בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, ביטל היום (חמישי) פה אחד את תוצאות הסיבוב השני בבחירות למבקר המדינה, שבו נבחר עו"ד מיכאל ראבילו, והורה לכנסת לקיים הצבעה חוזרת. בפסק דין תקדימי קבעו חמשת שופטי ההרכב כי תיעוד ההצבעה בידי חברי כנסת באמצעות סרטוני וידאו פגע פגיעה מהותית בעקרון החשאיות המעוגן בחוק יסוד: מבקר המדינה, וכי קיימת אפשרות ממשית שהפגם השפיע על תוצאות הבחירות.
פסק הדין ניתן בהרכב הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטות דפנה ברק־ארז, גילה כנפי־שטייניץ ורות רונן. את חוות הדעת המרכזית כתב סולברג, אשר קבע הלכה עקרונית באשר למשמעותה של ההצבעה החשאית בכנסת.
"חשאיות ההצבעה אינה זכות שחבר הכנסת המצביע רשאי לוותר עליה", כתב סולברג. "מדובר בדרישה שבה מחויבת לעמוד ההצבעה בכללותה". לדבריו, לשון החוק ותכליתו מובילות למסקנה אחת: ההצבעה החשאית נועדה להבטיח שחברי הכנסת יוכלו להצביע "בהתאם לרצונו הכן, לפי צו מצפונו, ובעודם משוחררים מלחצים חיצוניים", בעיקר מפני משמעת סיעתית או קואליציונית.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בית המשפט דחה את הטענה שלפיה חבר כנסת רשאי לחשוף את הצבעתו אם הוא מעוניין בכך. "ויתור של חבר הכנסת על חשאיות ההצבעה יכול להביא לפגיעה בחשאיות ההצבעה של חבריו", כתב סולברג, והזהיר כי הכרה בפרקטיקה כזו עלולה להפוך את התיעוד לנורמה ולאפשר אכיפה בפועל של משמעת סיעתית גם בהצבעות שאמורות להיות חשאיות.
בפסק הדין מתח בית המשפט גם ביקורת על הודעתו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ערב ההצבעה החוזרת, שלפיה חברי הכנסת רשאים לצלם את הצבעתם. סולברג כתב כי "המרחק בין הודעה זו לבין השתרשותו של נוהג שלפיו הצבעות חברי הכנסת, ככלל, מתועדות על ידם – אינו רב; והוראת חוק היסוד תהיה ללעג ולקלס". בהמשך הוסיף כי הודעת יו"ר הכנסת "קבעה למעשה... כלל חדש, המנוגד להוראות החשאיות... גם בכך – טעם לפגם".
עוד קבע בית המשפט כי יש להבחין בין צילום תמונה בודדת, שלגביו נמנע מלקבוע מסמרות, לבין תיעוד רציף בווידאו. "סרטון וידאו... מעיד בוודאות למי הצביע חבר הכנסת", כתב סולברג, ולכן לא ניתן לומר כי ההצבעה הייתה חשאית.
מבקר המדינה הנבחר, מיכאל ראבילו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
השופטים מצאו כי לפחות שישה חברי כנסת תיעדו את הצבעתם או חשפו אותה באופן גלוי, ובהם השרים גילה גמליאל, שלמה קרעי ומאי גולן, חבר הכנסת אריאל קלנר, חבר הכנסת ששון גואטה וחבר הכנסת ינון אזולאי, שהכניס את פתק ההצבעה למעטפה מחוץ לפרגוד. בית המשפט קבע כי מדובר ב"פגם היורד לשורש העניין".
הפער בין המועמדים בסיבוב השני עמד על ארבעה קולות בלבד – 61 קולות לראבילו לעומת 57 לשופט בדימוס יוסף אלרון. בפסק הדין הודגש כי "די היה ב-2 הצבעות פסולות" כדי לעמוד במבחן האפשרות הממשית להשפעה על תוצאות הבחירות, וממילא נמצאו לפחות שישה מקרים שבהם הופרה חשאיות ההצבעה.
פסק הדין חותם מאבק משפטי שנמשך כחודש מאז הבחירות שנערכו בכנסת ב-3 ביוני. כבר בדיון הראשון הביעו השופטים ספקות באשר לתקינות ההליך והציעו לכנסת לשקול לערוך מחדש את סבב ההצבעה השני ללא הכרעה שיפוטית. הכנסת, באמצעות יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, דחתה את ההצעה וטענה כי לא הוכח שתיעוד ההצבעה השפיע בפועל על התוצאה וכי אין בסיס משפטי לביטול הבחירה.
השופט בדימוס יוסף אלרון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בדיון הנוסף שנערך בשבוע שעבר המשיכו השופטים לבחון את השלכות הפגיעה בחשאיות ההצבעה. השופט סולברג תהה כלפי נציג היועצת המשפטית לממשלה האם משתמע מעמדתה כי "יש בוועדה 'טובים ורעים' – השופטים ועורכי הדין הם הטובים והפוליטיקאים הם הרעים", בעוד השופטת גילה כנפי־שטייניץ הזכירה את המחירים הכרוכים בהתערבות שיפוטית בהליכי יסוד של הכנסת. למרות ההסתייגויות שהשמיעו במהלך הדיונים, ההרכב כולו הגיע בסופו של דבר למסקנה אחידה כי הפגם שנפל בהצבעה מחייב את ביטול הסיבוב השני.
בית המשפט הורה על ביטול ההצבעה והוראה לכנסת לקיים מחדש את סבב ההצבעה השני בין שני המועמדים – עו"ד מיכאל ראבילו והשופט בדימוס יוסף אלרון – בהתאם להוראות הדין ובשמירה מלאה על חשאיות ההצבעה.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "מברכים על פסק הדין החד והברור של בית המשפט העליון, שהגן היום על אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה - חשאיות ההצבעה"