חקירת ההדלפה בפרשת שדה תימן מגיעה שוב לפתחו של בית המשפט העליון: ארגון המשפחות השכולות ונפגעי פעולות האיבה "בוחרים בחיים" עם הרצל חג'אג' ובועז קוקיא, הגיש בקשה לדיון נוסף בפסק הדין שניתן לאחרונה בעתירתם בדעת רוב מפי הנשיא יצחק עמית ובהסכמת השופט חאלד כבוב, כנגד דעתו החולקת של השופט דוד מינץ. פסק הדין דחה עתירה שביקשה למנוע מפרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, לפקח על חקירת הדלפת הסרטון משדה־תימן. העותרים דוחים את חוות דעת יועמ"שית משרד המשפטים שקבעה כי אין מניעה שפרקליט המדינה יעסוק בפרשה בעקבות מסקנות חקירת המשטרה.
דעת הרוב בפסק הדין קבעה כי ברגע שהוסרה המניעוּת, החלטת שר המשפטים יריב לוין מאוגוסט 2023 שפרקליט המדינה הוא ממלא מקומה של היועמ"שית במקרה של מניעות חוזרת לתוקפה באופן אוטומטי, ופרקליט המדינה הוא שנכנס לתפקיד המפקח על החקירה - ללא צורך בהחלטה חדשה של השר או במינוי מפקח חיצוני לפי חוק שירות המדינה (מינויים).
בבקשתם לדיון נוסף, שהוגשה באמצעות עו"ד איתמר מירון, מזהירים העותרים כי פסק דין הרוב יוצר "תאונה משפטית" ושהותרת התוצאה על כנה תגרום למערכת המשפט נזק בל יימחה, ואמון הציבור בה ייפגע אנושות. לטענת העותרים, פסק הדין קבע כמה הלכות מחודשות וקשות העומדות בסתירה חזיתית להלכה הקודמת שנקבעה בבג"ץ בנוגע לפיקוח על החקירה ("בג"ץ בוארון"). לדבריהם, בעניין בוארון נקבע כי מינוי מפקח חיצוני בידי שר המשפטים הוא תנאי הכרחי ויסודי לקיומה של חקירה עצמאית ונטולת ניגוד עניינים, אך דעת הרוב הפכה את ההלכה וקבעה כי מינוי המפקח הוא "אפשרות בלבד". "משמעות ההלכה החדשה קשה במיוחד: היא מאפשרת למחדל ביצועי לאיין תנאי שיפוטי, להכשיר ניגוד עניינים חריף ולמנוע ליווי של גורם תביעתי המחויב לפי דין", נטען בבקשה, ונאמר שכך "נוצרה 'תאונה משפטית' הרסנית שבה דעת הרוב מרוקנת מתוכן את פסק הדין הקודם".
הכי מעניין
הבקשה נסמכת במידה רבה על עמדתו של השופט דוד מינץ, אשר חזר והדגיש בדעת המיעוט כי עמדת הרוב עומדת בסתירה מוחלטת לפסק הדין בעניין בוארון. השופט מינץ הבהיר כי מינוי מפקח חיצוני היה "תנאי הכרחי ליצירת תשתית מהימנה", וכי בהיעדר מפקח מלווה שיוודא כי החקירה מוצתה כראוי ונבדקו כל כיווני החקירה, לא נבנתה התשתית הנדרשת כדי לקבוע כי מניעותו של פרקליט המדינה הוסרה.
לצד הבקשה לדיון נוסף הגישו העותרים גם בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק הדין. העותרים מבקשים מבית המשפט להותיר על כנה את החלטת השופט אלכס שטיין בצו הביניים, הקובעת כי פרקליט המדינה לא יקבל החלטות אופרטיביות בתיק שדה־תימן, לא יכריע בשאלת העמדה לדין או סגירת תיקים ולא יורה על השלמות חקירה עד להכרעה בדיון הנוסף. העותרים מדגישים כי בהיעדר עיכוב ביצוע, הנזק יהיה בלתי הפיך: "אם ייקבע בהמשך כי מניעות פרקליט המדינה לא הוסרה כדין, לא ניתן יהיה להשיב לאחור החלטות שכבר התקבלו. קיום החקירה בניהול מי מהחשודים הפוטנציאליים יזהם אותה ואת מסקנותיה וייצור מעשה עשוי שהשלכותיו הרות אסון".
מכיוון שנשיא העליון עמית עמד בראש ההרכב, מי שאמור היה לטפל בבקשה לדיון נוסף הוא המשנה לנשיא נעם סולברג. אולם, בצעד חריג העביר נשיא העליון בפעם הזו את ההכרעה בבקשה לשופטת דפנה ברק ארז, יוצאת הפרקליטות הצבאית, תוך שהוא מנמק צעד זה ב"סדרי עבודתו" של השופט סולברג, אשר משמש במקביל לתפקידו השיפוטי כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
מד"ר איתמר מירון נמסר בשם עמותת "בוחרים בחיים": "במשך שנתיים אנחנו פועלים ללא הרף למטרה אחת פשוטה: בירור האמת. כפי שהתרענו בעבר בפני בג"ץ כי ניהול חקירת הפצ"רית בידי סגנה יפגע אנושות בצדק ובבירור העבירות שהצבענו עליהן – ולצערנו אזהרתנו לא נשמעה – כך גם כעת, עמדת הרוב שוב מותירה את ניהול ההליך תחת ניגוד עניינים מובנה ומסוכן. אנו מקווים שהבקשה לדיון נוסף תתקבל ותאפשר לציבור לדעת שהאמת בוררה ומוצתה כראוי, וכי לא ניצב לפנינו פרק נוסף של טיוח הפרשה".