בגיל 73, שמיל בלברמן מקיבוץ ניר־יצחק עדיין קם מדי בוקר וצועד לרפת כדי להזין את הפרות. בלברמן הקים את הרפת של ניר־יצחק, המשותפת גם לקיבוץ סופה, וניהל אותה במשך שלושים שנה, עד שלפני כשנתיים העביר את המושכות לבנו. גם אזעקות צבע אדום של בוקר 7 באוקטובר תפסו אותו ברפת. בהתחלה הוא סירב להתרגש. כשהאזעקות גברו הוא הבין שמדובר באירוע חריג, שלח הביתה את שני הצעירים שעבדו איתו, ונשאר לבדו ברפת. רק כשסיים את העבודה וצעד לביתו הוא גילה שמחבלים פרצו לקיבוץ, ומיהר להסתגר עם אשתו בממ"ד. בקרבות הגבורה מול המחבלים נפל חתנו ואבי נכדיו טל חיימי, חבר בכיתת הכוננות.

מעבר לפגיעה בנפש, המחבלים גם הסבו נזקים כבדים לקיבוץ ולרפת. הם שרפו את לוח החשמל, ובמשך שלושה ימים לא ניתן היה לחלוב את הפרות. גם לאחר שהחליבה התאפשרה, לא הייתה מערכת קירור לשמור את החלב, ובמשך שבוע הוא הוזרם לביוב. קיבוץ ניר־יצחק פונה מתושביו, אך בלברמן נשאר בקיבוץ כמעט לאורך כל התקופה, עם שלושה עובדים תאילנדים, כדי לשקם את הרפת. כחודשיים לאחר 7 באוקטובר שבה הרפת לייצר חלב.

עכשיו בלברמן מודאג, אבל לא מהמצב הביטחוני. בעקבות הטלת המכסים של הנשיא טראמפ, חתם בראשית אפריל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על ביטול המכסים על ייבוא מוצרים חקלאיים מארה"ב. הסרת המכס אומנם טרם נכנסה לתוקף, אבל כשתיכנס, בלברמן חושש שהיא תגזור כליה על ענף החלב וגם על הרפת של ניר־יצחק. לא מדובר על חלב ניגר, שלא ניתן לייבא מארה"ב, אלא על הגבינות הקשות. כדי לייצר קילו של גבינה קשה בארץ, נדרשים 13 ליטר של חלב. הסרת המכס על הגבינות מארה"ב עלולה לקצץ קרוב ל־400 מיליון ליטר חלב שהרפתות מייצרות כיום לתעשיית הגבינות המקומית. מדובר ב־30 אחוזים ממכסת הייצור של הרפתות.

בלברמן, המשמש גם כרכז הרפתות בעוטף עזה, מציין שענף החלב מהווה כיום כ־30 אחוזים מהכנסות הקיבוצים שמפעילים רפתות. "הטענה שלי היא כלפי הממשלה ולא כלפי הצרכנים שרוצים מוצר זול", הוא מבהיר. "באירופה יודעים לשמור על הרפתנים באמצעות סובסידיות והגנות, אז אני דורש מהממשלה שתגן עלינו. בעקבות המלחמה קיבלנו בעוטף תוספות מכסה של חלב כדי שנתאושש. מצד אחד נותנים לנו עוד מכסות, ומצד שני עומדים לקצץ לנו אותן? אני מצפה מהשר סמוטריץ' שכאיש התיישבות לא ייתן לדבר הזה לקרות".

לקחי החמאה

הרפת של קיבוץ עלומים עברה גם היא תהליך שיקום ארוך בשנה וחצי האחרונות. במתקפת שמחת תורה היא נהרסה כמעט כליל, ובמשך ארבעה ימים לא ניתן היה לחלוב את הפרות. אבי פריימן מנהל את הרפת של הקיבוץ כבר 42 שנה. באותו בוקר הוא קיבל הודעה מאחד העובדים התאילנדים שלו: "בעל הבית שלום. עזה פה הרבה בפנים. אני אולי עוד מעט מת", כתב לו העובד לאחר שחברו לעבודת החליבה נרצח על ידי המחבלים, והוא עצמו טיפס על הגג והסתתר. "הראיתי לאשתי את ההודעה והבנו את המצב", מספר פריימן. במשך 26 שעות הם התבצרו בממ"ד הקטן יחד עם ילדיהם ונכדיהם. 22 עובדים זרים נרצחו בעלומים באותו בוקר, חמישה נפצעו, ושניים נלקחו בשבי.

אבי פריימן, עלומים: "הסרת מכסים תפגע בשליש ממכסת הייצור שלנו. זו תהיה פגיעה בציונות החקלאית שחשובה במיוחד בפריפריה"

שחר יורמן | אבי פריימן

כשפריימן הגיע לרפת ביום ראשון בצהריים הוא גילה שהמספוא, הטרקטורים ומכון החליבה שהקים נשרפו. "כבר באותו יום קיבלנו החלטה לא לשקוע, אלא לפעול לתקומתה של הרפת", הוא מספר. מכיוון שהכבישים היו חסומים, האוכל הובא לפרות דרך הוואדיות. ארבעה ימים לאחר מכן בוצעה חליבה ראשונה, בינואר 2024 עברה הרפת לשלוש חליבות ביום, ואת השנה האזרחית היא סיימה בייצור מלוא המכסה.

הסרת המכסים מהייבוא מדירה שינה מעיניו של פריימן. "החלב הוא מזון בסיסי ואנחנו מדינה מוקפת אויבים שעלולה למצוא את עצמה מבודדת, כך שכדאי לשאוף שרוב הייצור התזונתי החקלאי ההכרחי ייעשה בארץ. זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה חלבנו פרות בעוטף כדי שלא יחסר חלב לאנשים בתל־אביב. אם יסירו מכסים, יפגעו בשליש ממכסת הייצור הלאומית שלנו וזה יהיה כמו צו סגירה לרפתות. זו תהיה פגיעה בציונות החקלאית שחשובה במיוחד בפריפריה".

פריימן אינו מזלזל בסוגיית יוקר המחיה, אבל טוען שהכסף הוא לא חזות הכול ויש לו גם הצעת אלטרנטיבה: "כדי להוריד את מחירי המוצרים אפשר להוריד את עלויות ייצור החלב הגבוהות. מחירי המים, שבהם מושקה המספוא לפרות, גבוהים, ויש עלויות נוספות שנובעות מרגולציה. צריכים לחשוב על פתרונות יצירתיים ולהפחית את עלויות הייצור".

איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, טוען שהורדת המכסים מהייבוא כלל לא מבטיחה ירידת מחירים. "כשהחמאה יצאה מפיקוח לפני כשנתיים התרענו שהצרכן ישלם יותר, והיום אכן רואים שמחירי החמאה התייקרו. במדינת ישראל יש הרבה כשלי שוק לטפל בהם כדי להוזיל מוצרים. אפשר למשל להביא ייבוא מבוקר במסגרת מכסות, שלא פוגע בחקלאות ומיטיב עם הצרכן, כפי שנעשה עם הגבינה הצהובה. כשמסירים מכסים לוקחים את הכוח ממאות רפתנים בעוטף שתורמים לביטחון, ומעבירים אותו לשני יבואנים בהרצליה פיתוח. במלחמה הנוכחית גילינו שלהתיישבות ולאחיזה בקרקע יש תרומה גדולה לביטחון ישראל גם היום, עם כל הטכנולוגיה והקדמה".

שניידר מספר על הצעה חלופית להסרת המכסים מייבוא החלב, שגובשה במשרד החקלאות. ההצעה מסמנת מוצרים מסוימים, כמו החלב, שבהם לא יוסרו מכסים בייבוא מארה"ב, ובתמורה מדינת ישראל תסיט את ייבוא גרעיני החיטה מאירופה לארה"ב. "מבחינתי זו הצעה ראויה שיכולה לתת פתרון גם מול ארה"ב וגם לשמר את החקלאות הישראלית. לצערי, שר האוצר מוטה על ידי הפקידות המקצועית שלו, שלא משקפת לו את עומק הנזק שייגרם. הם מחשבים רק את המכס שנפסיד, ולא מתחשבים בנזק שייגרם לענף החלב ולענפי חקלאות אחרים".

בשלב זה, למרות חתימת הצו על הסרת המכסים, יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני טרם כינס את הוועדה כדי לאשר את הצו. הרפתנים מקווים שיימצא פתרון, ושהמכס מהחלב לא יוסר.

במשרד האוצר בחרו שלא להתייחס לנושא.