בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום (ראשון) חמש שנות מאסר בפועל על זיאד אבו עאיש, יוסף בדר, זכריה אלצאנע ובאקר עביד, שהורשעו במסגרת הסדרי טיעון בהשתתפות בפרעות האלימות שאירעו במהלך מבצע "שומר החומות" במאי 2021 באזור לקיה. בנוסף למאסר בפועל, הטיל השופט אלון גביזון על כל אחד מהנאשמים מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 שקלים ופיצוי של 7,000 שקלים למתלוננים.
על פי כתבי האישום המתוקנים, שבהם הודו הארבעה, הם חברו לעשרות מתפרעים נוספים בלילה שבין 10 ל־11 במאי 2021, חסמו את כביש 6 באמצעות צמיגים בוערים ויידו אבנים לעבר כלי רכב שזוהו כרכבים שבהם נוסעים יהודים, תוך קריאות "יהודי, יהודי". באחד המקרים חולצה נהגת מרכבה לאחר שההמון רגם אותו באבנים, ובהמשך הוצת הרכב ונשרף. באירוע נוסף הותקף אזרח תאילנדי שנחשד בטעות כיהודי, ובמקרה נוסף נפצע נהג נוסף לאחר שרכבו נרגם באבנים עד שחולץ בידי המשטרה.
הפגנה באום אל־פחם במבצע שומר החומות | צילום: מישל דוט קום
בגזר הדין הדגיש השופט גביזון את חומרת המעשים ואת הצורך בענישה מרתיעה. "התפרעות אלימה, קל וחומר על רקע לאומני, היא כמו אש בשדה קוצים שפעמים רבות לא ניתנת לשליטה", כתב. לדבריו, התפרעות כזו אינה נעצרת בהכרח בחסימת כביש, אלא עלולה "להתרחב ליידויי אבנים לעבר כלי רכב תוך סיכון חיי אדם, ואף להתפשט להשחתת רכוש ממניע גזעני וחלילה מעשה לינץ'". עוד הוסיף כי "בכוחה של התפרעות כגון זו אף להצית התפרעויות נוספות ברחבי המדינה".
הכי מעניין
השופט קבע כי מעשי הנאשמים פגעו "ברף הגבוה" בערכים המוגנים של ביטחון הציבור, שלטון החוק, שלומם של משתמשי הדרך וההגנה על הרכוש, והוסיף כי מאחר שהעבירות בוצעו במהלך מבצע "שומר החומות", הן פגעו גם "בתחושת הסולידריות ובחוסנה של המדינה להיאבק מול אויביה". בגזר הדין הפנה גם לפסיקת בית המשפט העליון, שלפיה עבירות מסוג זה מחייבות ענישה מחמירה ומרתיעה.
השופט גביזון קבע כי "על בית המשפט להעביר מסר מרתיע, נחוש וחסר סובלנות כלפי מבצעי עבירות כבענייננו למען "יראו ויראו" וזאת באמצעות ענישה בדמות מאסרים ממושכים מאחורי סורג ובריח".
התפרעויות בחיפה בזמן שומר החומות. | צילום: מישל דוט קום
הפרקליטות ביקשה במסגרת הטיעונים לעונש להטיל על הנאשמים עונשי מאסר משמעותיים, בטענה כי מדובר בהתפרעות אלימה על רקע לאומני שפגעה קשות בביטחון הציבור, בחוסן הלאומי ובמרקם החיים המשותף. עוד נטען כי האירועים חייבו את כוחות הביטחון להסיט משאבים מההתמודדות עם האיום החיצוני לטיפול במהומות בתוך המדינה.
מנגד ביקשו הסנגורים להסתפק בעונשי עבודות שירות, בין היתר בשל גילם הצעיר של הנאשמים בעת ביצוע העבירות, היעדר עבר פלילי אצל שלושה מהם, חלוף הזמן מאז האירועים והמלצות שירות המבחן בעניינם. בית המשפט דחה עמדה זו וקבע כי בנסיבות המקרה גובר משקלם של שיקולי ההרתעה והאינטרס הציבורי.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
