"אני ירושלמי גאה": הריאיון האחרון של אייל חיימובסקי

מחירי הדיור, התחבורה בעיר, מוסדות התרבות והחינוך, וגם כיצד תיראה בירת ישראל בעוד עשור: השיחה שקיימנו ביום שלישי בשבוע שעבר עם אייל חיימובסקי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, לקראת יום ירושלים הקרוב, עסקה באתגרים השונים שעל הפרק. כמי שעומד בראש הרשות שמהותה היא פיתוח ירושלים, חיימובסקי הכיר לעומק את הסוגיות המרכזיות, את מה שכבר בוצע ואת התוכניות קדימה. התכוונתי לשלוח לאייל עוד כמה שאלות השלמה לקראת הפרסום, אך במוצאי שבת הגיעה הבשורה המרה על מותו הפתאומי. השיחה שלנו הפכה לריאיון האחרון שנתן.

אייל חיימובסקי נולד וגדל בירושלים. בפתח הריאיון, כאשר ביקשתי ממנו להציג את עצמו, הוא ציין בגאווה לא מוסתרת:  "אני ירושלמי גאה מבטן ומלידה". חיימובסקי סיפר שהוא נשוי ואב לשני ילדים – בת שהשתחררה מצה"ל לפני כמה חודשים, ובן שעתיד להתגייס בשנה הבאה. כנער למד בתיכון הימלפרב, ואחרי שירות צבאי ולימודים אקדמיים שימש בתפקידים ניהוליים שונים ובהם סמנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים וסמנכ"ל התאחדות בוני הארץ, וכן כיועץ לשרי התחבורה והשיכון ולראש עיריית ירושלים. בשנת 2012 מונה חיימובסקי לראש לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושימש בתפקיד הזה במשך כשלוש שנים.

במוצאי השבת, לאחר שנודע דבר פטירתו של חיימובסקי, פרסם נתניהו הודעת אבל ובה סיפר על הקשר שנוצר ביניהם: "אני דואב עמוקות עם רעייתי שרה על פטירתו בטרם עת של ראש לשכת ראש הממשלה לשעבר, אייל חיימובסקי ז"ל. אייל נעים ההליכות היה משרת ציבור נמרץ ומוכשר. הוא ליווה אותי בימים שלווים וסוערים גם יחד. הטלתי עליו משימות חשובות, והוא היה עד לקבלת החלטות בעלות משמעות היסטורית. תמיד אזכור שהוא השקיע בכל תפקיד אותו מילא, שאף להצליח, ואכן הטביע חותם אישי במעגלי העשייה. בשנים האחרונות שימש אייל כמנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים. אהבתו העזה לירושלים, בירתנו הנצחית, הניבה פירות למכביר. הוא קידם שורה ארוכה של פרויקטים חשובים ותרם רבות להתפתחות העיר".

לאחר סיום תפקידו בלשכת ראש הממשלה מונה חיימובסקי למנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, תפקיד שמילא עד יומו האחרון. במקביל מונה אשתקד על ידי שר הכלכלה ניר ברקת לשמש בתפקיד יו"ר מכון התקנים. בשנה האחרונה ליווה חיימובסקי למנוחות את אביו ואת אחיו. בליל השבת האחרונה הלך לעולמו, ככל הנראה מדום לב, כשהוא בשיאה של עשייתו הציבורית, בן 51 בלבד.

מאות רבות ליוו את חיימובסקי למנוחות. ראש העיר ירושלים משה ליאון ספד לו: "צר לי עליך אחי אייל... פתאום, ככה באמצע החיים, יצא והלך מאיתנו אייל חיימובסקי, אבן מאבני ירושלים, בונה מיוחד מבין בוני העיר. האיש שחותמו על העיר שלנו כה רחב וברור. אין מילים שיכולות לתאר את התדהמה שאחזה בי בהגיע הידיעה הנוראה. כל־כך צעיר, כל־כך נמרץ, כל־כך מלא בעשייה. במחשבתי נמצאים עכשיו אשתו אביגיל וילדיו ליבי ושי. את הבור שנפער איש לא יוכל לכסות בעבורם, אבל אולי העובדה שבכל צעד שיצעדו, בכל מבט שיישאו, בכל רחוב בעיר ובכל סמטה, אייל יהיה שם, נוכח, תדגיש עד כמה היה נוכח בחייו ובמעשיו. העשייה שלו והתרומה שלו ילוו את המשפחה בכל אשר תלך. לא רבים יודעים עד כמה באמת ירושלים ותושביה חייבים לאייל. זכיתי שהוא יהיה שותף לצידי בבניין העיר, זכתה ירושלים".

המהפכה של תלפיות

"הרבה שנים הרשות היא זאת שקידמה את התוכניות ארוכות הטווח לירושלים", סיפר חיימובסקי בפתח השיחה על פעילות הרשות לפיתוח ירושלים, שהוקמה בשלהי שנות השמונים. "בין הפרויקטים שנמצאים מעל פני השטח, כאלה שאנשים כבר מכירים, נמצאים אצטדיון טדי, כביש בגין, כביש 16, שכונת מלחה החדשה, גבעת משואה, ולימים גם אזורי התעסוקה ובהם הר חוצבים והגן הטכנולוגי במלחה. בשנים האחרונות קידמנו כמה פרויקטים נוספים, שהמוכרים שבהם הם פרויקט רובע העסקים בכניסה לעיר, שיצמיח קרוב למיליון מ"ר של מסחר ומשרדים. במקביל יש לנו את אזור התעשייה תלפיות שמשנה את אופיו ההיסטורי מאזור תעשייה לאזור משולב של מסחר ומגורים. קרוב ל־9,000 יחידות־דיור יקומו במה שהיום הוא אזור התעשייה תלפיות".

פרויקט נוסף שלחיימובסקי היה חשוב להזכיר, הוא קירוי כביש בגין בכל האזור שבין צומת בייט בואכה בית החולים שערי צדק, ועד גשר המלונות, לא רחוק מהכניסה לעיר. "כל האזור הזה של כביש בגין יקורה, ויביא איתו פארק בגודל של קרוב ל־100 דונם, יחד עם הקמת עוד אלפיים יחידות־דיור וחצי מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה. הקירוי יחבר בין שתי גדותיו של כביש בגין – מהעבר האחד שכונת בית־הכרם ומהעבר השני גבעת־רם – דבר שייצור הליכתיות ומרחבים גם לתושבי בית־הכרם וגם לאנשים שבאים מקריית הממשלה, מקריית האוניברסיטה ומקריית המוזיאונים. זה שינוי דרמטי בכל האזור".

מעבר לקידום התשתיות הפיזיות של ירושלים, באילו תחומי פעולה נוספים עוסקת הרשות?

"קידמנו גם תוכניות חומש ממשלתיות כלכליות, שבמסגרתן אנחנו מקדמים גם את עולם התיירות וגם את עולם התעסוקה וההייטק בירושלים, כולל טיפול בסוגיה של תעסוקת הציבור החרדי. מדובר בעצם בתוכניות חומש ממשלתיות שמבוצעות באמצעות הרשות".

אתם רשות שפועלת בעיר ירושלים גם כזרוע ממשלתית וגם מטעם העירייה. איך זה עובד?

"קודם כול, כל מה שנעשה בתחום המוניציפלי של ירושלים נעשה בתיאום ובעבודה משותפת עם עיריית ירושלים. גם העירייה וגם הממשלה נחשבות כביכול 'בעלי המניות' של הרשות, ואנחנו פועלים כזרוע מבצעת של שתיהן. אנחנו מתכננים ומבצעים את התוכניות שלנו בתיאום מלא עם העירייה ובגיוס מלא של הממשלה, לטובת קידום עיר הבירה של מדינת ישראל".

אחת המטרות המרכזיות שהרשות מציבה לנגד עיניה, ציין חיימובסקי, היא יצירת אקלים תומך לפיתוח נדל"ני של העיר. "מאז הקמת הרשות אנחנו מובילים את התוכניות הגדולות לפיתוחה של העיר – בתחום המגורים, בתחום התעסוקה ובתחום המלונאות – וכמובן מסייעים גם לגופים ציבוריים לגדול. דוגמה למהלך שאנחנו מסייעים בו לגופים ציבוריים אחרים, הוא המיזם הגדול של העתקת מכללות צה"ל לירושלים, כאשר יחד עם משרד הביטחון קידמנו את התב"ע לצורך כך. דוגמה נוספת: לאחר שהוכרז על הקמת בניין קבע חדש לספרייה הלאומית, אנחנו עשינו את התוכנית לספרייה וקידמנו את התב"ע. אנחנו עובדים היום גם על הקמת מוזיאון צה"ל בירושלים, וזו עוד תוכנית שהרשות מקדמת עבור ממשלת ישראל".

כדוגמה לתוכניות גדולות שמשנות את פניהם של אזורים שלמים בעיר הביא חיימובסקי את אזור תלפיות: "כמו שכבר ציינתי מדובר במהפכה, שהיא גם תוצאה של תהליכים שעוברים על מדינת ישראל כולה. אזור התעשייה בתלפיות החל לשנות את פניו לאחר שעם השנים התעשיות המסורתיות הלכו וקטנו, בישראל בכלל וכך גם בירושלים. עלה הצורך להסתכל על השנים הבאות ולראות מה צריך, ומתוקף זה עשינו את התוכנית לשינוי תלפיות. אותו דבר קרה עם השינוי שעשינו בכניסה לעיר, וכבר ניתן להתחיל לראות את תוצאותיו. עם הגעתה של הרכבת הכבדה לתחנת נבון, יחד עם הרכבות הקלות ותחנת האוטובוסים המרכזית לצד מרכז הקונגרסים, חשבנו שנכון לפתח בכניסה לעיר רובע עסקים חדש ומודרני, כיאה לעיר בירה".

גשרים לאקדמיה

אחד האתגרים המורכבים שירושלים ניצבת בפניהם הוא משיכת אוכלוסייה מגוונת לעיר, שסבלה מהגירה שלילית. איך אתם מתמודדים עם האתגר הזה?

"בבסיסה ירושלים היא אחת הערים האטרקטיביות בישראל. יש בה למעלה מחמישים מוזיאונים; באף מקום בארץ, ואפילו בבירות אחרות בעולם, אין כמות כזאת של מוזיאונים. יש בעיר הרבה פארקים ירוקים, שנותנים איכות חיים. כל זאת לצד החינוך בעיר, שהיום הוא מהטובים בארץ. הדברים החשובים לזוג צעיר כדי לבחור את מקום מגוריו הם תעסוקה ומגורים, בסדר הזה כמובן. אנחנו פועלים מצד אחד להגביר את היצע המגורים, כך שיהיה מענה גם לזוגות צעירים במחירים אטרקטיביים יותר. את הפעולות האלה אנחנו עושים באמצעות התחדשות עירונית, כי מרבית הקרקעות בירושלים כבר נוצלו, והדרך לפתח יותר מגורים היא באמצעות תוכניות של התחדשות עירונית. אנחנו מאיצים את התהליך כדי שיזמים יוכלו לבוא ולפתח יותר ויותר מתחמים ברחבי העיר.

"לצד זה אנחנו מסייעים להקמת תעסוקה איכותית בירושלים. במקביל לכל המוסדות הציבוריים שיש בעיר – אם זה מכוני מחקר, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים ואם זה מוסדות ממשלה שונים – אנחנו מפתחים גם תעשייה, ועושים את זה בשילוב זרועות עם האקדמיה. המטרה היא להביא לעיר חברות כדוגמת מובילאיי, לייטריקס וחברות ביטחוניות שצומחות בשנים האחרונות בירושלים בגלל הקרבה לאוניברסיטה העברית, למרכז האקדמי לב ולבצלאל, עם היכולות הספציפיות של כל אחד מהמוסדות הללו. אנחנו רואים יותר ויותר תעשיות בתחום המחקר והפיתוח שמעבירות את הבסיס שלהם לירושלים. יש כבר פעילות של חברת אפל בירושלים, והיא הולכת ומתרחבת.

"בימים אלה אנחנו חונכים את פארק ההייטק גב־ים בסמוך לאוניברסיטה העברית, שגם הוא מהווה מוקד משיכה לחברות בשל סמיכותו לאקדמיה, וכמובן ישנם הגנים הטכנולוגיים במלחה ובהר חוצבים, שמאפשרים לתעשיות לבוא ולהתרחב בירושלים. לאחרונה נפתחה גם שלוחה של חברת רפאל בירושלים, וכעת מרכזי פיתוח שלה נמצאים בעיר. כל הפעולות האלה, יחד עם יצירת איכות חיים, השקעה בפארקים ובשבילי אופניים, וכמובן מוסדות תרבות מגוונים – משנות את התמונה. בשנים הקרובות יֵצאו קרוב ל־7,000 יחידות דיור מדי שנה, ואנחנו רואים שהדבר הזה מביא משיכה גדולה והתעניינות של אנשים בעיר ירושלים".

אתם מצליחים למשוך זוגות צעירים לירושלים? תמהיל המחירים של הדירות החדשות בעיר מאפשר בכלל לזוגות צעירים לחשוב על מגורים בעיר?

"תמהיל הדירות בירושלים משתנה. אם בעשור הקודם נרשמו בעיקר מיזמים של דירות יוקרה, שלימים חלקן הפכו לדירות רפאים, בפרויקטים החדשים המצב שונה – בין השאר בקריית יובל, בקריית־משה, בקטמון ח' וט', וכמו שאמרתי באזור תלפיות ואפילו במרכז העיר. הגדלת זכויות הבנייה מאפשרת ליזמים לבנות תמהיל רחב יותר של דירות – דירות גדולות ולצידן גם דירות בינוניות וקטנות, כך שזוגות ומשפחות בכל הגילאים ובכל מצב כלכלי יכולים למצוא מענה.

"אנחנו צופים גם שעם הגידול בכמות יחידות הדיור, אז כמו בכל כלכלה אמיתית, ככל שההיצע יגדל גם המחירים יתאימו את עצמם, ולכל הפחות יהיו בהתאמה לגודל הדירה. לכן אנחנו מעריכים שבקרוב נתחיל לראות מעבר לעיר. כבר היום אנחנו רואים לא מעט התעניינות של משפרי דיור במעבר כזה, גם מהצפון ומהדרום וגם מעוטף ירושלים. הרבה זוגות צעירים אבל גם אנשים מבוגרים שבעבר עברו לעוטף ירושלים, וכעת הם רוצים לחזור לתוך העיר".

כחלק מפיתוח התעסוקה בעיר, הרשות עוסקת גם ביצירת גשרים בין האקדמיה לתעשייה. "אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם מרבית המוסדות האקדמיים בעיר – האוניברסיטה העברית, בצלאל, המרכז האקדמי לב, מכללת עזריאלי ומכללת הדסה", ציין חיימובסקי. "התחום שאנחנו מתמחים בו הוא עבודה מול האקדמיה, כאשר את הטיפול במערכת החינוך היסודי והתיכון מבצעת העירייה".

חבילות תרבות

המציאות הישראלית המאתגרת מקשה גם על פעילותה של הרשות, אך חיימובסקי הדגיש כי גם בימי קורונה ומלחמה, הרשות פועלת לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה. "התוכניות שלנו בבסיסן מוכוונות ליעדים מוגדרים, אבל לצערנו השנים האחרונות מציבות בפנינו לא מעט אתגרים בדרך לעמידה ביעדים. כעת זו המלחמה ולפני כן הקורונה. קצב הבנייה משתנה בהתאם, אבל בעיקרון השאיפה שלנו היא לעמוד ביעדים שלנו.

"כך למשל, כשנכנסנו לתהליך של הרחבת ענף התיירות היו בירושלים כ־12 אלף חדרי מלון, היום אנחנו עומדים על קרוב ל־18 אלף, ומצפים לסיים את העשור עם קרוב ל־20 אלף חדרי מלון בירושלים. כל זאת בהתחשב בכך שאנחנו נמצאים בתקופה הגרועה ביותר של התיירות לישראל, עניין שהוא גם אתגר גדול לעיר ירושלים. ירושלים נהנתה הרבה שנים מ־80% תיירות חוץ ו־20% תיירות פנים. בשנה וחצי האחרונות אנחנו שמים את כל יהבנו על הגדלת תיירות הפנים בירושלים, ואנחנו עושים את זה גם באמצעות שיתוף פעולה פורה עם מוסדות התרבות הרבים בעיר. הקיץ הקודם היה מוצלח בסך הכול, יחסית למצב.

"אנחנו פועלים יחד עם מוסדות התרבות כדי לבנות חבילות שמאפשרות לתיירים לבוא ללילה בירושלים וליהנות ממגוון רחב של פעולות תרבות. היינו ממייסדי גן החיות התנ"כי, שהוא היום האטרקציה הנמכרת והפופולרית ביותר מבחינת מספר מבקרים בישראל, ואנחנו פועלים להמשיך ולפתח את התיירות לירושלים גם בעיצומם של הימים המורכבים שאנחנו נמצאים בהם".