"החזירות בתיק המעונות": העדות שחשפה את המניע האמיתי של חוקרי נתניהו

האם חקירת "תיקי האלפים", צבר החשדות העומד בבסיס כתב האישום שהוגש בינואר 2020 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, נפתחה בחטא, תוך עבירה על סעיף מפורש בחוק יסוד הממשלה? מזה זמן רב טוענים סנגוריו של נתניהו שכך הוא, והשבוע קיבלה הטענה חיזוק דרמטי ממי שהיה באותה העת אחד מבכירי אגף החקירות והמודיעין במשטרה. הידיעה על דבריו הדרמטיים כמעט אבדה בשטף הידיעות החדשותיות, בין סקרי הבחירות לסערת הסרט האנטי־ישראלי שזכה לפרס בפסטיבל ונציה, אך קשה להפריז בחשיבותה לתוצאתם של החקירה והמשפט המטלטלים את המדינה כבר שנים ארוכות.

אכן, אין להאשים את הציבור הישראלי בכך שאיבד כל עניין במשפטו של ראש הממשלה. כמעט שבע שנים חלפו מאז הוגש כתב האישום נגדו ובקרוב ימלאו חמש שנים וחצי לפתיחת שלב ההוכחות. מאז נפתחה החקירה נגד ראש הממשלה חלף כבר עשור, ואפילו חוקריו של נתניהו לא ממש זוכרים מה בדיוק עשו אז במהלך גיבוש תמונת החשדות. הציבור הרחב אינו מסוגל לעקוב אחר כל עדות וכל מידע בעל חשיבות שצץ באולם בית המשפט המחוזי בירושלים (שהמשפט חזר אליו כעת, לאחר שהסתיימה סוף־סוף עדות ראש הממשלה). אולם גם במהלך משפט ארוך, מפותל ומתיש יש רגעים וימים שחובה להפנות אליהם את הזרקור, משום שהציבור, שלמשפט נתניהו יש השפעה ישירה על חייו, חייב להיחשף למה שקרה במהלכם באולם.

יום משמעותי כזה היה יום שני השבוע, צום גדליה, שבו עלה לדוכן העדים תת־ניצב בדימוס ערן קמין, שהיה ראש חטיבת החקירות, והמפקד בפועל של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בחלק מהתקופה שבה התנהלו חקירות נתניהו בתיקי האלפים. קמין היה אחד הקצינים שהובילו את בדיקת החשדות נגד נתניהו בתיקי 1000 ו־2000, לאחר שעמד בראש צוות החקירה שחקר את תיק המעונות.

לאולם המשפט הוא הגיע כעד ההגנה, ובסיכומו של יום נדמה שעל אף עוינותו הבלתי מוסתרת לנתניהו, תשובותיו לשאלות שהעלה בפניו עו"ד עמית חדד חשפו כמה כשלים דרמטיים בחקירות ראש הממשלה. המרכזי שבהם, מבחינה חוקית גם אם לא מהבחינה הציבורית, נוגע לפעולות חקירה שנערכו עוד לפני שניתן אישור מפורש של היועץ המשפטי לממשלה לחקירת ראש ממשלה מכהן.

לשונו של סעיף 17(א) לחוק יסוד הממשלה ברורה מאוד: "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". בכל זאת הודה קמין, בתשובה לשאלתו של עו"ד חדד, כי הוא נפגש ביוזמתו עם העיתונאי בן כספית במטרה לקבל מידע על חשדות אפשריים נגד ראש הממשלה כבר בנובמבר 2015. קמין אף אישר כי לא קיבל לכך אישור מראש מהיועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין. לטענתו, לא היה בכך כל פגם משום שלא הייתה זאת חקירה של ממש, אלא "איסוף מידע מודיעיני", כהגדרתו. אלא שכאשר התבקש קמין להבהיר מה בעיניו נחשב לפתיחה בחקירה, הוא נאלץ להסכים שטענתו שפתיחה בחקירה מתרחשת רק כאשר החשוד מזומן רשמית להיחקר היא לכל הפחות לא מוסכמת.

גם כאשר השופט משה בר־עם ניסה להתעקש ולהבין מה ההבדל בין "בירור", כהגדרתו של קמין, ובין "חקירה", העד המשיך בקו המתפתל. "חקירה היא תהליך", השיב הקצין הבכיר לשופט. "יש שיח משפטי שמנסה להבין מתי נפתחת חקירה דה־פקטו. יש שטוענים מהרגע שמוכרז אדם כחשוד. כשאני חוקר עדים שמספרים לי על ראש הממשלה, אני לא בטוח שהשלב הזה הוא פתיחה בחקירה. ביאח"ה, השלב של הבירור המודיעיני, אם זו ידיעה של בירור מסוים, זה התווך המודיעיני. ברגע שיש חקירה אתה הולך לרשויות". אתם הבנתם את התשובה? אולי. אני לא.

אומנם עבירות אחרות על חוקי יסוד לא צפו ועלו בעדותו של קמין, אך זה לא אומר שלא נשאלו במהלכה שאלות שאמורות להטריד מאוד כל אזרח שומר חוק. אחת מהן עסקה באופיו של הקשר בין בכירי המשטרה באותה העת ובין העיתונאי בן כספית. העובדה שכספית היה מקור מודיעיני שנתן למשטרה מידע על חשדות לכאורה נגד ראש הממשלה כבר פורסמה בעבר, אך העדות השבוע העלתה ממצאים מטרידים על הבקשות שהעביר קמין לכספית בפגישה ביניהם.

מתמלול השיחה בין השניים, שעו"ד חדד קרא בפני הקצין הבכיר, עלה לכאורה כי קמין לא הסתפק רק בניסיון לקבל מידע שכבר נמצא ברשותו של העיתונאי הוותיק. אומנם הוא לא נתן לכספית משימות משל היה סוכן משטרתי, אך בהחלט רמז שהיה שמח שכספית ישקיע מאמץ באיתור עדים פוטנציאליים נוספים למעשים פסולים של נתניהו וסביבתו, מלבד אלו שכבר דיברו עם המשטרה.

גם במקרה הזה התקשה השופט בר־עם להבין האם מדובר בפרקטיקה מקובלת לבדיקת ידיעות מודיעיניות. קמין ניסה לתרץ את פעולותיו בטענה שלא דחף את כספית לנקוט שום צעד, ורק ביקש לקבל מידע חדש, אם מידע כזה יגיע בעתיד כתוצאה ממאמצים שישקיע גוף התקשורת שהוא עובד בו. למשל, אם יחליטו בגוף התקשורת לשכור את שירותיו של חוקר פרטי כדי למצוא עדויות נוספות שיאששו את המידע המודיעיני על הנעשה במעונות ראש הממשלה.

אם לא די בכך כדי לאשש את תחושתם של ראש הממשלה נתניהו ומקורביו שהוא נפל קורבן לרדיפה, התבטאויות אחרות של קמין במהלך עדותו חיזקו עוד יותר את התחושה שהמשטרה "חיפשה" אותו. "היה הרבה שיח על משפחת נתניהו בעקבות החזירות שהתגלתה בתיק המעונות - לקיחת דברים מהקופה הציבורית. זו ההתרשמות הציבורית שהייתה", טען קמין בעדותו. קמין אכן ניסה לטעון שאינו אומר זאת בתור מפקד היחידה, והוא בסך הכול משקף "אווירה ציבורית שראתה בהתנהלות התנהלות חזירית", אך קשה להאמין שהדרך שבה הביט מפקד היחידה על המציאות באותה העת לא השפיעה באמצעות "רוח המפקד" על פקודיו.

הרושם הזה התחזק כשעו"ד חדד הזכיר התבטאויות של קמין מהשנים האחרונות. אומנם ההתבטאויות נאמרו לאחר שקמין כבר עזב את המשטרה, אך קשה להאמין לטענתו שהן אך ורק תולדה של אירועי משפט נתניהו.

כך, למשל, ניסה קמין לתרץ שאת הכינוי "משפחת פשע" הצמיד לנתניהו ולבכירי הליכוד רק לאחר ששרי המפלגה התייצבו מאחורי ראש הממשלה בבית המשפט בעיצומה של הקורונה. "מאז שבנימין נתניהו, בפתח המשפט, נאם כשמאחוריו השרים במסכות קורונה, החלטתי שלא אשאר אותו קמין ואביע את דעתי על מה שקורה", טען קמין, ואף אישר שכינה את השרים "סריסים". האם עמדתו השלילית של בכיר המשטרה כלפי נתניהו באמת התגבשה רק בשלב מאוחר כל כך? אשרי המאמין.