חמש שנים לאחר אירוע הלינץ' הקשה בסעיד מוסא במהלך מבצע "שומר חומות", הרשיע היום (חמישי) בית המשפט המחוזי בתל אביב את מרבית הנאשמים בעבירות טרור חמורות, וקבע כי התקיפה האכזרית בוצעה ממניע לאומני-גזעני.
השופטת שרית זמיר פתחה את הכרעת הדין בתיאור חריף של האירוע: "אזרח ערבי־ישראלי אשר נקלע לאזור הטיילת בבת ים, מצא עצמו נלחם על חייו מול המון זועם של אנשים שתקפו אותו שוב ושוב באכזריות, רק בשל היותו ערבי, עד שהכניעו אותו והותירו אותו חבול ומדמם על הרצפה".
לפי הכרעת הדין, דוד בוטיאר הורשע בעבירה של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא ובעבירת גניבה, אך זוכה מעבירת הגניבה ממניע גזעני. משה מנסור, מאור מוגרבי, תמיר סרור ויצחק סבן הורשעו במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא. אושר איתגב זוכה מרכיב הטרור אך הורשע בחבלה בכוונה מחמירה בצוותא. יצחק גויטע זוכה מעבירת הטרור המרכזית אך הורשע בעבירות הסתה לטרור, הסתה לגזענות וחבלה ברכב ממניע גזעני.
הכי מעניין
כתב האישום עסק באירוע שהתרחש ב-12 במאי 2021, בעיצומו של מבצע "שומר חומות" - תקופה שבה, לצד הלחימה מול חמאס וירי אלפי רקטות לעבר ישראל, התלקחו ברחבי הארץ תקיפות אלימות חסרות תקדים של ערבים כלפי יהודים. בערים המעורבות, ובהן לוד, עכו, רמלה, יפו ובת ים, נרשמו תקיפות אלימות שאחת מהן אף הובילה לרצח יגאל יהושע, תושב לוד בן 56, וכן הצתות בתי כנסת, בתי עסק ובתי מגורים, ניסיונות לינץ' ותקיפות קשות על רקע לאומני.
על רקע האווירה הנפיצה הזו התארגנו ברשתות החברתיות קבוצות שקראו להגיע לטיילת בת ים ולפגוע בערבים ובעסקים בבעלות ערבים. בין היתר תוארו בקבוצות ווטסאפ הודעות כגון: "ערבי גבר זה ערבי בקבר", "לא לרחם" ו"אנחנו לא רוצים שלום".
סעיד מוסא, שנפצע בלינץ' בבת ים | צילום: פלאש 90
בהכרעת הדין תואר כיצד מוסא, שנקלע למקום ברכבו, זוהה כערבי, נרדף בידי ההמון ולאחר שהתנגש בכלי רכב אחרים הוצא בכוח ממכוניתו. על פי הממצאים, התוקפים הכו אותו באגרופים, בעיטות, אלות, שוקר וקורקינט חשמלי. אחד הנאשמים בעט בראשו ובצווארו, אחר השליך עליו קורקינט, אחרים הכו אותו שוב ושוב באלות טלסקופיות.
בית המשפט ציין כי כתוצאה מהתקיפה נגרמו למוסא "שברי ריסוק באף, שברים בארובות העין, שברים בשיניים, חתכים עמוקים ושטפי דם בפנים ובראש", וכן פציעות בחזה ובגרון.
השופטת זמיר הקדישה חלק נרחב מהכרעת הדין לשאלת הגדרת האירוע כ"מעשה טרור". לדבריה, החוק מחייב הוכחת מניע לאומני או גזעני ומטרה לעורר פחד ובהלה בציבור, וקבעה כי ניתן ללמוד על המניע מטיב המעשים, הקריאות שנשמעו במקום, ההתכתבויות שקדמו לאירוע והאווירה ששררה בטיילת.
עוד הדגישה השופטת כי גזענות היא "חולי חברתי מוכר וידוע" וציטטה פסיקה של בית המשפט העליון שלפיה מדובר בתופעה המנוגדת לערכי היסוד של מדינת ישראל.
הכרעת הדין מסיימת אחד התיקים הפליליים המרכזיים שנולדו ממהומות "שומר חומות", לאחר הליך משפטי ממושך שנמשך כחמש שנים וכלל בחינה של מאות סרטונים, תיעודי מצלמות אבטחה ועדויות רבות.
התובעים בתיק, עו"ד רותם נוימן וסרמן ועו"ד אביב בר אור, מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), מסרו: "היום, למעלה מחמש שנים לאחר אירוע הלינץ' בבת ים, ניתנה הכרעת הדין, שבה קבע בית המשפט באופן חד וברור כי מדובר באירוע אלים וגזעני שבוצע ממניע לאומני, וכי לא ניתן לנתקו מהאירועים שקדמו לו ומהאווירה ששררה באותו ערב במהלך מבצע 'שומר החומות'".
"בית המשפט קבע כי לאחר התארגנות מוקדמת הגיעו לטיילת המון אנשים, אשר פרעו, גרמו נזק לעסקים בבעלות ערבים, קראו קריאות גזעניות ופעלו לאיתור אנשים ממוצא ערבי במטרה לפגוע בהם. הכרעת הדין דוחה באופן חד-משמעי את ניסיונות ההגנה לייצר לאורך ההליך נרטיב חלופי, שאינו מתיישב עם התיעוד הברור ממצלמות האבטחה ועם עדויותיהם של העדים האובייקטיביים. בית המשפט דחה את טענות ההגנה שלפיהן הנאשמים סברו כי נפגע העבירה הוא מחבל", הוסיפו הפרקליטים.
"בית המשפט קבע כי מרבית הנאשמים ביצעו מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה - מן העבירות החמורות שבספר החוקים, שעונשה עד 25 שנות מאסר. נלמד את הכרעת הדין לעומקה ונעתור לענישה הולמת, שתשקף את חומרת המעשים ואת חומרת הפגיעה שנגרמה לנפגע העבירה".