בג"ץ דחה היום (שלישי) את העתירה שהוגשה נגד יו"ר הכנסת בדרישה לחייב אותו לקבוע מועד לסבב ההצבעה השני לבחירת מבקר המדינה ולכינוס הכנסת לצורך כך, אך ביקר בחריפות את התנהלותו של יו"ר הכנסת. פסק הדין, שניתן על ידי השופטת רות רונן בהסכמת הנשיא יצחק עמית והשופט חאלד כבוב, קובע כי בשל חלוף הזמן וקיומן של הבחירות לכנסת ה-26 ב-27 באוקטובר 2026, העתירה מיצתה את עצמה ולא ניתן עוד להעניק את הסעדים המבוקשים בה.
הפרשה החלה בעקבות בחירות לתפקיד מבקר המדינה שנערכו ב-3 ביוני 2026, שבהן התמודדו השופט בדימוס יוסף אלרון ועורך הדין מיכאל ראבילו. לאחר שבתום סבב ההצבעה הראשון לא זכה אף מועמד ברוב הקולות הנדרש, החליט יו"ר הכנסת לקיים סבב הצבעה נוסף. בבג"ץ "רסלר" נקבע ב-2 ביולי 2026 כי בסבב ההצבעה השני נפל פגם מהותי בחשאיות ההצבעה, ולכן הורה בית המשפט על ביטולו ועל קיומו מחדש "בהתאם להוראות חוק היסוד וחוק מבקר המדינה".
העתירה הנוכחית הוגשה ב-6 בספטמבר 2026 על ידי ירון גדות, באמצעות עו"ד אבי א. רימון, בטענה שמאז תחילת חודש יולי 2026 משרת מבקר המדינה אינה מאוישת, וכי יו"ר הכנסת נמנע מהפעלת סמכותו לקביעת מועד חדש להצבעה ולכינוס המליאה. העותר טען כי ההימנעות המושכת מפרה את פסק הדין בעניין רסלר, פוגעת ברציפות התפקודית של המוסד ערב הבחירות, ופוגעת באמון הציבור. מנגד, יו"ר הכנסת טען בתגובתו כי לוחות הזמנים הקבועים בחוק אינם חלים על מצב חריג זה, וכי ההחלטה להותיר את הבחירה לכנסת ה-26 הבאה עלי לטובה מצויה בלב מתחם שיקול הדעת המסור לו.
הכי מעניין
מבקר המדינה הנבחר, מיכאל ראבילו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בפסק הדין קבעה השופטת רונן כי "יו"ר הכנסת מבקש להיאחז בשיקול הדעת המסור לו לפי סעיף 2(ב) לחוק מבקר המדינה, ובכך שלאור קרבת מועד הבחירות לכנסת החלטתו שלא לקבוע מועד בפרק הזמן שעד לבחירות הינה החלטה סבירה". עם זאת, בית המשפט הדגיש כי "מתחם שיקול הדעת הנתון ליו"ר הכנסת אינו פוטר אותו מקיום חובותיו לפי דין", וכי סמכותו אינה סמכות רשות אלא "חובה עליו להפעיל בהתאם לדין, ובכל מקרה במהירות הראויה בנסיבות". עוד צוין כי "הימנעות ממושכת מקיום פסק הדין בעניין רסלר כמוה כהפרתו, ולא ניתן להשלים עם פגיעה כזו בסדרי השלטון והמשטר".
למרות הביקורת הנוקבת על התנהלות יו"ר הכנסת, בית המשפט הבהיר כי המצב המשפטי השתנה בעקבות קיום הבחירות לכנסת ה-26 ב-27 באוקטובר 2026. השופטת רונן ציינה כי ניסיונו של העותר לאכוף על הכנסת ה-25 לקיים את סבב ההצבעה השני בתקופת פגרת הבחירות שבין פיזור הכנסת לבין כינוס הכנסת החדשה מעורר קושי פרקטי ומהותי כבד משקל: "יש אנומליה ברורה בכך שהכנסת ה-25 – שהוחלפה על ידי נבחרים חדשים תוסיף לפעול ולקבל החלטות מהותיות בתקופה זו, ובכלל זה לבחור את מבקר המדינה". בית המשפט הזכיר בהקשר זה כי בתקופה זו יו"ר הכנסת מחזיק בתפקידו "כפיקדון זמני" ונדרש לפעול באיפוק ובריסון.
משכך, נקבע כי העתירה מיצתה את עצמה ויש לדחותה. בית המשפט הבהיר כי אינו קובע מסמרות בשאלה האם הכנסת החדשה תוכל להמשיך את הליך הבחירה מאותה נקודה או שמא יהיה צורך להתחיל אותו מראשיתו, שכן סוגיות אלו יעוררו במידת הצורך במסגרת הליך נפרד לאחר גיבוש החלטות בכנסת ה-26.
בשל ההתנהלות החמורה של יו"ר הכנסת, שהובילה לפגיעה באינטרס הציבורי ובשלטון החוק ולהותרת תפקיד מבקר המדינה בלתי מאויש לאורך תקופה ארוכה, הורה בית המשפט כי המשיבים 1 ו-2 (יו"ר הכנסת והכנסת) יישאו בהוצאות העותר בסך של 10,000 ש"ח.