"לא הסכם להפסקת אש": הסיבות, הלחצים והאינטרסים במשא ומתן מול חמאס

השיח התקשורתי העולמי על רעב בעזה מפעיל לחץ על שני הצדדים להתקרב למשא ומתן כולל. ישראל נכונה לוותר מדינית, אך המאמצים הצבאיים נמשכים. ההערכה היא, כי גם אם ייחתם הסכם - לא בטוח שהוא יכלול הפסקת אש כוללת

הפגנה בעד עסקה חטופים. | EPA

הפגנה בעד עסקה חטופים. | צילום: EPA

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מתווכים עוברים הלוך ושוב בין נציגים ישראלים ונציגי חמאס מאז 6 ביולי, בניסיון נואש להביא לסיום כמעט שנתיים של מלחמה בעזה.

לאורך 21 חודשי לחימה, שני הצדדים דבקו בעמדותיהם הוותיקות – מה שמנע מהפסקות אש קצרות להפוך להפסקת אש קבועה.

המצב כעת חמור יותר, כאשר תת-תזונה בעזה נהיית נושא חם בתקשורת העולמית – ולעומתה בולט סירובה של ישראל לאפשר הכנסת סיוע נוסף.

הכי מעניין

כשהלחץ לפריצת דרך גבר, וושינגטון הודיעה שהשליח למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, ייסע השבוע לאירופה לשיחות על הפסקת אש בעזה ומסדרון סיוע הומניטרי. בכירים אמריקנים אמרו כי ייתכן שהוא ימשיך גם למזרח התיכון.

נתניהו עם סטיב וויטקוף. | מעיין טואף, לע״מ

נתניהו עם סטיב וויטקוף. | צילום: מעיין טואף, לע״מ

מה הצדדים רוצים?

לאחר יותר משבועיים של שיחות הלוך ושוב, המאמצים של המתווכים – קטאר, מצרים וארה"ב – תקועים.

ההצעה שעל השולחן כוללת הפסקת אש למשך 60 ימים, ושחרור של 10 חטופים חיים, בתמורה למאות מחבלים פלסטיניים.

חמאס מתעקש שכל הסכם חייב לכלול ערבויות להפסקה קבועה של הלחימה.
ישראל מצדה, דוחה כל ערבויות כאלה, ודורשת שחמאס יוותר על יכולותיו הצבאיות ועל שליטתו ברצועה כתנאי מקדים לשלום.

הפגנה נגד עסקת כניעה לחמאס, ארכיון | חיים גולדברג, פלאש 90

הפגנה נגד עסקת כניעה לחמאס, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

"האמת הקשה היא, שבשל שיקולים פוליטיים פנימיים – גם לראש הממשלה בנימין נתניהו וגם להנהגת חמאס בעזה – אין אינטרס בתוצאה מהירה ובהפסקת אש כוללת", אמר כרים ביטאר, מרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת סיאנס פו בפריז. "שניהם ייאלצו להשיב לשאלות קשות מהציבור שלהם," הוא הוסיף.

המלחמה משפיעה על חמאס

במקביל לנכונות המדינית בישראל לבצע פשרות במשא ומתן, כוחות צה"ל הרחיבו השבוע את הפעילות הקרקעית גם לאזורים ברצועה שלרוב לא נכנסו אליהם עד כה מאז פרוץ הלחימה באוקטובר 2023.

בתקשורת הישראלית דווח כי משלחת חמאס בדוחא אינה מצליחה לתקשר ישירות עם הפיקוד הצבאי בעזה, כדי לאשר מפות נסיגה של צה"ל.
חוץ מזה, בעיות לוגיסטיות מוסיפות למחלוקות הקיימות בתוך חמאס.

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה | דובר צה"ל

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה | צילום: דובר צה"ל

"קיימים היבטים טכניים שקשה מאוד להתגבר עליהם, משום שיש נתק הולך וגדל בין הנהגת חמאס בעזה לבין נציגיהם בדוחא", אמר ביטאר.

עבור אנדראס קריג, חוקר מזרח תיכון בקינג’ס קולג’ בלונדון, "השיחות מתקדמות מבחינה טכנית – אבל בפועל הן מתקרבות למבוי סתום".

"מה שעל הפרק עכשיו הוא בפועל עסקת חילופי שבויים נוספת – לא הסכם להפסקת אש ממשית", הוא אמר.

חמאס ניצב בפני דילמה: הוא נמצא תחת לחץ להשיג ויתורים כלשהם מצד ישראל – אך "מצד שני, הוא מתמודד עם מצב הומניטרי שהולך ונעשה נואש".
"ההנהגה עשויה להתלבט עד כמה היא יכולה להתפשר מבלי להיתפס כמי שמוותרת מבחינה פוליטית", הוא הוסיף.

חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה | AFP

חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה | צילום: AFP

המצב ההומניטרי כמנוף לעסקה

מצד אחד, יוצאים דיווחים חמורים עם ספק באמינותם כי יותר משני מיליון תושבים בעזה סובלים ממחסור חמור במזון, ויותר מ-100 ארגונים בינלאומיים הזהירו מפני רעב המוני.

מצד שני, דווקא המצב הזה עשוי להלחיץ את חמאס לחתור להסכם - "הלחץ ההומניטרי גובר במהירות," אמר קריג. חמאס מתמודד עם "ייאוש גובר בקרב האוכלוסייה – מה שעשוי לאלץ אותו להסכים להסדר ביניים שיקל את הסבל".

אבל גם אם חמאס יתפשר, לישראל יש את העליונות – ולא תיתכן הפסקת אש קבועה אם ישראל לא תרצה בכך. "ללא לחץ משמעותי בהרבה מצד ארה"ב וקטאר על ישראל, אני חושש שגם סבב השיחות הנוכחי ייכשל כמו הקודמים", סיכם ביטאר.