הפגנה קטנה באוניברסיטת חיפה לרגל יום הנכבה עוררה התעניינות תיאולוגית נרחבת. גבר דתי עם זקן של ספירת העומר, מארגן ההפגנה, הניף כרזה בכתב יד: "כל ילד הוא חף מפשע". פעילת מחאה חברתית עלבה בו: "הנה אדון כיפה מנסה להתנחמד לערבים". 

בסרטון האירוע, שמאז יום רביעי שעבר זכה לרבע מיליון צפיות, הוא נשמע משיב לה בקול רך אך תקיף: "אני מתבייש שעם ישראל הידרדר כל כך ועושה מעשים כאלה גרועים". אחר כך הוסיף בקול בוכים, בלי ספק מעומק ליבו: "הקדוש ברוך הוא מזיל דמעה כשהוא רואה איך עם ישראל הידרדר. הקדוש ברוך הוא העמיד אותנו בניסיון דרך החמאס ואנחנו נכשלנו. נכשלנו בזה שנפלנו למלחמה שבה הרגנו כבר 15 עד 18 אלף ילדים".

בהמשך הדיאלוג בן חמש הדקות התברר שמדובר בדוקטור לתלמוד, משה לביא. פעילת המחאה אמרה לו ש"אני בכלל לא בקיאה בתלמוד", אך תהתה כיצד נקיפות מצפונו מסתדרות עם הציווי התורני על מחיית זכר עמלק. ד"ר לביא השיב לה, על פי דברי רבי יהושע ממסכת ברכות, שסנחריב מלך אשור "בלבל את כל האומות" עם מיזמי הטרנספר שלו, ואי אפשר לדעת היום מי עמלק ומי לא. אחר כך ציטט את פסוקי השלום המפורסמים מישעיהו כדי להשעין עליהם את משאלתו להפסקת המלחמה בעזה: "וגר זאב עם כבש" וכו'. 

הפעילה, מור שעל שמה, סיכמה את העימות בטענת "איזה עצוב, דוקטור עם כיפה מפגין נגד מדינת ישראל", אבל הסרטון שהעלתה לרשת התברר כבומרנג. שמאלנים רבים התמוגגו: הנה, נמצא מומחה יהדות משלנו שיודע להשיב לימנים בשפתם הדתית ולהוכיח להם שאפילו לשיטתם הם טועים: תורת ישראל שוללת את מה שצה"ל עושה בעזה. "אתם מעדיפים להאזין רק לסטרא אחרא", הוכיח לביא את שעל.

גם במדור הדעות של "הארץ" חגגו את תבוסתה של שעל בעימות עם לביא. ביום ראשון פורסם שם מאמר פרי עטו, שבו חזר על הטענה שטבח 7 באוקטובר הוא "ניסיון שהעמיד אותנו בו הא־ל דרך חמאס". לדבריו, "תגובתי בזמן אמת לאותה מטרילת רשת לא הייתה מתוכננת, אבל בדיעבד נראה שהצירוף של שפה דתית, סבלנות, יציבות ואמונה בצדקת הדרך עשוי לתת לנו כיוון. אך האם יש לנו זמן לדרכי נועם שכאלו?"

טוב, בהכירי קצת את דוקטור לביא, אני יכול להעיד שהוא אכן איש של דרכי נועם ואמונה בצדקת דרכו. לפני עשר שנים ערך לי סיור מודרך בן ימים אחדים, בלתי נשכחים, במטמון הרוח היהודי בקיימברידג' – גניזת קהיר. בזכותו הזדמן לי למשש כתבי יד מקוריים של הרמב"ם, של רבי יהודה הלוי ושל האר"י. הסבריו הרחיבו את השכלתי הדלה בתחום. התרשמתי מכך שהוא אינו חושש להסתובב עם כיפה בקמפוס הבריטי ומקדש שם שמיים ברבים. אכן, אדון כיפה. ובכל זאת, ספק אם הוא מוסמך לדבר בשם שמיים. יש משהו יומרני בטענתו הנחרצת שלפיה הקדוש ברוך הוא העמיד אותנו בניסיון שבמסגרתו היינו אמורים להגיב באיפוק על מתקפת חמאס. האם דוקטור לביא יודע דעת עליון? 

אני הקטן אהיה יומרני פחות ואסתפק בהשערה, השערה בלבד, שאילו היה אפשר לקיים דין תורה בהשתתפות ישעיהו, רבי יהושע, הרמב"ם, ריה"ל, האר"י וגדולי ישראל נוספים לדורותיהם – הם היו דוחים ברוב דעות מרשים, אם לא פה אחד, את טענות הדוקטור לתלמוד כאילו המלחמה בעזה היא מעשה פסול מדאורייתא או מדרבנן. ראשית חוכמה היו מטילים ספק במספרי הקורבנות המדווחים על ידי האויב העזתי השקרן, וקובעים שבכל מקרה אין מלחמה צודקת מזו שצה"ל מנהל מאז שחמאס טבח פה יותר מאלף נפשות בבוקר בהיר אחד. הרי חיילינו לא יצאו למלחמה כדי להרוג נשים וטף. הם עדיין מתאמצים יותר מכל צבא אחר בעולם להימנע מפגיעה ב"בלתי מעורבים", אך למרבה הצער אינם יכולים להימנע כליל מפגיעה כזאת. זה לא תחביב אצלם, זה פיקוח נפש.

חמאס מתבצר בכוונה תחילה ובחריצות עצומה בסביבה אזרחית, הופך כמעט כל בית למחסן תחמושת, ואינו מותיר לצה"ל ברירה מבצעית אחרת. אם לוחמינו לא יפעלו בעוצמה באותה סביבה אזרחית, לא ניתן יהיה לחסל את תעשיית המוות של חמאס ולמנוע פה טבח נוסף בעתיד. אנשים, נשים וטף ימותו שוב בהמוניהם במערב הנגב. האם על פי היהדות חיי ילדינו יקרים פחות מחיי הילדים בעזה? חיי אזרחים עזתים בוגרים נחשבים יותר מחיי חיילינו? נכון שישעיהו חלם על שלום באחרית הימים, אך התנ"ך ככללו רחוק מלהיות צמחוני ביחס לאופן שבו מותר לנו לנהוג בינתיים באויבים אכזריים. האומנם שכח דוקטור לביא מה מאחל ספר תהלים ל"בת בבל השדודה"? את הנחיות הקרב של משה רבנו לפני המלחמה עם מדיין ואת נזיפותיו בכוחותינו לאחריה? הוא זוכר רק את ישעיהו?

ובאשר לעמלק, זה בוודאי לא רק עניין של גנטיקה. סנחריב אכן בלבל בשעתו את האומות, אבל לא הצליח לבלבל ולהכחיד את העמלקיות. היא חיה ובועטת, כפי שהוכח במאה שעברה באירופה ובאוקטובר 2023.

אלוף בצה"ל אמר לי לאחרונה שחמאס גרוע יותר מעמלק: בספר שמואל א' מסופר על פשיטה של עמלקים על צקלג שהסתיימה בשריפת העיר. נשי דוד ונשי אנשיו נלקחו בשבי אבל איש לא הומת, ובסוף כולם חזרו הביתה בשלום. לעומת זאת ב־7 באוקטובר לא ניתנה חנינה דומה למשתתפי מסיבת הנובה או לתושבי בארי. העמלק החמאסי הרג בשבי את ילדי משפחת ביבס ואת אימם. חבריו לרעיון רצחו כאן רק לפני שבוע אישה יהודייה שכרעה ללדת. האיראנים מכינים פצצות אטום שנועדו להרוג בנו מאות אלפים. ברם, לפי ההיגיון המוסרי של לביא אנחנו מנועים מלתקוף את איראן בעוד מועד, פן נגרום אף שם למותם של ילדים רבים. לדעתו, אנחנו ודאי מנועים מלעשות שימוש באופציית דימונה גם אחרי שפטרייה אטומית תיתמר חלילה בשמי גוש דן. אם בכל זאת נעשה שימוש, יאיר גולן יטען שלישראל יש תחביב של הרג איראנים, אולמרט יטפול עליה פשעי מלחמה,  ומרצה חיפני לתלמוד יפרוץ בבכי ויטען שלא עמדנו בניסיון.