי דין ועמותות שמסייעים להם.

ראש בתי הדין הוסיף והתריע כי ישנה הסתננות אף דרך נתב"ג, יו"ר הוועדה עטיה ציינה כי בסיור הוועדה בשבוע שעבר בנתב"ג עמדה על הפרצות בתחום, "יש לבצע חקיקה מחדש של כל התחום הפרוץ הזה".