המא"גיסט ששינה את הקרב והלוחם שתמיד לבש ציצית: רב נצח יהודה סופד לנופלים

הרב יצחק בר חיים, ממייסדי הנח"ל החרדי ומרבני עמותת "נצח יהודה", ספד היום (שלישי) לארבעת לוחמי הגדוד שנפלו בקרב קשה בבית חאנון שבצפון הרצועה וסיפר עליהם:  סמ״ר מאיר שמעון עמר ז"ל, סמ"ר נועם אהרון מסגדיאן וסמל משה נסים פרש ז"ל, שלושתם בני 20 תושבי ירושלים, ומשה שמואל נול, בן 21 מבית שמש.

"פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי, בני ציון המסולאים מפז, בניי ואחיי היקרים, איך נפלו גיבורים: נועם, משה נול, משה פרש, מאיר עמר - כולם אהובים, כולם ברורים, כולם נעימים, כולם עושים את נתינתם למען עם ישראל בעוז ותעצומות. נועם, משה נול ומאיר עמר, היו אמורים להשתחרר ולהמשיך לשנת המשימה והוסיפו להם בעקבות המלחמה עוד ארבעה חודשים. הם עשו זאת מתוך שמחה למען עם ישראל, ואמרו, 'הנה, לא הפסדנו את התמרון כדי להיכנס שוב ולמחות את זרעו של עמלק'.

"נועם, תמונתו עם ספר תורה בידיו, תמיד במאור פנים, חיוך מתוק, מבקש להתחזק, ואהוב על החברים. מוישל'ה נול, בחור רציני, אישיות שקולה, תמיד ביקש לשמוע דבר השם. הגעתי ללבנון במלחמה, לפני שנכנסתי לבסיס שהוא היה בו, אמר לי 'הרב אתה לא נכנס לפני שתגיד לי דבר חיזוק'. שמר על חזותו החיצונית החרדית, בעוז ובכבוד. מאיר עמר, אני זוכר אותו אומר לי תמיד 'הרב אני לא מפספס את מצוות ציצית', תמיד משתדל לשמוע דבר השם, תמיד התמודד בגבורה על כל דבר, לא ויתר בשום דבר. תמיד ביקש לחתור לעוד ועוד. מוישל'ה פרש, סיים את הטירונות, ולא היה צריך לעלות לגדוד כי לא עמד בתכנים (הנדרשים). החריגו אותו והוא עלה לגדוד. באירוע הקודם הנורא שהיה בנצח יהודה, שנפל בו אוריאל פרץ הי"ד, פרש לקח את המא"ג והיכה והיכה בישמעאלים והציל את המצב באותו רגע בעוז ובגבורה. חייל שהחריגו אותו, לחם בעוז יותר מאחרים בשעת מעשה".

"שעה קשה לעם ישראל. על אלה אני בוכייה, עיני עיני ירדה מים. כולם גדלו בחינוך התורני, החרדי. כולם היה נסוך בהם יראת שמיים. התחזקו ברוחניות, והרגישו את השליחות שלהם למען שמו יתברך, למען עם ישראל, למען ארץ ישראל, מתוך תורת השם. כי רחק ממני מנחם משיב נפשי. מה אומר ומה אדבר. עוד יעריכו וידברו במעלתם ובגדולתם, כעת לפני שעולים לפני כיסא הכבוד, קדושים וטהורים, זכים ונעימים. מי שאמר לעולמו די, יאמר לצרותינו די, הם וכל הגיבורים שנפלו למען עם ישראל. שנזכה לראות, לשמוע את קול שופרו של משיח.

"ואנחנו, שאיבדנו כאלה יקרים, כאלה נעימים, נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה אל השם, ונתחזק יותר באהבת ישראל, יותר באחדות ישראל, יותר לתת איש לרעהו, כפי שאותם גיבורים נתנו את כל כולם למעננו. ובמהרה ציון תיוושע ונשמע קול שופרו של משיח במהרה בימינו, אמן".