הרשות השופטת מעלה הילוך: כל ההתערבויות בעבודת הממשלה והכנסת

לפני תשעה חודשים פרסמנו כאן את רשימת צעדי הממשלה והכנסת שבלמו בג"ץ והיועמ"שית. מאז הספיקה הרשות השופטת לבטל או להקפיא לפחות עוד שש החלטות ממשלה ושרים, שלושה חוקים, ארבעה דו"חות מבקר המדינה, ולדון בביטולו של חוק יסוד נוסף.

בכהונת הממשלה הבאה ימונו עשרה שופטים חדשים לבית המשפט העליון, שני שלישים מכלל השופטים. ובעוד שנה וחצי תסיים היועמ"שית את תפקידה לטובת למינוי חדש. עוצמתם של התפקידים ברורה, ואף מתחדדת מול הכרוניקה שמתוארת כאן מהשבעת הממשלה ב־1 בינואר 2023 ועד ערב ראש השנה תשפ"ז.

גודש המהלכים שנבלמו, נדחו או הוקפאו בידי הרשות השופטת יכול להתפרש לשני כיוונים: או שהמשפטנים הגזימו בהתערבותם בעבודת הרשויות האחרות כפי שטוענים בקואליציה, או שהפוליטיקאים הגזימו במהלכים בלתי חוקיים שחייבו התערבות משפטית, כפי שטוענים באופוזיציה. אפשר לגבש דעה מורכבת על כל מקרה, ולחשוב שחלק מהפסיקות מוצדקות ובהתאמה לחוק, וחלקן מהוות התערבות נטולת סמכות. כך או כך, התמונה הכמותית ברורה: מוקד ההכרעה הסופית של חלק ניכר מההחלטות במדינה עובר בקצב מואץ מהרשות המבצעת והרשות המחוקקת, לזרועותיה של הרשות השופטת.

חקיקה והחלטות הכנסת:

30.7.23 - דחיית "חוק טבריה": בג"ץ קובע שהחוק שמאפשר ליו"ר ועדה קרואה לרוץ לראשות יחול רק מהמערכת הבאה.

1.1.24 - פסילת חוק יסוד לראשונה בתולדות המדינה: בג"ץ מבטל את תיקון עילת הסבירות בחוק יסוד השפיטה ברוב של 8 מול 7.

3.1.24 - דחיית חוק יסוד: בג"ץ דוחה לכנסת הבאה את כניסתו של תיקון חוק הנבצרות, שמבהיר כי הוצאת ראש ממשלה לנבצרות תיעשה רק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית. פסק הדין התקבל ברוב של 6 מול 5 בנימוק שזהו תיקון פרסונלי ושימוש לרעה בסמכות המכוננת.

2.1.25 - ביטול חלקי של חוק סמכויות בן־גביר: בג"ץ, ברוב של 5 כנגד 4, מבטל את הסעיף שהעניק לשר לביטחון לאומי סמכות לקבוע מדיניות כללית בנושאי חקירות.

13.11.25 - הקפאת תיקון חוק לשכת עורכי הדין: בג"ץ מקפיא את כניסת התיקונים בהם הפחתת דמי החבר והגבלת השימוש בהם. פסק דין טרם ניתן.

2.12.25 - צו על תנאי נגד חוק יסוד: בג"ץ מוציא צו על תנאי נגד שינוי הוועדה לבחירת שופטים שהובילו סער ולוין, וקובע דיון בהרכב 11 שופטים. פסק דין טרם ניתן.

31.12.25 - בג"ץ מקפיא העברת כמיליארד שקלים לרשתות החינוך החרדיות, שהוחלט עליה בוועדת הכספים.

13.7.26 - הכנסת מאשרת את חוק יסוד לימוד תורה, ושורת עתירות מוגשת נגדו. השופט גרוסקופף קובע שעל הממשלה להשיב עד ספטמבר.

15.7.26 - הקפאת חוק הפסקת מעצר משתמטים: השופט גרוסקופף מקפיא את התיקון בצו ביניים יום אחרי שנחקק.

3.9.26 – תשעה שופטי בג"ץ מבטלים פה אחד את חוק הקפאת המעצרים.

19.7.26 - הקפאת רפורמת התקשורת של קרעי: בג"ץ מקפיא סעיפים בעלי תחולה מיידית, בשל טענות "כבדות משקל" לפגמים בהליך ולנזק בלתי הפיך.

5.8.26 - בג"ץ מקפיא העברות שאושרו בוועדת הכספים בפגרת הבחירות. בהמשך צומצמה ההקפאה ל־409 מיליון ש"ח העברות קואליציוניות, ושוחררו תקציבי חירום.

3.9.26 - הקפאת סעיפים בחוק מח"ש: מוקפאים עיקרי החוק שמעביר את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות למשרד המשפטים, על השר לוין נאסר לעסוק במינויים.

מינויים ופיטורים:

18.1.23 - בג"ץ פוסל את מינוי ח"כ אריה דרעי לשר הפנים, בשל "צבר הרשעותיו הפליליות, והמצג שהציג לפיו יפרוש מהחיים הפוליטיים".

10.3.23 - היועמ"שית מקפיאה את הדחת מפקד מחוז תל־אביב ניצב עמי אשד.

7.3.24 - בג"ץ מבטל את החלטת השרים אמסלם וקרעי להדיח מתפקידו את יו"ר הדואר מישאל וקנין.

19.6.24 - היועמ"שית אוסרת על ראש הממשלה למנות את נציב שירות המדינה וקובעת שיש להקים ועדת איתור. הממשלה מתעלמת ומסמיכה את רה"מ למנות.

6.8.24 - היועמ"שית קובעת כי מינוי אודליה מינס ליו"ר הרשות השנייה אינו חוקי בשל חוסר ניסיון.

14.10.24 - בג"ץ מאשר את מינוי מינס, נגד עמדת היועמ"שית, ומותח עליה ביקורת.

30.12.24 - היועמ"שית פוסלת את מועמדו של נתניהו לנציב שירות המדינה, עו"ד רואי כחלון, בטענה לחוסר ניסיון מספק ולניפוח קורות חייו. נתניהו ממנה אותו בכל זאת.

14.1.25 - בג"ץ ונתניהו מגיעים לפשרה - כחלון ימלא את מקום הנציב שלושה חודשים. היועמ"שית אוסרת עליו לעסוק בענייני משמעת ומינויים בכירים, ובהמשך מורה לחסום את גישתו לדוא"ל במשרדי הנציבות.

27.3.25 - בג"ץ דוחה את בקשת נתניהו להאריך את כהונתו של כחלון.

13.5.25 - בג"ץ פוסל את ההליך שקבעה הממשלה למינוי נציב שירות המדינה. בהמשך מחזירה הממשלה את הנציב הקודם, פרופ' דניאל הרשקוביץ, כממלא מקום. שנה לאחר מכן מונה דורון כהן לנציב כמינוי קבע.

20.3.25 - הממשלה מחליטה להדיח את ראש השב"כ רונן בר, בג"ץ מקפיא את ההחלטה.

8.4.25 - בג"ץ אוסר על נתניהו להכריז על מחליף או ממלא מקום לראש השב"כ, אך מתיר לו לראיין מועמדים. היועמ"שית קובעת כי הדחת ראש השב"כ רונן בר נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה.

28.4.25 - ראש השב"כ רונן בר מודיע כי יפרוש מתפקידו ביוני. הממשלה מבטלת את החלטת ההדחה ומבקשת למחוק את העתירות. היועמ"שית מבקשת מבג"ץ פסיקה עקרונית.

21.5.25 - בג"ץ קובע בפסיקה עקרונית שהדחת ראש השב"כ נעשתה בהליך לא תקין ובניגוד עניינים. היועמ"שית מודיעה לרה"מ נתניהו שכעת אסור לו לבצע כל פעולה למינוי ראש שב"כ חדש, עד ל"גיבוש הנחיות משפטיות".

26.5.25 - נתניהו מודיע על מינוי אלוף זיני לראש השב"כ. היועמ"שית קובעת כי ההחלטה פסולה, מציעה ששר אחר יבחר מועמדים אך לא את זיני עצמו כי "ההליך זוהם".

13.7.25 - בג"ץ קובע פשרה שלפיה נתניהו יוכל להגיש את מועמדתו של זיני לראשות השב"כ, אבל בדחייה של חודשיים, ועל ראש השב"כ הבא ייאסר לעסוק בפרשת קטאר.

28.12.25 - בג"ץ מאשר את מינוי זיני לראש השב"כ. הנשיא עמית, בדעת מיעוט, מבקש לבטל את המינוי עד שהוועדה למינויים בכירים תדון בטוהר המידות של רה"מ.

23.3.25 - הממשלה מאשרת פה אחד להתחיל בהליך הדחת היועמ"שית. בהרב־מיארה: "לדיון אין תוקף משפטי".

4.8.25 - הממשלה אישרה את הדחת היועמ"שית לאחר ששינתה את הליך ההדחה. בג"ץ מקפיא את ההחלטה וקובע כי היועמ"שית תמשיך להשתתף בדיונים כרגיל.

14.12.25 - בג"ץ מבטל סופית את החלטת הממשלה לשינוי שיטת הדחת היועמ"שית, ומתוקף כך גם את ההדחה. הממשלה לא שלחה נציג, ולא הגישה את טענותיה לביהמ"ש.

1.1.26 - היועמ"שית מבקשת להורות על פיטורי השר בן־גביר, לאחר שראש הממשלה "לא פעל בכל דרך אחרת להפסקת הפגיעה בערכי היסוד הדמוקרטיים".

16.4.26 - הגבלת סמכויות בן־גביר: בג"ץ דוחה את העתירות לפיטוריו, אך מגביל מינויי סנ"צ ומעלה לאישור לפי המלצת המפכ"ל ועם הודעה ליועמ"שית, ואוסר על השר להתבטא בעניין הפעלת כוח משטרתית.

12.5.26 - בג"ץ פוסל פה אחד את הדחת יו"ר ועדת האיתור לתאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, בידי שר התקשורת קרעי, שנעשתה ב"חוסר סמכות קיצוני".

דצמבר 2025 – יוני 2026: דחיית מינוי ראש המוסד: היועמ"שית מצטרפת לעתירות נגד מינוי רומן גופמן בשל פרשת הנער אורי אלמקייס, ומגישה לבג"ץ חומר שהגדירה חסוי. בג"ץ החזיר את ההכרעה לוועדת גרוניס והיא אישרה אותו, אך היועמ"שית ביקשה לבטלו. בג"ץ דוחה את הבקשה.

5.7.26 - בג"ץ מורה לקיים בחירות חוזרות למבקר המדינה. ההרכב קבע שבחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו אינה תקפה, כי הח"כים תיעדו את ההצבעה בניגוד לעקרון החשאיות.

31.3.26 - הממשלה ממנה את ד"ר יפעת בן חי־שגב שהעידה בתיק 4000 ליו"ר הרשות השנייה, ואת עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין לחברי מועצה. בג"ץ מקפיא את המינויים ומחזיר את המועצה היוצאת. הממשלה מצהירה באופן חסר תקדים שלא תכבד את ה"פסיקה המנוגדת לחוק". בן חי־שגב פורשת מרצונה, והשבוע בג"ץ פוסל את המינויים.

9.9.26 - בג"ץ פוסק בניגוד לעמדת היועמ"שית שאפשר לכנס דיון בהדחתה של ראש רשות התחרות מיכל כהן. השר ברקת ביקש להדיח אותה במאי 2023.

החלטות ממשלה ושרים:

25.6.24 - בג"ץ מבטל את החלטת הממשלה שלא לאכוף גיוס חרדים, ומורה להפסיק לשלם כספי תמיכות בעבור בחורי ישיבה משתמטים.

12.12.24 - בג"ץ מורה ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתוך חודש. לבסוף מנהל בתי המשפט מכנס את הוועדה במקום לוין שסירב. נציגי הקואליציה מחרימים את הדיון. השופט עמית מתמנה לנשיא ביהמ"ש העליון.

31.5.26 - בג"ץ מורה שוב ללוין לכנס את הוועדה ולמנות שופטים לערכאות שבהן יש מחסור. חודש אחר כך כינס לוין את הוועדה והיא מינתה כמאה שופטים חדשים בערכאות נמוכות, ונמנעה מאיוש התקנים החסרים במחוזי ובעליון.

19.11.25 - בג"ץ דורש מהממשלה לגבש בתוך 45 ימים מדיניות אפקטיבית נגד משתמטים.

26.4.26 - בג"ץ קובע שהממשלה לא קיימה את פסק הדין ונותן 21 יום לשינוי מנגנון ההטבות.

20.12.25 - היועמ"שית נגד החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את גלי צה"ל: "חלק ממהלך כולל לפגיעה בשידור הציבורי בישראל ולהגבלת חופש הביטוי".

28.12.25 - בג"ץ מקפיא את ההחלטה לסגור את גלי צה"ל.

20.8.26 - ביטול סגירת גל"צ: בג"ץ מבטל פה אחד את ההחלטה משיקול זר. השופט כשר, שאליו מצטרפים ברק־ארז ושטיין, קובע שהממשלה הייתה מוסמכת להחליט על סגירת התחנה בלי צורך בחקיקה ראשית, אך ההחלטה התקבלה מחוסר שביעות רצון מתוכני השידורים. כשר: "שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל".

7.6.25 – בג"ץ בצו על תנאי נגד החלטת הממשלה לנתק קשרים מסחריים עם עיתון הארץ ורכישת מינויים.

חקירות, ביקורת ועדות:

22.8.23 - היועמ"שית מתנגדת להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לרוגלות, שתעסוק בתיקים פליליים פתוחים.

3.10.23 - היועמ"שית מסרבת להתייצב בפני ועדת הרוגלות ולהעביר לה חומרים, עד להכרעת בג"ץ בעניינה.

29.2.24 - בג"ץ אוסר על ועדת הבדיקה הממשלתית לעניין הרוגלות לעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים.

3.9.24 - בג"ץ אוסר על ועדת הרוגלות לזמן קציני משטרה להעיד. היועמ"שית מבקשת מבג"ץ לבטל את הקמת הוועדה.

9.5.24 - היועמ"שית קובעת כי בדיקת מבקר המדינה ל־7 באוקטובר פוגעת בתפקוד גופי הביטחון. חודש לאחר מכן בג"ץ מקפיא זמנית את הבדיקה בנוגע לצה"ל ושב"כ.

31.12.25 - בג"ץ מקפיא פעם נוספת את דו"חות המבקר על ליבת המחדל, ואוסר עליו לזמן עדים, לדרוש מסמכים, או לעסוק בהחלטות הדרג הבכיר עד להכרעה.

29.6.26 - פסק דין סופי: בג"ץ אוסר על פרסום ארבעה דו"חות מבקר המדינה על ליבת המחדל בטענה שחרג מסמכותו, ומבטל את הטיוטות שנכתבו לארבעה דו"חות נוספים בטענה שלא ניתנה למבוקרים זכות תגובה נאותה.

2.11.25 - שר המשפטים לוין קובע כי היועמ"שית נתונה בניגוד עניינים בפרשת חקירת הפצ"רית ולפיכך היא מנועה מלעסוק בה. היועמ"שית הגיבה: "התערבותך הפוליטית בחקירה פסולה. אין בסמכותך ליטול מידי היועצת המשפטית לממשלה את סמכויות האכיפה".

16.11.25 - בג"ץ פוסק שלשר לוין יש סמכות למנות מלווה לחקירת הפצ"רית, בתנאי שיהיה "עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שעסק בתחום התביעה או החקירה הפלילית".

3.12.25 - בג"ץ פוסל את מינוי השופט בדימוס יוסף בן־חמו לחוקר מלווה לפרשת הפצ"רית, שכן אינו עובד מדינה.

19.11.25 - בג"ץ מורה לממשלה לנמק מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.

21.12.25 - היועמ"שית נגד ועדת החקירה הפריטטית שהציעה הקואליציה: "הצעת חוק פרסונלית התפורה למידותיה של הממשלה הנוכחית".

27.4.26 - בג"ץ, בהרכב שבעה שופטים, מורה לממשלה להגיש הודעת עדכון על מתווה "אשר יזכה להסכמה ציבורית רחבה". השופטים כותבים שמצב שבו אין חקירה יסודית "אינו מתקבל על הדעת ומעורר קושי משפטי ניכר", אך נמנעים מלהורות על ועדה ממלכתית.

22.7.26 - הודעת הממשלה לבג"ץ: הממשלה מודיעה כי "לא עלה בידה" להשלים את חוק ועדת החקירה לפני פגרת הבחירות, ומבקשת לדחות את העתירות.