בניגוד לטענת רגבים, הבדואים לא אשמים בפקקי הדרום

קל מאוד להאשים את התושבים הבדואים בעומסי התנועה בנגב ובעיכובי העבודה בכבישים. אבל במקרה הזה, המסר שהפיצה תנועת רגבים איננו נכון

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בנייה בדואית לא חוקית בנגב. | דודו גרינשפן

בנייה בדואית לא חוקית בנגב. | צילום: דודו גרינשפן

תושבי מזרח הנגב והנוסעים לאילת מכירים היטב את עומס התנועה שמתהווה מדי בוקר וערב על כביש 40 סביב מחלף שרה, לכיוון דימונה ואילת. הם רק לא יודעים מה הסיבה לפקק הזה, ומה עשוי לשחרר אותו.

לפני כמה ימים קיבלתי סרטון עם תשובה. אנשי ארגון רגבים הפיצו סרטון שבו הם מאשימים את התושבים הבדואים בפקק. "אם גם אתם תקועים הבוקר בפקקים", אומר בסרטון יהודה קאפח, רכז דרום של רגבים, על רקע הכביש הפקוק, "תזכרו שכביש שש דרום עדיין לא נסלל בגלל כמה משפחות בדואיות שפשוט תוקעות את פיתוח הכביש. כך אנחנו מוצאים את עצמנו בשעות בוקר כאלה תקועים בפקקים בעוקף באר־שבע. במקום שכל הנהגים שרוצים לנסוע דרומה לדימונה ואילת ייסעו בכביש שש דרום, כולנו כאן נתקעים ביחד".

בהודעה שצירפו לסרטון הרחיבו אנשי רגבים: "כביש 6 דרום כבר מתוכנן ומתוקצב. בחודש מאי 2024 המדינה פינתה כחמישים מבנים של בדואים מוואדי־חליל על מנת לסלול את הכביש, אבל בינתיים סלילת הכביש לא החלה והפולשים שבו לשטח. כעת, בשל העובדה שהעבודות לא מתבצעות בפועל, בוועדת הכלכלה שוקלים להעביר את תקצוב הכביש עבור מקטע אחר בכביש 6 דרום, ובמילים אחרות מיישרים קו עם העבריינים במקום להתמודד מולם. מה שכמובן ירחיק בפועל את הרחבת מקטע שוקת־נבטים בעוד מספר שנים, וכל זאת בגלל פולשים עבריינים שתוקעים את פיתוח הנגב".

הכי מעניין

הפקק בכביש40 השבוע | אלישיב רייכנר

הפקק בכביש40 השבוע | צילום: אלישיב רייכנר

באופן לא מפתיע בחרו ברגבים להאשים את הבדואים בפקק, אלא שהסיפור שהם בחרו לספר רחוק מלהיות מדויק ונכון.

החלק הנכון היחיד בסרטון הוא שהפקק במחלף שרה נגרם כתוצאה מעצירת סלילתו של כביש שש והקפאת העבודות על מקטע שוקת־נבטים. תוכנית המתאר המפורטת של המקטע, שאורכו 11.5 ק"מ, אושרה כבר בשנת 2010. הקטע אושר ותוקצב לביצוע בשנת 2018, וכבר בוצעו עבודות מקדימות לפינוי תוואי הכביש. אלא שאז הוקפא הפרויקט לזמן ממושך.

הראשונה שהקפיאה את המשך סלילתו של הכביש דרומה הייתה שרת התחבורה בממשלה הקודמת מרב מיכאלי, שהעדיפה להשקיע את הכסף בתשתיות תחבורה באזור המרכז. גם אחרי שהממשלה התחלפה ומירי רגב חזרה למשרד, העבודות על הכביש לא הופשרו כל כך מהר. נדרשו לרגב שנתיים יקרות כדי להכניס לתקציב המדינה את המשך סלילתו של הכביש. בינתיים, כפי שהזכירו אנשי רגבים, פונו מתוואי הכביש עשרות משפחות בדואיות, מרוב המקטעים של הכביש המיועד. נכון, נותר עוד מקבץ של משפחות שיידרשו להתפנות מחלקו הדרומי של המקטע, אבל זו ממש לא הסיבה שבגללה הכביש תקוע.

בחברת חוצה ישראל, החברה הממשלתית שאמונה על הפרויקט, הסבירו לי השבוע שתכנון הכביש הסתיים, וכרגע נערכים להוצאת מכרזים לביצוע העבודות. הפינוי הנוסף שיידרש בחלקו הדרומי של הכביש אינו הסיבה לעיכוב, כך מסרה החברה. ברגע שיהיו מכרזים, אפשר לצאת לעבוד.

גם במשרד התחבורה מסרו השבוע שהפרויקט נמצא כעת בשלבי תכנון סופיים, ולקראת ביצוע פעולות בשטח. על פי המשרד, "עד כה הושקעו עשרות מיליוני שקלים בתכנון, בהעתקת תשתיות ובהפקעת קרקעות, וכשני שליש מהמקטע כבר הופקעו. במהלך השנה האחרונה נחתמו הסכמי הפקעה נוספים, כאשר במקטע הדרומי הסמוך לכביש 25 נדרש עדיין מענה להסדרת פינוי שני ריכוזי אוכלוסייה נוספים".

שרת התחבורה הקודמת מרב מיכאלי הקפיאה את סלילת כביש שש דרומה, ולמירי רגב לקח שנתיים להפשיר אותה

גורמים מקצועיים שמעורים בפרטים הסבירו לי השבוע שכמו בכל פרויקט תחבורתי גדול, גם המקטע המדובר מחולק לשלושה חלקים – צפוני, מרכזי ודרומי. כל פרויקט אינו נעשה בבית אחת, אלא בהדרגה. שני חלקים של המקטע, הצפוני והמרכזי, מוכנים לביצוע כבר עכשיו. במקביל לסלילת שני החלקים הצפוניים ניתן לטפל בפינוי המשפחות הבדואיות במקטע הדרומי.

ראש עיריית ערד יאיר מעיין, שעמד עד לפני שנתיים בראש הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ומצוי בפרטים, טוען בכלל שאנשי רגבים הם שתוקעים את המשך הסלילה של הכביש. לטענתו, אנשי העמותה מפעילים לחץ על שרי הימין שיתנגדו להרחבת גבולות השיפוט של היישוב תל־שבע כך שתוכל להכיל את שכונת אל־מיתלה, המיועדת לפינוי המשפחות המתגוררות על תוואי כביש שש. לדברי מעיין, ההתנגדות הזו הייתה אחד הגורמים לעיכוב הפינוי ולעיכוב סלילת הכביש. אם מעיין צודק, משמעות דבריו היא שלרגבים חשוב יותר להתנגד להרחבת תל־שבע, מאשר לשחרר את הפקקים בכבישי הנגב.

השורה התחתונה היא שתנועת רגבים בחרה להאשים בפקקים את הגורם היחיד שקל לה להאשים, האוכלוסייה הבדואית, אבל האשמים בעיכוב סלילתו של הכביש הם שתי שרות התחבורה, הקודמת והנוכחית, והבירוקרטיה הישראלית.

נטייה להכללה

חשוב להבהיר: תנועת רגבים עושה הרבה דברים חשובים בנוגע לשמירה על אדמות מדינת ישראל. הטענה היחידה שלי אליהם היא נטייתם להכליל ולהשחיר את כלל האוכלוסייה הבדואית בנגב, גם כשזה לא נצרך. יש מספיק אירועים אחרים בנגב שבהם נכון להאשים את האוכלוסייה הבדואית. רק לפני חודש כתבתי כאן על ההריסה המוצדקת של המבנים הבלתי חוקיים בשכונת שגב־שלום מערב. למרות המחאה הגדולה של החברה הבדואית נגד ההריסות, כתבתי שהאשמים העיקריים בהריסות הנרחבות בשכונה הם מנהיגי שגב־שלום, שבמשך שנתיים הוליכו שולל את תושביהם ומנעו מהם הסדרה בהסכמה.

יהודה קאפח, רכז דרום של תנועת רגבים, הסביר בשיחה שקיימנו השבוע שהסרטון מתבסס על דברים שנאמרו בדיון בוועדת הכלכלה לפני שלושה חודשים. לדבריו, נציג "חוצה ישראל", צחי זרקו, אמר שם שהצבירים הבדואים מעכבים את העבודות. אלא שמקריאת פרוטוקול הוועדה עולה שזרקו גם אמר בפירוש שאין מניעה להתחיל לעבוד על שני המקטעים הראשונים של הכביש.

קאפח מודה שהגורם העיקרי לכך שהכביש לא נסלל הם רשויות המדינה. הוא עצמו קרא בדיון בכנסת לחברת חוצה ישראל ולמשרד התחבורה להתחיל לסלול את הכביש במקטעים הפנויים מתושבים. "הטענה שלנו בוועדה ובפרסומים נוספים שהוצאנו", אומרים ברגבים, "היא דווקא לא מול הבדואים, שהביקורת שלנו כלפיהם מוכרת וידועה, אלא מול רשויות המדינה שכושלות בתפקידן. הדרישה שלנו היא מהמדינה ומהבדואים כאחד: קחו אחריות, שמרו על החוק, פעלו למען האינטרס הציבורי והלאומי".

לסיכום, גם ברגבים מודים שניתן ורצוי להתחיל את העבודות על המקטע המדובר של כביש שש כבר מחר בבוקר, עוד לפני פינוי הבדואים מחלקו הדרומי של המקטע. חבל מאוד שבסרטון שהם מפיצים, המסר הוא הפוך.

 

 

 

 

אלישיב רייכנר

החל את דרכו במקור ראשון ב-2000. כותב טור בענייני חברה ופריפריה במוסף 'יומן'. פרסם שבעה ספרים על החברה הישראלית