ר' זה רצח עם: מילון חברתי-פוליטי-עכשווי

רעב בעזה, בין הזמנים, שורפי צווי גיוס מתל־אביב: המילון החברתי־פוליטי־עכשווי השלם

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מצוות מריטת עצבים. הפגנה נגד הגיוס ליד מודיעין, שלשום | יונתן שאול - פלאש 90

מצוות מריטת עצבים. הפגנה נגד הגיוס ליד מודיעין, שלשום | צילום: יונתן שאול - פלאש 90

הציונות הדתית

המפלגה החרדית השלישית בכנסת. פה ושם מעיזים נציגיה לחרוג מפסקיה של מועצת גדולי התורה, ואפילו משלבים מעת לעת נשים ברשימה. לכן הם נחשבים בידי כמה מהפרשנים הפוליטיים לחרדים מודרניים פלוס, שרבניהם אינם רבנים ותורתם אינה תורה. אך בכל הקשור לנושאים הפוליטיים, ובראשם חוק הפטור מגיוס, מתיישרים חברי המפלגה לחלוטין עם רצונו של האדמו"ר מגור. משכך, יש רושם כי הבוחרים בבני־ברק, אלעד והשכונות החרדיות של ירושלים לא מצביעים להם, אך מרוצים מהם עד מאוד – מה שיכול אולי להסביר את אפס המנדטים שהסקרים צופים למפלגה בבחירות הקרובות.

רעב בעזה

מציאות פלאית וחסרת תקדים: מצד אחד נכנסות מדי שבוע אלפי משאיות ובתוכן מזון ואספקה לרצועת עזה, ומצד שני יוצאות משם תמונות קשות של רעב שצולמו בתימן או הונדסו בידי AI. בתמונות האותנטיות שכן צולמו בעזה, נראים באורח פלא תינוקות וילדים מזי רעב, כשלצידם - ממש באותה תמונה - נראים הוריהם השמנמנים או הדשנים. חוקרים טוענים שזהו מקרה מעניין וחריג שבו השמנה מצליחה לדלג דור בקרב אוכלוסייה גדולה בעלת מאפיינים דומים כמו רצון עז לרצוח יהודים.

סדר ב' (סדר צהריים)

הזמן הקבוע ביממה שבו בחורי ישיבות מגיעים לאולם המרכזי של הישיבה, סוגרים את הגמרות ומתארגנים ליציאה לחסימת צמתים ועורקי תחבורה מרכזיים ברחבי מדינת ישראל. הרי איך אפשר לשבת וללמוד גמרא כשיש כזה אקשן בכביש גהה, אפשרות להתעמת עם שוטרים במקום להתעמק בחידוש של הריטב"א, ועל הדרך לעשות מצווה גדולה שאיכשהו נעלמה מעיניו של הרמב"ם – מריטת עצביהם המרוטים גם כך של נהגי ישראל? האגדה האורבנית שלא הוכחשה מעולם מספרת שבחסימות הכבישים הראשונות הורו המארגנים לבחורים לצאת ולחסום את הכבישים בשעה שאזרחי ישראל חוזרים מעבודתם, וזאת כדי להביא לכמה שיותר חיכוך בין החוסמים לחסומים. אלא שעד מהרה התברר כי הבחורים אינם יודעים מתי מסתיים יום עבודה בישראל. כדי למנוע חלילה אפשרות שבה לא יתקיים חילול השם, נקבע זמן היציאה לכבישים בסדר הצהריים, שגם הוא לא מוכר למרבית החוסמים, וכדי ביזיון וקצף.

הכי מעניין

בין הזמנים

תקופת החופשה של בני הישיבות במגזר החרדי, הנמשכת כשלושה שבועות – מי' באב ועד א' באלול. כמובן, במסגרת המלחמה הנמשכת זה כמעט שנתיים, ובהתאם להכרזות ראשי הציבור החרדי שבני הישיבות מגינים על עם ישראל בדיוק כמו חיילים באמצעות לימוד התורה שלהם, חופשת בין הזמנים בוטלה, וכל בחורי הישיבות יישארו בישיבות וילמדו תורה במקום לצאת לחופש. "עד שתיגמר המלחמה אנחנו מגויסים ללימוד בדיוק כמו החיילים", הכריזו ראשי הישיבות בכינוס חירום מיוחד. מערך המילואים של יחידת החילוץ 669 שחרר מיד מחצית מכוח האדם לחודש הקרוב.

רצח עם

אירוע מזעזע ומתמשך שמתאר שלטון כיבוש המשתלט על שטח שמחבלים יצאו ממנו לרצוח אזרחים תמימים, מודיע לאזרחים שהם צריכים להתפנות לאזורים בטוחים כדי שלא ייפגע,ו ודואג להקים למענם נקודות חלוקה של מזון ואספקה.

יולי אדלשטיין

בן של כומר. האדם שעד יום רביעי היה הדבר היחיד שעומד בין עשרות אלפי חרדים לבין גיוס לצה"ל. זכינו, ובחסדי השם ראש הממשלה בנימין נתניהו הצליח להביא להדחתו של אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והנה כבר בסוף השבוע הקרוב ימלאו את חאן־יונס, יהודה ושומרון וגבול סוריה פלוגות של חרדים במדים שעד כה נבצר מהם להתגייס רק בגלל אדם אחד.

מצור מדיני

מצב מדאיג ביותר שבו מדינה קטנה במזרח התיכון זוכה לגיבוי כמעט מלא של הממשל החזק בעולם. בשבוע שבו פורסם שדרכונה של המדינה עלה בדירוג הדרכונים החזקים בעולם מהמקום ה־19 למקום ה־18, נדמה כי המצור המדיני הולך ונעשה חמור יותר ויותר. לא זו אף זו, התיירות היוצאת ממנה דרך חברות התעופה שחזרו לנחות בה אחרי מלחמה באיראן, המטבע שלה שהולך ומתחזק לעומת מטבעות אחרים בעולם, הייצוא הביטחוני הגדל מעריכית והבורסה הפורחת – כל אלה מצביעים גם הם על מצור מדיני קשוח שמתהדק על צווארה של ישראל. מומחים טוענים שהעובדה שהמדינה הזאת עדיין קיימת, אף שעברה כבר "צונאמי מדיני" שהבטיח אחד מראשי הממשלה שלה לשעבר עוד ב־2011, היא בבחינת נס רפואי.

ערבים, שורפי צווי גיוס מתל־אביב, אנשים עם לקטוז גבולי

קבוצות באוכלוסייה שיכולות למלא את שורות הצבא בקלות, אך הציבור עסוק בשנאת חרדים נטו, ולכן מתעלם לחלוטין מההשתמטות הבלתי נסבלת שלהן. ואכן, מבט מרפרף על תמונות ושמות של מסיימי כיתה י"ב בתיכון העירוני של אום אל־פאחם יגלה כי רק ממגמת גיאוגרפיה אפשר להקים מחלקה של צנחנים מורעלים שיילחמו למען מדינת ישראל בכל מקום שיהיה צורך בכך. כל זה, גם בלי לדבר על שלושה שורפי צווי הגיוס מתל־אביב, סדר גודל של ארבע פלוגות מג"ב, פחות או יותר.

ומה עם אנשי הלקטוז הגבולי, המשתמטים האולטימטיביים, שמקבלים פטור כי לצבא אין כוח להתעסק עם חלב מפורק? מה תגידו עליהם, אה? אתם תוקפים רק את החרדים שלא עושים צבא ובמקום זה יוצאים לחסום כבישים במקום ללמוד בישיבה. בושה וחרפה.

כ"ח בתמוז ה׳תשפ"ה24.07.2025 | 14:50

עודכן ב 

אריאל שנבל

פרשן לענייני ארה"ב, כתב מגזין בכיר ובעל טור אישי במקור ראשון. בין השאר, מסקר מקרוב את המערכת הפוליטית האמריקנית מאז 2010