ביום חמישי שעבר, בזמן שבמרכז העיר ירושלים סערו הרוחות סביב מצעד הגאווה מחד והפגנת הימין מנגד, התכנסו בגבעת התחמושת כאלף מבוגרי שבט 'משואות' של הצופים הדתיים כדי לחגוג 80 שנים של פעילות. מבין הבוגרים והחניכים בני כל המחזורים, ניתן היה למצוא גם שניים מבוגרי המחזור הראשון, שנמצאים כיום בשנות ה-90 לחייהם ומתניידים על כיסאות גלגלים, אבל חשו חובה להראות נוכחות.
השבט מתהדר בבוגרים שהפכו לבולטים בתחומים שונים בחברה הישראלית. כך לדוגמא - הרמטכ"ל לשעבר האלוף הרצי הלוי, מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל ז"ל, חתני פרס נובל בכלכלה פרופ' דניאל כהנמן ואברהם הרשקו, הסופרים חיים מאר, מירה קדר ועמליה ארגמן-ברנע, העיתונאים ברוך קרא, יעל פרידסון ויאיר אטינגר, ראש ישיבת ה'הסדר' באריאל הרב ציון טוויל, רב קבוצת יבנה הרב אילעאי עופרן, מנכ"ל הג'וינט לשעבר יוסי תמיר, ועוד.
אבי בלוט בטקס של שבט משואות | צילום: אבי שינדלר
"שבט משואות הוא כמו יחידה בצה״ל שיש לה מסורת שמוציאה קצינים, זו מעין 'יחידת איכות'. אני בוגר של השבט אז להעיד על עצמנו קצת לא נעים, אבל העובדות בשטח מוכיחות כך", אומר רוני חיים, בן 54, מארגן האירוע, שגאה לספר שארבעת ילדיו הם חניכי השבט גם כן. "השבט הוקם שלוש שנים לפני הכרזת המדינה, והוא פועל כשבט דתי בתוך תנועה חילונית. הוא שמר על ייחודיותו כל השנים כך שיש לו את הערכים הפנימיים שלו מצד אחד של יהדות מאירה, מכילה, מקבלת, ומצד שני יש בו את הערכים של התנועה לציונות ותרומה למדינה בכלכלה, בצבא, בביטחון, באקדמיה, במדע. הוא הפך להיות אבן שואבת, לכן גם ממשיך להצליח. לאורך השנים שמר על איכות גבוהה, ערכית וחינוכית, באופן שלא מוותר על שום דבר בדרך - גם בתחום הדתי, גם בתחום הציוני. זאת 'בסך הכל' תנועת נוער, אבל באמת ששבט משואות הוא משהו יוצא דופן".
חניכי שבט משואות בטקס | צילום: אבי שינדלר
מלבד הערכים הדתיים עליהם מקפיד השבט, רוני שמח לספר שכפי שהיה נהוג בילדותו גם כיום ילדיו משתתפים בפעילויות בהן הם משולבים עם אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. "השבט נמנע מהתבדלות וחותר כל הזמן להשתלבות ולשיח. אחת לתקופה, יש לילדים שלי פעילויות משותפות עם שבט חילוני. אפילו ברמת ה'מורל' - יש איזה שיר מסוים של שבט משואות יחד עם שבט מודיעין, שזה שבט חילוני בירושלים, שהילדים שלי שרים אותו ומדבר על היותנו אחים. גם אני גדלתי כשאני מכיר את המקבילים שלי משבטים חילוניים מפעילויות משותפות. נוצרה בינינו היכרות שנמשכת גם הרבה שנים קדימה.
הכי מעניין
מאידך, תנועת הצופים מאפשרת לשבט לשמור ולהקפיד על הערכים הדתיים שלו. זה בא לידי ביטוי הרבה פעמים בתאריכים של המחנות קיץ, למשל, שאסור שיפלו על תשעת הימים ותשעה באב. ההשתלבות של 'הצופים הדתיים' בתוך התנועה החילונית, הכלל-ישראלית, מוכיחה את עצמה גם שנים קדימה. חוץ מזה, המיוחד בצופים, ואני כל הזמן אומר את זה לחבר'ה בבני עקיבא, זה שאין דבר כזה שלמישהו אין תפקיד. מרגע שהם מגיעים לכיתה י' הם מוצאים את עצמם מחויבים ופועלים ביחד לקידום השבט, בין אם בהדרכה או בתפקידים אחרים".
חבר שבט משואות | צילום: אבי שינדלר
חניכי שבט 'משואות' נאמנים לקיום מצוות וערכי היהדות ובאים מכל בתי הספר הממלכתיים-דתיים בעיר. אורח החיים של הצופים הדתיים ושבט 'משואות' בא לידי ביטוי בתלבושת החגיגית בשבת, תפילות לצד מסדרים צופיים, הופעה ייחודית של הבנות בחצאיות חאקי, וכן בהתאמת תוכניות הדרכה של תנועת הצופים לאופיו הדתי והתורני של השבט - בין היתר בבניית בית כנסת מסנדות במחנה הקיץ. השבט פעל במשך כחמישים שנה במרכז העיר ירושלים, תחילה במבנה של התיכון הדתי 'מעלה' ברחוב הלל, ולאחר מכן בלב גן העצמאות. כיום הוא פועל בסמוך לפארק סן סימון, ברחוב 'מבוא מידב', שנקרא על שמו של עמנואל מנחם מידב, החלל הראשון של השבט שנפל במלחמת יום העצמאות.
"החלטנו לקיים את האירוע הזה לציון 80 שנה לשבט בגלל התקופה המורכבת והמאתגרת בה אנחנו נמצאים, והרגשנו שיש משמעות להתכנסות המשותפת הזו כדי לחזק ולהתחזק יחד ו'לקבל' קצת אוויר", אומר ברוך רובין, ראש השבט, "בדיעבד הבנו שהיינו יכולים להקדיש לאירוע החברתי הזה הרבה יותר זמן כי אנשים מאוד שמחו האחד עם השני. לא רק לראות את בני הגדוד שלהם מאותה שכבת גיל, אלא גם את החניכים שהם בגדודים של שנה ושנתיים מעליהם או מתחתם.
חניכי שבט משואות | צילום: אבי שינדלר
וגם לראות שלמרות עשרות השנים שחלפו, השבט עדיין פעיל ויש המשכיות עם דור צעיר. לראות 600 חניכי השבט הנוכחיים מסתובבים עם חאקי ועניבה, זה מאוד מרגש. בין היתר הגיעו לאירוע בני המחזור הראשון, ביניהם צבי קרא, אביו של העיתונאי ברוכי קרא, שהגיע עם שני בניו בוגרי השבט. הגיעו גם אנשים בני 80 ו-85, והגיעו גם חבר'ה צעירים, וגילי הביניים. שכבות הגיל השונות בעצם פורסות את ההיסטוריה, גם של ירושלים ובמובן מסוים גם של מדינת ישראל. מתקופות שונות ומזמנים שונים".
לב האירוע היה טקס השאת משואות לכבוד שבט משואות. שמונה משואות המציינות את הערכים המרכזיים של השבט הודלקו על ידי בוגרים בולטים בתחומם לציון שמונה עשורים.
הדלקת המשואות של שבט משואות | צילום: אבי שינדלר
"סוד הקסם ב'גידול' חניכים שהופכים למשמעותיים בחברה הישראלית הוא בעיקר בעובדה שאנחנו מדברים קצת על ציונות דתית של פעם. ציונות דתית סובלנית ומכילה, של בנים ובנות ביחד, שמקבלת גם את מי שנמצא 'על הרצף' מבחינה דתית. ברגע שאנחנו מנטרלים את ההבדלים האידיאולוגיים-דתיים האלה, יש יותר מרחב להתפתח בו", אומר רובין.
"גם שרשרת הדורות משפיעה, בסוף, כשאתה שומע על אנשים, שחלקם מוכרים מאוד ושאפשר לשאת אליהם עיניים, גם אתה רוצה להיות כזה. הרב שילת, ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים, הרב דרייפוס, או הרמטכ״ל הרצי הלוי ומפקד חיל האוויר, הם כולם בסוף היו חבר'ה שהיו בגיל 14-15 והתרוצצו להם וכפתו סנאדות וטיפסו על ההרים בטיולים בארץ ישראל בדיוק כמו כל חניך אחר בשבט, זה נותן לך הבנה שגם אתה מסוגל".
הרב יצחק שילת משיא משואה בטקס | צילום: אבי שינדלר
עניין משמעותי נוסף שמשפיע על מצויינות של החניכים, אומר רובין, הוא העובדה שבניגוד לתנועות נוער אחרות, תנועת הצופים מעולם לא הייתה מזוהה פוליטית, ולא מצופה מחניכיה להחזיק בעמדות פוליטיות כאלה ואחרות. "אין להם פטרון פוליטי ואין להם הכתבות מ'למעלה' ומחויבות ללכת דווקא לפי האג'נדה הפוליטית, אידיאולוגית, ערכית, שאליה המפלגה מכוונת. הכול מדבר קהילה, שכונה, המקום שבו אנחנו נמצאים, האזור שבו אנחנו חיים. זה בעצם מאפשר להכיל הרבה אנשים בעלי יכולות ולתת להם להתפתח בכיוונים שהם רצו, ולא ממקום של להראות לבעלי הממון שלנו איך אנחנו מקיימים את האג'נדה שלהם.
הדלקת משואות בטקס | צילום: אבי שינדלר
לצערנו ככה זה עובד בארץ ביתר שאת בשנים האחרונות - הערוץ שאתה בוחר בטלוויזיה הוא הערוץ שמדבר את מה שאתה רוצה לשמוע בהיבט הפוליטי. אותו דבר ברדיו. אם אתה עכשיו אומר איזו מילה טובה על בית המשפט העליון, אתה מסומן בכיוון אחד. זה יוצר דיכוטומיה כזאת, שאם אתה לא שם, אין לך 'בית' בדמות תנועת נוער. אצלנו אנחנו מנטרלים את זה. נותנים לבן אדם להיות מה שהוא רוצה להיות מבחינה פוליטית בלי הכוונה. בלי לשפוט אותו ובלי לכוון אותו. רק שידבר את הערכים שאנחנו מדברים אותם, הערכים הציוניים, הממלכתיים, הדתיים".