"סיכת המקדש": החזון של הלוחם שנפל הגיע לפריים-טיים

ברשתות הערביות הבחינו השבוע בבחירה של רבים מכתבי ערוץ 14 לענוד במהלך שלושת שבועות "בין המצרים" סיכת מקדש. השבוע נצפו סיכות כאלו בין השאר על דש בגדיהם של אנשי הערוץ יותם זמרי, עירית לינור, עודד מנשה, דרור בלאזאדה, רונה לוי, ישי פרידמן, שמעון ריקלין, שיראל ללום־נהיר, ליאון מימרן, תמיר מורג, בן יניב, פרופ' משה כהן־אליה, ירעם נתניהו ובועז גולן.

גם ינון מגל הבטיח לצופים לענוד את הסיכה הזו במהלך תשעת הימים הראשונים של חודש אב, לאחר שנחשף לתשומת הלב הערבית לתופעה. ח"כ אריאל קלנר, שנקלע לאולפני הערוץ, סופח למגמה והצמיד את הסיכה לחליפתו.

יותם זמרי סיפר לצופים שהסיכה נוצרה במיזם המכונה "זיו המקדש", לזכרו של רס"ל במיל' זיו חן שנפל ברצועת עזה ובעצמו ענד סיכה כזאת בחופתו. חן, תושב כפר־סבא, נפל בג' באדר א' תשפ"ד (12.2.2024) בדרום הרצועה, והיה בן 27 בנופלו. עירית לינור מצידה סיפרה בשידור שהעניקה את הסיכה שלה לאחד מפצועי המלחמה שהגיעו לאולפן, כשהתברר שכחלק מתהליך השיקום שלו הוא מרבה לצייר את בית המקדש. פרשן הערוץ ליאון מימרן הצהיר בשידור שהוא עונד את הסיכה "בתקווה שהבית השלישי יקום כבר".

הלל, אלמנתו של זיו חן הי"ד, אומרת שהסיכות היו הרעיון של זיו. "לקראת החופה, שהתקיימה לפני שנתיים וחצי, למדנו יחד", היא מספרת, "כשדיברנו על ירושלים הוא אמר לי בעיניים נוצצות שהוא רוצה שבחופה תהיה על דש החליפה שלו סיכה של בית המקדש. הוא התרגש מאוד מכך, והתקשיתי להבין את האסתטיקה בעניין. זה היה לפני שסיכות כאלה הפכו נפוצות, אבל הוא התרגש עד כדי כך שאמרתי לעצמי שאחפש לו סיכה כזאת. לימים הבנתי שהוא הבין טוב ממני בסגנון לבוש", היא מוסיפה בחיוך, ורומזת שאולי הקדים בכך את זמנו. "במשך זמן רב לא הצלחתי למצוא סיכה עם סמל המקדש", היא נזכרה, "עד שאומנית תושבת יצהר, מעיין עייש, התרגשה מאוד מהרעיון, הכינה בשבילו סיכה כזאת ואפילו לא הסכימה שאשלם לה על כך. הסיכה הגיעה לזיו ממש בבוקר החתונה, והוא התרגש מאוד".

אחרי חודש, כפעולת תגמול, קנה זיו להלל שרשרת עם סמל המקדש, "שגם לי יהיה מקדש על הלב. אחרי שהוא התעלה", היא המשיכה והחליפה כך את הביטוי המקובל "נפל", "היה חשוב לנו להפיץ את המורשת של זיו. הפנו אותנו למדרשה לידע המקדש, גוף שעסוק בתודעת מקדש. הם לקחו זאת על עצמם כמיזם, ומוכרים מאז סיכות ושרשראות עם סמל המקדש במחירים הכי בסיסיים".

מה לדעתך גורם לכתבים לא דתיים בערוץ 14 לענוד את סיכת זיו המקדש?

"הנשמה של עם ישראל יודעת מה היא מבקשת. רק צריך להאיר זאת – והלב נפתח. המלחמה הבהירה לנו את מהות הדברים ומה אנחנו באמת מבקשים. היא גם מבהירה לנו שבית המקדש הוא לא עניין מיסטי, נשגב ורחוק מאיתנו. הרבה פעמים הגויים דוחקים בעם ישראל להבין את תפקידו. להבדיל אלפי הבדלות, האויב קורא למלחמה 'מבול אל־אקצה'. הם יודעים שהמלחמה היא לא על עזה, אלא על הלב. בכל בית בעזה יש תמונות של הר הבית. הרב אברהם יצחק הכהן קוק כתב שבזמן מלחמה מתעורר אורו של משיח, וזה לא רק בעולם - זה גם בלב שלנו. הנשמה נפתחת לכך".

זיו דיבר על הנוכחות הבולטת של הר הבית בעזה?

"ודאי, אבל זיו חי את המקדש בצורה יומיומית בכל היבט. כשדיברנו בינינו על המחיר האישי ששילמנו כבר אז, על ההתמודדות עם הריחוק הפיזי, הוא כל הזמן אמר שאנחנו לא מוותרים על הבית שלנו - רק מרחיבים אותו מהבית הפרטי לבית הלאומי. היום לצערי הבית שלנו התרחב יותר מדי, אבל כנראה הנשמה של זיו ממשיכה לפעול. לילד שלנו (שנולד אחרי לכתו של זיו - א"ס), קוראים אריאל אביה. אריאל זה שם ששנינו רצינו מאוד, להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו. אני הוספתי לו את השם אביה, כי אני לא רוצה רק שבית המקדש ייבנה. אני רוצה שנביא אותו, שנהיה שותפים בבניין".

ברקע תופעת סיכות "זיו המקדש" בערוץ 14 ובכלל, ניצבות בגאון סיכת החטופים ודומותיה שהשמאל בישראל עונד על דש בגדיו בסיטונאות ומככבות גם בערוצים המסורתיים. בימין, נאמר את האמת, חיפשו חלופה שהיא גם התרסה - לא רק כלפי האויב וסמליו, אלא בעיקר כלפי הזרם בתרבות הישראלית הנוטה להתכחש לקודשיה ולערכיה. מותר לשער שיותר מאשר שיש בצעד הזה דרישה להקמת הבית השלישי באופן מיידי, יש בו פשוט רצון להרים קול. מה שעשו תג "משיח" או תג "למקדש פנינו" על זרועות החיילים - למרות ואולי בגלל החלחלה שהדבר עורר בלשכות הרמטכ"ל ודובר צה"ל - עושה סיכת "זיו המקדש" באולפנים. כך או אחרת, זו תופעה שקשורה במובהק למלחמה, ועולה באיטיות מדרג השטח אל המרקע. דמות פעילה בעניין לחשה לי שהצעד הבא הוא להצמיד סיכות כאלו גם לדשי החליפות של חברי הכנסת והשרים.

גורם פוליטי שעונד כבר זמן ממושך את הסיכה הזו הוא חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין. מרדכי פרסוף מהמדרשה לידע המקדש, מפעילת המיזם, סיפר לי אתמול שתנועת "זהות" של פייגלין הזמינה מהמדרשה אלף סיכות כאלו, ושהרבנית רחל בזק, בתו של הרב שמואל אליהו, הזמינה אלף שרשראות עם סמל המקדש במטרה לחלקן בכנסים שערכה.

"תוך כדי השבעה של זיו חן או מיד לאחריה, משפחתו יצרה קשר עם המדרשה וסיפרה לנו את הסיפור שלו", אומר פרסוף, "אחרי שהוא נהרג הם רצו להנציח אותו באמצעות הסיכה הזאת, שהיא תימכר במחיר שווה לכל נפש. עוד קודם לכן יצרנו שרשרת 'אם אשכחך' ועליה סמל המקדש. יחד עם המשפחה יצרנו סיכה ושרשרת עם סמל המקדש ומצופים זהב או כסף, לפי בחירה. בחודשיים־שלושה הראשונים נמכרה בעיקר השרשרת, אבל סיכת המקדש עקפה את השרשרת והפכה למותג. מאז היציאה לדרך מכרנו כבר כ־15 אלף סיכות ושרשראות".

לדבריו, גם בעיצומה של השבת שעברה נרכשו באתר המדרשה סיכות "זיו המקדש": כלומר, גם רוכשים שאינם שומרי מצוות מעוניינים בסיכה. בערוץ 14 זה ניכר: באחד משידורי התוכנית "הפטריוטים" עקצו השותפים גלויי הראש את חברי ההרכב החרדים על שדווקא הם אינם עונדים את הסיכה.

"אני לא איש תקשורת, והנקודה הכי חלשה שלנו במדרשה היא השיווק", מודה פרסוף, "אבל במקרה הזה אנשים מתוך הערוץ פנו אלינו. כלומר, הדרישה עולה מהשטח. בלי קשר לסיכות, קיימת במלחמה דרישה עצומה לפעילות בנושא המקדש. בגלל הנוכחות הבולטת של כיפת הסלע בכל בית בעזה יצאנו בשנה שעברה במיזם 'מקדש בכל בית', וחילקנו 20 אלף מגנטים עם תמונת המקדש. השבוע הדרכנו קבוצות גדולות מקיבוץ נגבה ומהעמותה לקידום החינוך בתל־אביב. יותר משאנחנו רוצים לתת, הציבור מבקש את זה. הוא מבקש מקדש".