"אין גוף כמו צה"ל שיכול להוביל מהלכים שמחזקים את הנגב"

בקריית התקשוב החדשה של צה"ל בבאר־שבע נערכים במרץ לכניסת אלפי חיילים באוקטובר הקרוב, ומקווים שהם יישארו באזור גם אחרי השירות

קריית התקשוב החדשה | אלישיב רייכנר

קריית התקשוב החדשה | צילום: אלישיב רייכנר

תוכן השמע עדיין בהכנה...

לוח התוצאות באולם הכדורסל של קריית התקשוב החדשה כבר מחובר לחשמל, וגם בית הכנסת המפואר כבר מרוהט וממתין למאות מתפללים, אבל החייל הראשון ייכנס לקריית התקשוב רק בחודש אוקטובר הקרוב. בסוף תהליך האכלוס, שיימשך כשנה, ישרתו פה כ־8,000 חיילים בסדיר ובקבע. אומנם בתכנון המקורי האכלוס של קריית התקשוב היה אמור להתרחש בסוף 2022, אבל אחרי שנות קורונה ומלחמה, קשה להיות קטנוניים על לוח הזמנים.

הקריה החדשה ממוקמת בצפון באר־שבע, בסמוך לפארק ההייטק גב־ים ולאוניברסיטת בן־גוריון. היא מתפרסת על 180 דונם, ומכילה כ־200 אלף מטרים רבועים בנויים. הקריה עתידה לאכלס את כל היחידות הטכנולוגיות של אגף התקשוב וההגנה בסייבר, שתי יחידות טכנולוגיות של חיל האוויר, וגם את המטה החדש של פיקוד דרום.

מי שעומדת לפקד על כל זה, ולמעשה כבר מפקדת על המעבר, היא אל"מ דנה אבני שאירחה אותי השבוע לסיור במבנים החדשים של הקריה. התחלנו אותו במבנה ההכשרות שעומד להכיל כ־1,500 חניכים בכל זמן נתון. "זה בית ספר של כל עולמות התוכנה והדאטה של צה"ל", הסבירה אבני. "יהיו בו כיתות מתקדמות בסטנדרט גבוה שלא מוכר כיום בבסיסים שלנו במרכז הארץ".

הכי מעניין

הדמיה של קריית התקשוב שתוקם בבאר־שבע. | דוברות משרד הביטחון

הדמיה של קריית התקשוב שתוקם בבאר־שבע. | צילום: דוברות משרד הביטחון

משם צעדנו בשדרה המרכזית של הקריה, שמפרידה בין הצד המנהלתי שיכלול מרפאות, חנויות הסעדה ומועדונים, ובין הצד המבצעי. חלפנו על פני מבני המגורים שעתידים לאכלס 1,400 חיילים ללינה, ונכנסנו לאולם הכדורסל, חדרי הכושר ובית הכנסת החדש. כשהופתעתי ממספר המושבים הגדול בבית הכנסת, אבני הסבירה שבחיל התקשוב מקווים לקלוט חיילים רבים מהחברה החרדית. חלקם כבר נמצאים כעת בתוכנית קודקוד, שמשלימה עבורם לימודי ליבה ומכשירה אותם להיות מתכנתים. כרגע המכינות של קודקוד פועלות במרכז הארץ, אך בקרוב אמורה להיפתח גם מכינה דרומית לטובת הצעירים החרדים בדרום.

המשכנו למבנה המפקדה של הקריה, שאבני מקווה להיכנס אליו בחודשים הקרובים. המשרד שלה שוכן בינתיים בפארק ההייטק הסמוך. גם בית הספר למקצועות המחשב (הבסמ"ח), שעתיד להיכנס לכאן באוקטובר, מתארח כבר שלוש שנים באחד מבנייני פארק ההייטק. כניסתו של הבסמ"ח לקריה תהיה הפעימה הראשונה באכלוסה ותכלול כ־1,200 משרתים. הפעימה השנייה והמרכזית תהיה במרץ 2026, כשהאחרונים לעבור לפה בסוף אותה שנה יהיו כאלף אנשי פיקוד דרום.

היחידות הטכנולוגיות שעומדות לעבור לקריית התקשוב בבאר־שבע נמצאות כיום בשלישות ברמת־גן, בצריפין ובקריה בתל־אביב. האתגר הגדול שאבני עובדת עליו בשנתיים האחרונות, הוא לדאוג למעבר של אלפי המשרתים הטכנולוגיים הללו דרומה. כשבעים אחוז מאלו שיידרשו להדרים הם חיילים סדירים וכשלושים אחוז משרתי קבע, חלקם אזרחים עובדי צה"ל. "הצעירים מבין אנשי הקבע לוקחים את המעבר בקלות יחסית", היא מתרשמת. "אנחנו דואגים להם למגורים בתנאים נוחים בסמוך, ויש להם תוכניות לתארים מתקדמים באוניברסיטת בן־גוריון. עם סביבת עבודה משודרגת, תחנת רכבת וברים שייפתחו בהמשך, הם ילמדו לחיות פה ואחרי שיקימו משפחה הם יוכלו לגור בפרויקטים שצה"ל מייצר עבורם ביישובים כרמית, דרור, אופקים, נתיבות וביישובי העוטף".

מפקדת הקריה, אל"מ דנה אבני: "האובדן של אחי בנובה גרם לי להתעקש פה הרבה יותר. אין גוף כמו צה"ל שיכול להוביל מהלכים כאלה לטובת הנגב"

האתגר הגדול יותר הוא לגרום לכ־800 משרתים מבוגרים יותר, בעלי משפחות, לעבור דרומה. "אותם אנחנו מלווים ברמת החליפה האישית", אומרת אבני. "אם יש למשל איש קבע שאשתו בתחום החינוך ומבחינתו זה תנאי למעבר, אנחנו מסייעים לה במציאת עבודה. אנחנו מלווים את המשפחות גם ברמה הכלכלית ומוכיחים להן שהמעבר יחסוך להן הרבה ביוקר המחיה. ראוי לציין שמאז 7 באוקטובר קל יותר לשכנע את המשרתים הוותיקים לעבור. פתאום הסיפור הלאומי והציונות מדברים יותר".

שוויון הזדמנויות

אבני משרתת כבר עשרים שנה בחיל התקשוב. בשנתיים האחרונות היא הייתה ראש מטה לוטם, יחידה טכנולוגית מבצעית של החיל. לאחר שאחיה הקטן גיל נרצח ב־7 באוקטובר במסיבת הנובה, היא עברה להתגורר בקיסריה, סמוך להוריה. "עוד לפני כן ראיתי ערך לאומי בהקמת קריית התקשוב בנגב, אבל האובדן של גיל גרם לי להתעקש פה על הדברים הרבה יותר. הבנתי שאין עוד גוף כמו צה"ל שיכול להוביל מהלכים גדולים כאלה שמחזקים את הנגב והמדינה. בעוד שלושים שנה יבינו יותר את הערך של המהלך הזה".

לאבני חשובים לא רק המשרתים הנוכחיים בחיל התקשוב אלא גם העתידיים. המעבר דרומה אמור להגדיל את אחוז המשרתים הדרומיים בחיל, והיא מדווחת שזה כבר קורה. "כבר שנתיים אנחנו מביאים לבסמ"ח שלנו בתי ספר מכל אזור הדרום, כדי לחשוף אותם לעולם הטכנולוגיה. בנוסף ישנה תוכנית ניצנים שמלמדת תכנות בבתי הספר ומאפשרת לתלמידים להתנסות ולהעמיק בעולמות התוכנה כדי שישתלבו אצלנו בהמשך. כבר עכשיו הצלחנו להכפיל את מספר המתמיינים בדרום ליחידות הטכנולוגיה. זו קפיצת מדרגה לשוויון הזדמנויות".

אל"מ דנה אבני | אלישיב רייכנר

אל"מ דנה אבני | צילום: אלישיב רייכנר

קריית התקשוב היא הפעימה השנייה במהלך הגדול של העברת בסיסי צה"ל לנגב. קדמה לה הקמת קריית ההדרכה, עיר הבה"דים בצומת הנגב, שאוכלסה לפני כעשר שנים. אחריה תגיע הפעימה השלישית והגדולה מכולן – קריית המודיעין, שעתידה לאכלס 14 אלף חיילים וכבר נבנית בימים אלו בקצב מואץ באתר ליקית, בין עומר למחלף שוקת.

קריית התקשוב עצמה עומדת להיות חלק מרובע החדשנות של באר־שבע הכולל אוניברסיטה, בית חולים וחברות הייטק במרחק הליכה זה מזה, כשבתווך נמצאת תחנת רכבת. האקו־סיסטם הזה אמור להיות מנוע צמיחה גדול לבירת הנגב. "כבר היום יש חברות הייטק בפארק שעובדות עם צה"ל בצורה צמודה. המעבר שלנו דרומה גורם להן לגייס יותר עובדים מהמרחב הדרומי, ואני מקווה שחברות הייטק נוספות מהמרכז יפתחו שלוחות דרומיות לצידנו. הכוונה שלנו היא גם לייצר מחקרים משותפים בתחום הבינה המלאכותית עם חברות ההייטק, האוניברסיטה ובית החולים".

כדי שכל זה יקרה, צריך לסיים את אכלוס הקריה וגם לשפר בהקדם את קו הרכבת מבאר־שבע לתל־אביב. התוכנית המקורית הייתה שבזמן האכלוס של קריית התקשוב, כבר יהיה קו רכבת מהיר שיחבר את בירת הנגב לגוש דן בחצי שעה, מחצית מזמן הנסיעה כיום. בפועל, רכבת כזו לא תצא מהתחנה לפני 2035. "בשנים הראשונות ניאלץ לייצר מערך שאטלים צבאי", אומרת אבני. "מצד שני, אם הרכבת המהירה כבר מתעכבת לצערנו, אולי זה יגרום ליותר משרתים להעתיק לכאן את חייהם".