תשעת שופטי בג"ץ קיבלו הערב (חמישי) פה אחד את סדרת העתירות שהוגשו נגד תיקון מס' 28 לחוק שירות ביטחון, המכונה "חוק המעצרים" והורו על ביטולו המוחלט של החוק. פסק הדין, שניתן על ידי הרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, לצד השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר ורות רונן, קובע כי בהליך חקיקתו של התיקון נפל פגם חמור היורד לשורש ההליך.
בפסק הדין צוין כח תיקון מס' 28 נולד כהצעת חוק ממשלתית בשנת 2021 (בכנסת ה-24), שמטרתה המקורית הייתה "לצמצם את אי-השוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי, ולקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה". ביוני 2024 החילה הכנסת ה-25 דין רציפות על הצעת החוק. זאת, חרף אזהרותיהן של היועצת המשפטית לממשלה והיועצת המשפטית לכנסת, שהתריעו כי הנסיבות השתנו מקצה אל קצה בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל המתמשכת.
לאחר עשרות דיונים בוועדת החוץ והביטחון, החלפה מעוררת מחלוקת של יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין בח"כ בועז ביסמוט, וגלגולים נוספים שעבר הנוסח, הונח בסוף יוני 2026 נוסח חדש לחלוטין של ההצעה ממנו הוסרו מרבית רכיבי החוק המקורי. בין היתר נמחקו כליל יעדי הגיוס, הסנקציות הכלכליות, מנגנוני הפיקוח והעיצומים הכספיים. תחתיהם הוכנס הסדר בודד: הקפאה גורפת של הליכי מעצר, חקירה ואכיפה פלילית בגין עבירות השתמטות ועריקות כלפי מועמדים לשירות ביטחון המוגדרים כ"תלמידי ישיבה". הסדר זה נקבע הן למפרע (מ-1.7.2023) והן צופה פני עתיד. המהלך קודם במהירות הבזק ואושר במליאה ב-14 ביולי 2026, זאת חרף עמדה נחרצת של הרמטכ"ל, אשר קבע במכתב לוועדה כי התיקון "מעניק תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי", אינו עולה בקנה אחד עם צרכי צה"ל וכי אין זה ייתכן שהמערכת הצבאית תהיה חתומה על פטורים המוניים מהעמדה לדין בעוד משרתיה תובעים הקרבה חסרת תקדים.
הכי מעניין
בחוות הדעת העיקרית, פסק המשנה לנשיא נעם סולברג כי השינוי הקיצוני שעברה הצעת החוק הופך אותה למעשה ל"נושא חדש" לפי סעיף 85(א) לתקנון הכנסת משורת טעמים. ראשית, תכליות השילוב בגיוס ובתעסוקה נזנחו לחלוטין, והתכלית היחידה שנותרה היא הכרה בחשיבות לימוד התורה. בנוסף, במקום מתווה הסדרת מעמד וגיוס, החוק הפך להסדר שעוסק אך ורק במניעת מעצרים ואכיפה מול משתמטים. כך, במקום יעדי גיוס וסנקציות, הוענקה חסינות גורפת מאכיפה פלילית. בית המשפט קבע כי המהלך שקול לחקיקת חוק חדש כליל שלא עבר קריאה ראשונה, דבר המהווה פגם היורד לשורש הליך החקיקה ומפר את עקרון הכרעת הרוב.
מעבר לפגמים הניכרים בהליך החקיקה, עמד בית המשפט, ברוב של 8 תומכים ונגד דעתו החולקת של השופט מינץ כי החוק פסול גם בשל תוכנו. זאת בשל הפגיעה המהותית הקשה שיוצר התיקון בזכות לשוויון בפני החוק ובשוויון בנטל השירות הצבאי. נקבע כי מתן פטור גורף מאכיפה פלילית לקבוצה אחת באוכלוסייה, בעוד שאר חייבי הגיוס נושאים בנטל הגובר של הלחימה ואף שירות החובה שלהם הוארך, פוגע באופן אנוש בשלטון החוק. השופטים ציינו כי הממשלה בחרה שלא להציב ייצוג משפטי מטעמה שיגן על חוקתיות התיקון בבית המשפט, נתון המלמד כי גם גורמי החקיקה הבינו כי מדובר בחוק בלתי חוקתי שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה. בעקבות פסק הדין, הופך הצו על-תנאי לצו מוחלט, ותיקון 28 בטל.
תנועת ישראל חופשית - הראשונה שעתרה נגד החוק להקפאת מעצרם של עריקים ומשתמטים חרדים - בירכה את החלטת בג״ץ לבטל את החוק.
מנכ״ל התנועה, אורי קידר, אמר בתגובה להחלטה: "אף עריק חרדי לא יקבל חסינות, אף משתמט לא ישן בשקט בזמן שמאות אלפי ישראלים משרתים במלחמה ומיליונים לא ישנים בלילה מחשש ליקיריהם שמשרתים בחזית. בישראל לא יהיה מעמד משרת ומעמד שיש לו משרתים. הגיע זמן שוויון."
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "זה ניצחון חשוב לשוויון בפני החוק, לשלטון החוק ולכל מי שנושאים בנטל. בג"ץ קבע היום את מה שטענו בעתירה: אי אפשר לייצר בחוק מסלול הגנה מגזרי למי שאינם מתייצבים לשירות, בזמן שהחוק ממשיך להיאכף על אחרים. בית המשפט קבע פה אחד כי בהליך החקיקה נפל פגם היורד לשורשו של עניין, וברוב של שמונה שופטים קבע גם כי החוק פוגע קשות בליבת הזכות החוקתית לשוויון ואינו עומד בתנאים החוקתיים".
"הכנסת ניסתה להעביר בהליך פגום חוק שמעמיק את אי-השוויון ומחליש את אכיפת חובת הגיוס - ובג"ץ ביטל אותו. דין אחד חייב לחול על כולם", הוסיפו מטעם התנועה. "נמשיך לפעול כדי שחובת הגיוס והאכיפה יחולו באופן שוויוני ואפקטיבי על כלל חייבי הגיוס."