שידור חי מבג"ץ: האם המדינה תחויב לקבוע נוהל חדש בנטילת זרע מנפטרים?

לאחר שהוציא צו על-תנאי חלקי, ידון בית המשפט העליון בשאלה אם יש להסדיר את אופן הפנייה למשפחות השכולות ואת האפשרות של אדם להביע מראש את רצונו, ביחס לנטילת זרע לאחר מותו. המדינה: ההסדרה הקיימת מספקת.

תוכן השמע עדיין בהכנה...

השופטים ברק־ארז, עמית וסולברג | יונתן זינדל, פלאש 90

השופטים ברק־ארז, עמית וסולברג | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בית המשפט העליון יקיים היום (רביעי) בשעה 14:30 דיון בעתירה העוסקת באחת הסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר שהתעוררו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל – נטילת זרע מנפטרים והשימוש בו לצורך הולדה. הדיון יועבר בשידור חי ויתקיים בפני הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק־ארז.

העתירה הוגשה  לפני כשנתיים בידי יו"ר תנועת "בוחרים במשפחה" מיכאל פואה, מנכ"ל עמותת "בצלמו" יהודה פואה, יו"ר עמותת "אבות למען צדק" מיכאל לוי ועותרים נוספים. היא הוגשה בעקבות המדיניות שננקטה לאחר 7 באוקטובר, אז התרחב השימוש בהליכי נטילת זרע מחללי צה"ל ומנפגעי המלחמה. העותרים טענו כי בפועל מתבצעות פעולות כירורגיות בניגוד לחוק האנטומיה והפתולוגיה, וכי ההנחיה המשפטית הקיימת מאפשרת שימוש בזרע גם ללא הסכמה מפורשת של הנפטר, על בסיס "רצון משוער". עוד דרשו העותרים לחייב את המדינה ליצור מנגנון שיאפשר לכל אדם להביע מראש התנגדות לשימוש בזרעו לאחר מותו.

אלא שביולי אשתקד צמצם בג"ץ באופן משמעותי את היקף העתירה. במקום לדון בכלל הטענות, הוציא ההרכב צו על-תנאי בשני נושאים בלבד: האם יש לקבוע נוהל מסודר שיסדיר את אופן הצגת האפשרות לנטילת זרע לבני המשפחה או לבת הזוג של הנפטר; והאם יש לגבש מנגנון שיאפשר לכל אדם להביע מראש את רצונו או התנגדותו, לנטילת זרע לאחר מותו. יתר רכיבי העתירה, ובהם הטענות בדבר אי-חוקיות ההליך עצמו או הסתירה הנטענת לחוק האנטומיה, לא נכללו בצו על-התנאי.

הכי מעניין

בתשובתה לבג"ץ מבקשת המדינה לבטל את הצו על-התנאי ולדחות את העתירה. לטענתה, מאז הוגשה העתירה גובשו והוטמעו נהלים המסדירים את אופן הפנייה למשפחות, לרבות נוהל עבודה בחטיבת הנפגעים בצה"ל, ולכן אין עוד צורך בהתערבות שיפוטית בנושא זה.

באשר לדרישה ליצור מנגנון שבו אדם יוכל להביע מראש את רצונו או התנגדותו, המדינה טוענת כי אין מניעה שכל אדם יעשה זאת כבר כיום באמצעות בני משפחתו או בדרכים אחרות, אולם הקמת מנגנון רשמי או מאגר מידע ייעודי היא סוגיה המחייבת חקיקה ראשית ואינה יכולה להיקבע באמצעות נוהל מנהלי או בפסק דין. עוד מציינת המדינה כי הכנסת דנה בנושא במסגרת מספר הצעות חוק, אך עד כה לא גיבשה הסדר חקיקתי.

המדינה הוסיפה כי גם אם לא יוקם מנגנון הצהרה מראש, במקרים שבהם מתעוררת מחלוקת בשאלת נטילת הזרע או השימוש בו, ממילא נדרש אישור של בית המשפט לענייני משפחה, אשר בוחן בכל מקרה את רצונו של הנפטר ואת נסיבות העניין.

הדיון צפוי לעסוק אפוא לא בשאלת עצם החוקיות של נטילת הזרע, אלא בשאלה המצומצמת יותר: האם המדינה מחויבת לקבוע הסדרים מנהליים חדשים שיסדירו את אופן הפנייה למשפחות ואת האפשרות של כל אדם להותיר מראש הוראות ביחס לשימוש בזרעו לאחר מותו.