הכנסת צפויה להצביע היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק "השמירה על הגבולות" של ח"כ עמית הלוי מהליכוד, שמוזגה עם הצעת חוק ממשלתית. החוק מבקש לשנות מן היסוד את היחס המשפטי והביטחוני להברחות ולפריצות בגבולות המדינה, ולהגדיר אותן לא רק כעבירה פלילית אלא כפגיעה בריבונות ובביטחון הלאומי.
לפי ההצעה, כל פריצה או הברחה בגבול המדינה תיחשב פגיעה בביטחון, גם כאשר לא מדובר בהעברת אמצעי לחימה. בעקבות ההגדרה החדשה, שב"כ יוכל להיות מעורב בטיפול במקרים כאלה, והעונש על העבירה יעמוד על עד תשע שנות מאסר. החוק צפוי להיקרא על שמו של לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי הי"ד, שנהרג על הגדר בגבול רצועת עזה.
בראל חדריה שמואלי. | צילום: דוברות המשטרה
החוק עבר מסלול מורכב, בין היתר בשל התנגדות שהייתה בעבר מצד ראשי גופי הביטחון, ובהם צה"ל, המטה לביטחון לאומי ושב"כ. במשך שנים התייחסו זרועות הביטחון והמערכת המשפטית להברחות בגבולות כאל עניין פלילי בלבד. המשמעות המעשית הייתה שלמערכת אכיפת החוק לא היו הכלים הביטחוניים להתמודד עם תופעה שהלכה והתרחבה, ושב"כ לא התייחס אליה כאל עניין ביטחוני. גם הענישה שהוטלה על מבריחים נחשבה מינורית.
הכי מעניין
עד היום הופיעה עבירת ההברחה בעיקר בפקודת המכס. הצעת החוק החדשה מבקשת ליצור הבחנה ברורה בין הברחה בתחנת גבול מאושרת, לבין הברחה בגבולות הגיאוגרפיים והמדיניים של ישראל — למשל בגבול מצרים או ירדן, מחוץ למעברי הגבול הרשמיים.
גבול מצרים | צילום: AP
הוויכוח סביב החוק חשף מחלוקת עמוקה בשאלת משמעותה של ריבונות מדינית. לדברי ח"כ הלוי, גופי הביטחון פעלו במשך שנים על בסיס תפיסה שגויה. "פריצה בגבול היא הפרת ריבונות, גם אם אתה מעביר בגבול טישו. והפרת ריבונות היא פגיעה מהותית וחמורה בביטחון לאומי", אמר.
הלוי משווה את התפיסה הזו לעיקרון העומד מאחורי חוק "שי דרומי", שלפיו "ביתו של אדם הוא מבצרו" ויש הצדקה להגנה משמעותית מפני פורץ לבית פרטי. לטענתו, אם כך הדבר ביחס לבית פרטי, הרי שבמקרה של פריצה לגבול מדינה הפגיעה חמורה אף יותר — הן במהותה והן בהיקפה. בסופו של דבר קיבלה הממשלה את הנוסח שקידם הלוי, ושתי ההצעות מוזגו.
במסגרת הנוסח הסופי התעקש הלוי על כמה שינויים מרכזיים: העבירה תיקבע בחוק העונשין בסימן העוסק בפגיעה בריבונות המדינה, ולא במסגרת סעיפים העוסקים בעבירות פליליות אזרחיות; כתבי אישום על הברחות כאלה לא יידונו עוד בבתי משפט השלום אלא בבתי המשפט המחוזיים; והעונש על העבירה יעמוד על תשע שנות מאסר בפועל, בדומה לעבירות ביטחוניות אחרות.
ח"כ עמית הלוי | צילום: נעמה שטרן
ברקע החוק עומדת התרחבות תופעת ההברחות בגבולות ישראל, ובפרט באמצעות רחפנים. לפי יוזמי החוק, גבולות המדינה הפכו בשנה האחרונה לנתיבי הברחה של רחפנים מתקדמים, המסוגלים לשאת חומרי נפץ, כלי נשק ותחמושת. הרחפנים חוצים את הגבולות מאזורי מצרים וירדן, ומזינים תשתיות טרור בעזה, ביהודה ושומרון ובתחומי הקו הירוק. לפי הטענות, מדובר בתעשייה שלמה שמעורבים בה גם גורמים עוינים ובהם איראן.
אחת הבעיות המרכזיות עד כה, לדברי תומכי החוק, הייתה ששב"כ לא יכול היה להשתמש בכלים המיוחדים שעומדים לרשותו נגד רשתות ההברחה, שחלקן מופעלות בידי גורמים מהפזורה הבדואית בנגב. החוק החדש נועד להעביר את הטיפול בהברחות בגבולות מהמסלול האזרחי למסלול הביטחוני.
עוד כתבות בנושא
"החוק הזה חשוב קודם כול כי הוא מייצג התחלה של שינוי קונספציה במערכת הביטחון", אמר ח"כ הלוי. "בנוסף, באופן מעשי שב"כ יוכל מעכשיו לטפל בכל מי שמעורב בהברחה, והוא לא ייחקר כעבריין מכס".
הלוי הוסיף כי החוק ראוי להיקרא על שמו של בראל חדריה שמואלי הי"ד. "היחס המזלזל לגבולות ולריבונות שלנו הביא לכך שאפשרנו לאספסוף הרצחני להתקרב עד המצח של בראל בטווח אפס", אמר. לדבריו, הוא שוחח עם ניצה שמואלי, אמו של בראל, ואמר לה כי הוא זוכר את השאלה שהפנתה אליו לאחר נפילת בנה: "איך הגענו למצב כזה?". "היום אנחנו מתקנים", אמר הלוי.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
