תקדים בבג"ץ: בית מחבל ייהרס אף שהפיגוע נכשל

חוליית טרור ניסתה לשגר רקטות לעבר מודיעין עילית, אך תקלה טכנית מנעה את הפיגוע. בג"ץ אישר להרוס את ביתו של ראש החוליה, אף שלא היו נפגעים: "אך במקרה, ובאורח נס, לא צלח הפיגוע"

הריסת בתי המחבלים בכפר בית כחיל שבמרחב החטיבה המרחבית "יהודה". | דובר צה"ל

הריסת בתי המחבלים בכפר בית כחיל שבמרחב החטיבה המרחבית "יהודה". | צילום: דובר צה"ל

תוכן השמע עדיין בהכנה...

שופטי בג"ץ דחו פה אחד את עתירת בני משפחתו של עבד אללה מחמוד סעוד אלחטיב, ואישרו את צו ההחרמה וההריסה שהוציא מפקד פיקוד המרכז לדירת המגורים שבה התגורר בכפר נעמה. פסק הדין, שניתן מפי השופטת יעל וילנר ובהסכמת השופטים יחיאל כשר ורות רונן, קובע תקדים משמעותי שלפיו ניתן להרוס בית מחבל גם במקרים חריגים שבהם פיגוע טרור נכשל, ולא גרם למותם או לפציעתם של בני אדם.

מכתב האישום ומהנתונים שהוצגו לבית המשפט עולה כי אלחטיב עסק במשך שנים בייצור מטענים ורקטות, והקים חוליית טרור במטרה לבצע שיגורים בתדירות גבוהה לעבר יישובים ישראליים. הפעילות נועדה להביע תמיכה בארגון הטרור חמאס ובטבח שביצע ב־7 באוקטובר 2023.

הרקטות שאותרו במהלך פעילות כוחות הביטחון נגד חוליית הטרור שתכננה לשגר רקטות לעבר מודיעין עילית, ספטמבר 2025 | דובר צה"ל

הרקטות שאותרו במהלך פעילות כוחות הביטחון נגד חוליית הטרור שתכננה לשגר רקטות לעבר מודיעין עילית, ספטמבר 2025 | צילום: דובר צה"ל

בשיאה של הפעילות, ב־17 בספטמבר 2025, כיוונו חברי החוליה שתי רקטות לעבר העיר מודיעין עילית. אולם בשל תקלה טכנית נפלה אחת הרקטות ופגעה במנגנון ההפעלה של השנייה, וכך נמנע הפיגוע במזל רב. כמו כן, מיוחס לאלחטיב אירוע נוסף מ־9 באוקטובר 2023, שבו השליך מרחפן מטען חבלה שהתפוצץ באוויר מעל אנשים ביישוב שדה אפרים.

הכי מעניין

העתירה הוגשה על ידי רעייתו של המחבל ושני ילדיהם הקטינים, שיוצגו בידי עו"ד נאדין אבו ערפה. העותרים טענו כי הוצאת הצו חורגת מהמדיניות המקובלת, שכן ניסיון השיגור לא גרם לנזק או לנפגעים בנפש. עוד טענו לשיהוי ניכר בהוצאת הצו, שהוצא כ־11 חודשים לאחר האירוע וכ־9 חודשים לאחר הגשת כתב האישום.

מנגד, המדינה, שיוצגה בידי עו"ד מתניה רוזין, טענה כי מדובר ב"פיגוע אסטרטגי, בעל פוטנציאל רצחני במיוחד", שרק בנס לא הסתיים באסון כבד. בשל חריגות המקרה, הליך הוצאת הצו דרש אישור פרטני ויוצא דופן של ראש הממשלה ושר הביטחון. הדבר גרם לעיכוב, לצד העומס המבצעי הגבוה על גורמי הביטחון בזירות הלחימה השונות.

אמצעי לחימה שנתפסו במהלך סיכול חוליית הרקטות באזור רמאללה. בג"ץ אישר להרוס את ביתו של ראש החוליה אף שניסיון הפיגוע נכשל | דובר צה"ל

אמצעי לחימה שנתפסו במהלך סיכול חוליית הרקטות באזור רמאללה. בג"ץ אישר להרוס את ביתו של ראש החוליה אף שניסיון הפיגוע נכשל | צילום: דובר צה"ל

בפסק הדין דחתה השופטת יעל וילנר את טענות המשפחה וקבעה כי חומרת המעשים והפוטנציאל הרצחני שלהם מצדיקים את הפעלת תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), המסמיכה את המפקד הצבאי להורות על הריסת בתי מחבלים.

"ענייננו נמנה עם אותם מקרים מיוחדים וחריגים, שבהם החומרה המופלגת של המעשים מעמידה אותם 'בשורה אחת עם מעשי טרור שמביאים למות קורבנותיהם' ... ומצדיקה את הפעלת הסמכות שבתקנה 119, חרף העובדה שמעשים אלו לא הובילו לפציעה או למוות", כתבה וילנר.

השופטת הוסיפה כי "מדובר באירוע אסטרטגי, שבו המפגע, שהיה 'הרוח החיה' מאחורי החולייה, פעל באופן שיטתי על־פי מתווה ייחודי ומתוכנן בקפידה, כדי להוציא לפועל את תוכניתו וכוונותיו הרצחניות. מעשיו עברו את שלב התכנון, והוצאו למעשה אל הפועל, ואך במקרה, ובאורח נס, לא צלח הפיגוע".

וילנר הבהירה כי התכלית העומדת בבסיס הריסת בתי מחבלים היא הרתעתית ולא עונשית. בהתייחסה לכישלון הטכני של הפיגוע ציטטה השופטת מפסיקה קודמת: "לעניין ההרתעה עבריין שעשה הכול על מנת להשלים את מעשהו אולם לא הצליח להשלימו, כמוהו כמי שביצע עבירה מוגמרת. הריסת הבית ממילא אינה עונש, ותכליתה הרתעתית במהותה. משכך, איני רואה להציב הגבלה קשיחה על סמכותו של המשיב 1 לפי תקנה 119 ולאפשר שימוש בה רק במקרים שבהם המחבל הצליח במזימתו להמית את הקורבן".

יעל וילנר | יונתן זינדל, פלאש 90

יעל וילנר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

באשר לטענות הנוגעות לילדיו הקטינים של המחבל ולהיעדר מעורבותם של בני המשפחה במעשי הטרור, נקבע כי אף שמדובר בתוצאה קשה עבורם, שיקולי ההרתעה והצלת חיי אדם בעתיד גוברים.

בנוסף, נדחתה הבקשה להסתפק באטימת חדר אחד בלבד במקום בהריסת הדירה. בית המשפט ציין לחיוב את עמדת הצבא, שקיבל חלקית את ההשגה שהוגשה במישור המנהלי וצמצם את הצו לדירת המגורים שבה התגורר המחבל בקומת הקרקע בלבד, תוך החרגת דירה ריקה סמוכה ויתר קומות המבנה.

כמו כן, צוין כי ההריסה תבוצע בשיטת "חבלה חמה משולבת אמצעים מכאניים", בהתאם לנהלים קפדניים שנועדו למנוע נזק למבנים סמוכים.

השופטת רות רונן הצטרפה לפסק הדין, תוך ניתוח מפורט של אמות המידה לבחינת מידתיות ההריסה. רונן ציינה כי אף שלא נטענה מעורבות של הרעייה והילדים במעשי המחבל, הזיקה הישירה והחזקה שלו לדירת מגוריו, לצד היקפם ושיטתיותם של מעשי הטרור, מכריעים את הכף.

שופטת בית המשפט העליון רות רונן | יונתן זינדל - פלאש 90

שופטת בית המשפט העליון רות רונן | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90

"חומרת המעשים המיוחסים למפגע... היקפם ושיטתיותם של המעשים לקידום התוכנית, הזמן הממושך לאורכו הם בוצעו, לצד פוטנציאל ההרס והפגיעה ההמונית שהיו גלומים בתוכנית, שהתממשותם נמנעה רק במקרה – מציבים את המעשים המיוחסים למפגע ברף חומרה גבוה ביותר", כתבה רונן.

בסיכומו של דבר, בית המשפט העליון דחה את העתירה במלואה וביטל את הצו הארעי שעיכב את ההריסה, ובכך סלל את הדרך למימוש צו ההריסה של הדירה.

עוד כתבות בנושא