היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה אינה צפויה להתייצב לדיון במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, כך הודיעה היום (רביעי) הפרקליטות לבית המשפט. בעקבות ההודעה פנה סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, לשופטים ואמר: "היא לא רוצה להגיע? יש לכם סמכות לזמן אותה".
חילופי הדברים הם המשך להתפתחות חריגה שנרשמה בשבוע שעבר, כאשר סנגורו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, הציע לזמן את היועצת המשפטית לממשלה לדיון בדלתיים סגורות על המשך ניהול המשפט. חדד הצטרף להצעה, ולהפתעת הסנגורים הבהירו השופטים כי כבר שקלו בעצמם מהלך דומה.
שאול אלוביץ' | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90
"ההגנה אולי התפרצה לדלת פתוחה", אמר אז השופט עודד שחם, והסביר כי היועמ"שית היא בעלת האחריות העליונה לניהול התביעה. לדבריו, אם מבקשים לקיים דיאלוג ענייני על המשך ההליך, ייתכן שיש לנהל אותו ישירות מולה. ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן־פלדמן, השיבה להתנגדות הפרקליטות למהלך: "בתיק הזה יש הרבה דברים לא רגילים".
הכי מעניין
מדוע ההגנה רוצה את היועמ"שית באולם?
ברקע הבקשה עומדת עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, שהגיש את כתב האישום נגד נתניהו. בעדותו בחודש שעבר אישר מנדלבליט כי היו פעולות חקירה שלא הובאו לידיעתו, ואף מתח ביקורת על כמה מהן, ובהן תרגיל החקירה שהופעל נגד עד המדינה ניר חפץ והמהלך להאזנת סתר למקורבו של נתניהו, נתן אשל. לצד זאת, מנדלבליט הבהיר כי אישר את חקירת החשדות נגד ראש הממשלה ועמד מאחורי ההחלטה להגיש את כתב האישום.
מנדלבליט | צילום: אורן בן חקון
ההגנה מבקשת להשתמש בדברים כדי לבסס את טענתה לפגמים מהותיים בהתנהלות רשויות החקירה והתביעה, ולבחון אפשרות לביטול אישומים מטעמי "הגנה מן הצדק". מדובר בטענה משפטית שלפיה הגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות.
אולם לזימון היועמ"שית עשויה להיות מבחינת ההגנה גם מטרה נוספת: הפעלת לחץ על התביעה לשקול מחדש את המשך האישום בשוחד בתיק 4000. השופטים כבר הבהירו בעבר, יותר מפעם אחת, כי קיימים קשיים בהוכחת עבירת השוחד והמליצו לפרקליטות לשקול לסגת ממנה. הפרקליטות דחתה את ההמלצה והחליטה להמשיך לנהל את האישום.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90
בהרב־מיארה לא כיהנה בתפקיד בתקופת החקירות ולא הייתה מעורבת בהחלטה המקורית להעמיד את נתניהו לדין. לכן הבקשה הנוכחית אינה לזמנה כעדת הגנה על אירועי החקירה, אלא להביאה לדיון ישיר עם השופטים מתוקף אחריותה הנוכחית על התביעה.
מה יכולים השופטים לעשות כעת?
לשופטים עומדות כמה אפשרויות. הם יכולים להסתפק בעמדת הפרקליטות ולהמשיך במשפט ללא נוכחות היועמ"שית, לבקש עמדה מפורטת מטעמה או לבחון הוצאת החלטה פורמלית בדבר התייצבותה.
עם זאת, יש הבדל משפטי בין הזמנת אדם למסירת עדות לבין דרישה מבעל תפקיד בכיר להגיע לשיחה על ניהול ההליך. בעוד שחוק סדר הדין הפלילי מקנה לבית המשפט סמכות לזמן עדים, השימוש בסמכות זו לצורך דיון עם ראש מערכת התביעה אינו מובן מאליו, והפרקליטות כבר הביעה התנגדות למהלך.
שר הפנים, רה"מ בנימין נתניהו, בבית המשפט, המשיב בעתירה שתידון מחר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מנגד, ההגנה יכולה להגיש בקשה מנומקת לזימון היועמ"שית ולעמוד על בירור טענותיה לפגמים בחקירה. אם תתקבל טענה של הגנה מן הצדק, החוק מאפשר לבית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל אישום, אך מדובר בהחלטה נפרדת המחייבת בחינה של הטענות לגופן.
בשלב זה, עצם הודעת הפרקליטות כי בהרב־מיארה אינה צפויה להגיע אינה מביאה לביטול אישום או להפסקת המשפט. השאלה שנותרה פתוחה היא אם השופטים יסתפקו בתשובת הפרקליטות, או יחליטו לנקוט צעד נוסף כדי לקיים שיחה ישירה עם היועצת המשפטית לממשלה.
עוד כתבות בנושא
