"העדים הנעלמים": 70% מניצולי השואה ילכו לעולמם בעשור הקרוב

ועידת התביעות מפרסמת את דו"ח "העדים הנעלמים". ממצאים מרכזיים בו מגלים כי מספר ניצולי השואה צפוי לרדת בכמעט 50% במהלך שש השנים הקרובות וב-90% בטווח זמן ארוך יותר. בהתאם לקצב הירידה הצפוי במספר ניצולי השואה, יש צורך לנקוט בפעולות מיידיות ודחופות כדי להבטיח שהם יקבלו את הטיפול הרפואי, השירותים החברתיים והתמיכה הרגשית הנדרשים. כל זאת כדי לשפר את איכות חייהם של הניצולים בשנותיהם האחרונות ולכבד את ניסיונם ההיסטורי והישרדותם. 

ניתוח הירידה באוכלוסיית ניצולי השואה והתחזית הדמוגרפית מבוססים על נתוני עומק שנאספו מאז 1952 על ידי ארגון ועידת התביעות. הוא מספק נתונים עד שנת 2040. מהדו"ח עולה כי כמעט מחצית מכלל ניצולי השואה ילכו לעולמם בתוך שש השנים הקרובות, כ-70 אחוזים ילכו לעולמם בתוך 10 שנים ו-90 אחוזים - בתוך 15 שנים בלבד. 

ממצא בולט נוסף בדו"ח התחזית הדמוגרפית הוא כי שיעורי התמותה של הניצולים משתנים מאוד בהתאם למקום מגוריהם. כך לדוגמה, בישראל בה חי המספר הגדול ביותר של ניצולי שואה ברחבי העולם, צפויה להצטמצם אוכלוסיה זו ב-43% עד שנת 2030 - מ-110,100 ניצולים נכון לאוקטובר 2024, ל-62,900 על פי ההערכות. בארצות הברית חיו 34,600 ניצולי שואה נכון לסתיו 2024, וצפויה ירידה של 39% באותו פרק הזמן, ל-21,100 ניצולים.

במדינות ברית המועצות לשעבר חיו 25,500 ניצולים באוקטובר 2024, ואוכלוסיה זו תצטמצם לכ-11,800 בעוד חמש שנים, ירידה של 54% עד תחילת 2030.

בנוסף לדו"ח "העדים הנעלמים", מפרסמת ועידת התביעות את הדו"ח הדמוגרפי העולמי - סקירה דמוגרפית של מספר ניצולי שואה בעולם. נכון להיום ישנם למעלה מ-200,000 ניצולים החיים ב-90 מדינות ברחבי העולם, מחציתם בישראל. אוכלוסיית הניצולים העולמית הנוכחית הינה בין גילאי 78 לבין יותר מ-100, הגיל החציוני - 87, כאשר ניצולות השואה הן הרוב (61%). כמו כן, על פי ההערכות, כיום חיים בעולם יותר מ-1,400 ניצולי שואה בני למעלה מ-100 שנה.

על פי ועידת התביעות, הנתון לפיו שורדי השואה חיים כיום יותר זמן, הנו מעודד. לצד זאת, יש להיות במודעות לכך שגילם המתקדם מהווה אתגר לכולנו ועל כן עלינו לתכנן את הטיפול בהם תוך מוכנות להרעה במצבם הבריאותי לאור מחלות כרוניות ואחרות המגיעות עם הגיל, וטראומת השואה המלווה לכך. עניינים אלה דורשים טיפול ארוך טווח ואסטרטגיות מימון. הבנת המגמה הדמוגרפית חיונית לתכנון והקצאת משאבים בצורה יעילה, כדי להבטיח שהצרכים הייחודיים של אוכלוסיית שורדי השואה יקבלו מענה בעשורים הקרובים.

לאונרד זאיצ'סקו הוא ניצול שואה מיאסי, רומניה, ששרד את רכבות המוות ובתגובה לנתונים מסר "אני אחד הניצולים האחרונים מרכבת המוות של יאסי. אני בן 98, אך כל עוד אני חי ויש לי כוח, אעשה כל שעדיין ביכולתי כדי שהצעירים ילמדו על מה שקרה בטבח יאסי וכדי שזה ייחרט בזכרונו של דור העתיד".

על כך מוסיף פנחס גוטר, אחד השורדים האחרונים של מרד גטו ורשה, "עצוב לראות כמה מעטים מאיתנו, ניצולי השואה, נותרו בחיים. יש לנו פיסת היסטוריה חשובה שרק אנחנו מחזיקים בה ורק אנחנו יכולים לספר. אני מקווה שבזמן שנותר לנו נוכל ללמד את לקחי השואה, כך שהעולם לא יצטרך להתמודד יותר אף פעם עם רמה כזו של שנאה. אני עד ראיה. אנחנו - העדים שעדיין בחיים - פועלים כדי לוודא שהעדויות שלנו יישמעו ויישמרו בכל האמצעים האפשריים. אנו סומכים על הדור הזה שישמע אותנו ועל הדורות הבאים שיעבירו את הזכרונות שלנו הלאה כדי שהעולם לא ישכח".

מלכה שמולוביץ, ניצולת שואה בת 109 מליטא שמתגוררת בפלורידה, מסכימה "להיות אחת מהניצולות המבוגרות ביותר בחיים כרגע בגילי, משמעו שהזמן אוזל. לכולנו יש עדות שצריך לשתף. כולנו רוצים להיות בטוחים שהדור הזה של הצעירים והבאים אחריהם ישמעו ויבינו מה באמת קרה בתקופת השואה, ולו רק כדי שלא נראה את זה חוזר על עצמו".

גדעון טיילור, נשיא ועידת התביעות: "דו"ח זה מצביע בבירור על הדחיפות במאמצי החינוך שלנו. עכשיו זה הזמן לשמוע עדויות ממקור ראשון מפי הניצולים, להזמין אותם לדבר בבתי הספר, במוסדות ובמפגשים אחרים. זה קריטי לא רק לנוער שלנו אלא לבני כל הדורות, לשמוע וללמוד ישירות משורדי השואה שלנו. הדו"ח הזה הוא תזכורת לכך שהזמן אוזל, השורדים שלנו עוזבים אותנו וזה הרגע לשמוע את קולם".

ציונה קניג-יאיר, סגנית נשיא ועידת התביעות בישראל: "עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לתעד כל פיסת מידע וזיכרון יקר מפיהם של השורדים בזמן הקצוב שנותר. סיפוריהם הם נכס היסטורי ומוסרי שאין לו תחליף, ועלינו להבטיח שהלקחים מהזוועות שהם חוו יישארו חקוקים בזיכרון האנושי לעד. זהו צו השעה – לדאוג להם היום, להבטיח כי שארית חייהם של הניצולים תתנהל בכבוד וברווחה, תוך מתן מענה לצרכיהם הגוברים ולשמר את עדותם למען הדורות הבאים".