הבוקר (ראשון), מתקיים בבג"ץ דיון המשך בהרכב מורחב של חמישה שופטים, בעתירות שעניינן פעולות החקירה של מבקר המדינה את אירועי שבעה באוקטובר.
את עיקר הטיעון מטעם מבקר המדינה הציג עו"ד מתן גוטמן, שטען כי מדובר בדיון חסר תקדים מבחינת מוסד המבקר. לדבריו, זו הפעם הראשונה שבה מוטל ספק בעצם סמכותו של מבקר המדינה לבצע ביקורת בתחום מסוים. גוטמן הדגיש כי מדובר בהמשך ישיר לשורת ביקורות שביצע המבקר בעבר בעקבות אירועים ביטחוניים גדולים, ובהם מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן, אסון הכרמל ו־מבצע שומר החומות.
לדבריו, אם המבקר מוסמך לבדוק פרויקט כמו הקמת המכשול ברצועת עזה, אין היגיון לקבוע שברגע שהמערכת קרסה ב־7 באוקטובר — דווקא אז נשללת סמכות הביקורת. "הכשל לא יכול למחוק את סמכות המבקר", טען.
הכי מעניין
שידור חי:
אלא ששופטי ההרכב הביעו ספקות משמעותיים לגבי גבולות הסמכות. ראש ההרכב, השופטת דפנה ברק־ארז, הדגישה כי לא בטוח שניתן להשוות בין האירועים הביטחוניים שנבדקו בעבר לבין מתקפת שבעה באוקטובר. לדבריה, אף שקיימת הערכה רבה למוסד מבקר המדינה, השאלה המשפטית כאן מורכבת במיוחד.
השופטת יעל וילנר התמקדה בלשון חוק היסוד עצמו, והקריאה בדיון את סעיף 2 לחוק יסוד: מבקר המדינה, המגדיר את סמכות המבקר לעסוק ב"משק, נכסים, כספים, התחייבויות והמינהל של המדינה". לדבריה, עולה שאלה קשה האם אירועי מלחמה וביטחון נכנסים לגדר הסמכות המפורשת הזאת.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90
גם השופט אלכס שטיין הקשה על עו"ד גוטמן וציין כי בעוד שסמכות בג"ץ בחוק יסוד: השפיטה מנוסחת בצורה רחבה מאוד, סעיף הסמכות של מבקר המדינה מנוסח באופן ממוקד יותר.
במהלך הדיון העלתה ברק־ארז קושי נוסף: חוק יסוד מבקר המדינה מדבר על "ביקורת" ולא על "חקירה", ושאלה כיצד מבקר המדינה מתמודד עם ההבחנה הזו כאשר מדובר בבדיקת אירועי שבעה באוקטובר. גוטמן השיב כי המונח "המינהל של המדינה" הורחב לאורך השנים, וכי פעולות הרשות המבצעת וגופי הביטחון נכנסות בגדרו.
עו"ד גוטמן: "המילים "המינהל של המדינה" הוספו לחוק עם השנים, ולא בכדי. מי שמנהל את המדינה במסגרת הרשויות זו הרשות המבצעת."
השופטת ברק-ארז הוסיפה כי גופים שונים, כולל בית המשפט העליון הם מוסדות שנכללים בגדר "מדינה".
עו"ד גוטמן: "יכול להיות שאסתמך על החלטת ממשלה אותה ארצה לבקר, אבל בסוף אבדוק פעולה של גופי הביטחון. אני רק בתחילת הדרך כשאני יוצא לבדוק ואני לא יודע מה אצטרך לבדוק".
במהלך הדיון, שני אנשים הורחקו מהאולם לאחר שהתפרצו לדיון. אחת המורחקות זעקה כי לבית המשפט אין סמכות לדון בעניין. השופטת ברק-ארז הודיעה כי אם תהיה הפרעה נוספת הדיון יעבור להתקיים ללא נוכחות קהל ואנשים יכנסו באופן פרטני רק אם הם יהיו דרושים למהלך הדיון.
הדיון נמשך בניסיון של השופטים לחדד את משמעות המונח "מינהל" ואת גבולות הביקורת האפשריים של מבקר המדינה בכל הנוגע למחדלי המלחמה. גם במהלך הדיון הזה התפרצה חברת הכנסת טלי גוטליב וננזפה על ידי השופטת ברק-ארז לשמור על השקט כדי לאפשר את תקינות ניהול הדיון.
מאוחר יותר, השופטת ברק-ארז ביקשה למקד את טיעונו של בא כוח מבקר המדינה לשאלת הביקורת על גופי הביטחון בהיבט של מלחמה: "לפנינו שאלות של מלחמה. ואגיד את דעתי שאין ספק שמבקר המדינה יכול לבחון את גופי הביטחון. הרבה עניינים של ניהול תקין ועניינים תקציביים כלולים שם. אף אחד לא מנסה לטעון וגם לא העותרים שתחום הביטחון הוא איזה תחום שאין בו ביקורת מדינה. אבל לפנינו היבט מובהק של מלחמה אולי המרה ביותר בתולדות ישראל. יש פה שלום שאולי גדול מסך חלקיו ואי אפשר לפרוס פרוסה דקה ולהציג שבפרוסה דקה מהסוג הזה המבקר כבר עסק בעבר".
במהלך הדיון הציג עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים, בשם גלי בהרב־מיארה, את עמדת היועמ"שית שלפיה מבקר המדינה אמנם מוסמך לבצע ביקורת בתחומי הביטחון, אך אינו הכלי המתאים לבדיקת "ליבת הכשל" של אירועי שבעה באוקטובר. לדבריו, עמדת היועמ"שית היא שוועדת חקירה ממלכתית היא "המנגנון החוקתי ההולם היחיד" לחקירת אירוע בסדר גודל כזה.
ברמן הדגיש כי גם מבקר המדינה עצמו הכיר בעבר בצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואף אמר שכאשר תוקם - ייקבעו גבולות הגזרה בינה לבין ביקורת המדינה. לדבריו, השאלה המרכזית אינה חשיבות מוסד המבקר אלא גבולות סמכותו החוקתית.
לטענת היועמ"שית, קיים קושי לפרש את המונח "המינהל של המדינה" שבחוק יסוד: מבקר המדינה ככולל את כלל קבלת ההחלטות הממשלתית, ובוודאי את תוכן ההחלטות המדיניות והאסטרטגיות. ברמן טען כי המבקר עצמו מצהיר שאינו בודק את תוכן ההחלטות, ולכן נוצר מצב שבו הוא מבצע בדיקה "עם עין אחת עצומה" - ומבקש לקבוע מסקנות אישיות על בסיס תמונה חלקית בלבד.
עוד טען כי ההבחנה המהותית היא בין "ביקורת" לבין "חקירה": לדבריו, ביקורת בוחנת עמידה בנורמות של יעילות, מנהל תקין וחוקיות, בעוד שחקירה כוללת בירור עובדתי רחב והכרעה בין גרסאות - סמכויות שלשיטת היועמ"שית אינן נתונות למבקר המדינה.
השופטים עופר גרוסקופף ויעל וילנר הקשו שוב ושוב על ברמן וביקשו להבין היכן בדיוק עובר גבול הסמכות של המבקר, במיוחד בכל הנוגע לבדיקת תהליכי העבודה בקהילת המודיעין. ברמן השיב כי אין מחלוקת שמבקר המדינה רשאי לעסוק בהיבטים ביטחוניים, אך לטענתו בדיקה של אירועי הליבה של שבעה באוקטובר חורגת ממתודולוגיית הביקורת הרגילה והופכת בפועל להליך חקירתי.
השופטת וילנר: "אז בכלל לא שאלה לגישתכם שיש סמכות או אין סמכות, אלא שאלה יותר פרקטית. אתם כותבים בתשובה שאין לו סמכות להידרש לאירועי 7 באוקטובר. למה אין לו סמכות?"ה
עו"ד ברמן: "כי בסוף גם החוק מדבר במילה ביקורת. המתודולוגיה של ביקורת קיימת גם בעולם. היא בודקת עמידה של פעולה בהיבטים של יעילות וכו'. מה שמבקר המדינה בודק זה מעבר לביקורת. יש לו סמכות לבקר ולא לחקור".
השופט גרוסקופף: "מתי פעולה של ביקורת הופכת לחקירה?"
עו"ד ברמן: "למשל להכריע בן גרסאות".
ברמן הוסיף כי קיימים פערים מהותיים נוספים בין ביקורת מבקר המדינה לבין ועדת חקירה ממלכתית - ובהם היעדר פומביות, היעדר סמכויות חקירה מלאות והבדלים בזכויות הדיוניות של המעורבים - ולטענתו מכלול הפערים הללו מחזק את עמדת היועמ"שית כי רק ועדת חקירה ממלכתית מתאימה לבדיקת אירועי שבעה באוקטובר.
השופטת וילנר הקשתה: "ההבדל הזה, הוא לא נימוק משפטי. גם אני יכולה לחשוב , ואני לא אומרת מה שאני חושבת, שוועדת חקירה עדיפה על דוח מבקר כי היא פומבית. אני יכולה לחשוב את זה. זה לא אומר שאין לו סמכות. זה לא יכול להיות סיבה מדוע לשלול ממנו את הסמכות. מה בהתאמה המוסדית לא מתאים? אין לו אנשים מקצועיים מספיק למשל?"
עו"ד ברמן: "גם נושא הפומביות, הזכויות הדיוניות, גם אין לו כל הסמכויות שיש לוועדת חקירה, הפערים האלה הובילו למסקנה של היועמשית שמנגנון וועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המתאים".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביקש לדבר במהלך הדיון בבג"ץ והגן על סמכות מוסדו לבצע ביקורת על אירועי שבעה באוקטובר. אנגלמן הדגיש כי לנגד עיניו עומדים בראש ובראשונה אזרחי ישראל והצורך בתיקון ליקויים בזמן אמת, ולא רק בירור אחריות בדיעבד. עוד ביקש מהשופטים לקיים דיון חסוי כדי שיוכל להשיב על שאלות שהועלו במהלך הדיון.
"מחר תהיה מסיבה בגבול הצפון — מי עוסק בתיקון הליקויים?", תהה המבקר בדיון, והסביר כי מטרת הביקורות שמנהל משרדו היא למנוע את הכשל הבא. לדבריו, כבר בינואר 2024, לאחר שסייר ביישובי העוטף ופגש נפגעים מהטבח, החליט לפתוח בביקורת רחבת היקף מתוך מטרה להפיק לקחים אופרטיביים ולתקן כשלים במערכות המדינה.
אנגלמן דחה את הטענה שלפיה קיומה האפשרי של ועדת חקירה ממלכתית שולל את סמכותו, והבהיר כי ביקורת המדינה היא מוסד עצמאי שאינו תלוי בהחלטה אם להקים מנגנון חקירה אחר. "אל לו למבקר להדיר רגליו מאסון", אמר, והוסיף כי דווקא בעתות משבר נבחנת עצמאותו של מוסד המבקר. עוד הוסיף, כי משרד המבקר אינו רואה סתירה בקיום התהליך שאף יכול להמליץ בסופו על הקמת וועדת חקירה ממלכתית.
המבקר הדגיש כי עבודת משרדו מבוססת על ביקורת ממוקדת לפי נורמות קיימות — ובהן החלטות ממשלה, נהלים ופסיקות בתי משפט — ולא על בחינת תוכן ההחלטות המדיניות עצמן. "אין ביקורת ללא נורמה", אמר, "לא נבקר את תוכנה של החלטת הממשלה, אבל נבדוק אם הממשלה עמדה בהחלטתה".
כדי להמחיש את סמכותו לעסוק גם בסוגיות ביטחוניות, הזכיר אנגלמן דוחות קודמים שפרסם לאחר מבצע עם כלביא על מוכנות ישראל לאיום האיראני ועל מוכנות מערכי המיגון וההתגוננות. לדבריו, גם תחומים אלה הם בעלי חשיבות ישירה לאזרחי ישראל ולכן מצויים בליבת עבודת הביקורת.
אנגלמן התייחס גם לטענות שעלו בדיון בנוגע לזכויות הדיוניות ולהליך החסוי שמנהל משרדו. הוא הסביר כי החיסיון נועד להגן על המבוקרים ולהבטיח שלא "תצא שגגה תחת ידינו", וכי משרדו מקפיד על זכויות דיוניות מלאות ופועל בהתאם לפסיקות קודמות של בג"ץ.
בסיום דבריו ביקש המבקר לאפשר למוסדו "למלא את תפקידו בדמוקרטיה הישראלית בהתאם לגדרי סמכויותיו", והזהיר כי אם ביקורת המדינה תהיה תלויה בהחלטה של הגורם המבוקר אם להקים ועדת חקירה — תיפגע עצמאותה. לדבריו, לצד בירור האחריות הציבורית, מטרת העל היא למנוע את האסון הבא: "אותי גם מעניין לראות שכשמחר תהיה מסיבה במקום אחר — עושים הליך תקין, כי אולי זה יציל אותם".
בדיון הקודם, בסוף דצמבר, בג"ץ בלם את חקירת מבקר המדינה לאירועי שבעה באוקטובר באמצעות צו על תנאי וצו ביניים. הצווים הוצאו בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי הסנגוריה הצבאית הראשית וכן על ידי התנועה לאיכות השלטון, וקבעו כל על המבקר לנמק מדוע לא יימנע מביצוע הליכי ביקורת בשורה של נושאים שמצריכים בירור עובדתי חקירתי רחב יריעה.
בהמשך לצו המורה למבקר המדינה להתייצב ולהשיב בבג"ץ, הורו השופטים על עצירת הליכי הביקורת, מה שעצר את המבקר מלהמשיך ולזמן אנשים לצורך מסירת גרסה פרטים או מסמכים במסגרת חקירתו את האירועים.
הסניגוריה הצבאית והתנועה לאיכות השלטון טענו כי הבדיקה חורגת מסמכות המבקר, פוגעת בזכויות המבוקרים (בכירי צבא ומדינה) ללא שימוע תקין, ושנושאים ביטחוניים אסטרטגיים צריכים להיבדק בוועדת חקירה ממלכתית. טענת העותרות - התנועה לאיכות השלטון והסנגוריה הצבאית - משרד המבקר הפיץ טיוטות של דו"חות ובתוכן מסקנות אישיות כלפי בכירים במערכת הביטחון, מבלי שנערכו שימועים למבוקרים המרכזיים כדי לשמוע את גרסתם.
עוד טענו העותרות כי עצם פעולותיו של המבקר פוגעות בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, משבש ראיות ועלול לכרסם באמון הציבור ככל שיהיו פערים בין דו"ח המבקר ובין מסקנותיה של ועדת חקירה ממלכתית עתידית.
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תמכה בהקפאת הביקורת בטענה שהמבקר הפך אותה לחקירה אישית שעלולה לשבש את חקר האמת. המבקר מתניהו אנגלמן טען כי מדובר בניסיון לטרפד את הביקורת וכי הוא פועל במסגרת סמכותו ועל פי דין, לבדוק כל עניין אחר שיראה בו צורך.
פדוי השבי איתן מור אמר בהצהרת תנועת 'תקווה לאומית' בתחילת הדיון בבג"צ: "באתי לפה כי אני חושב שההחלטה של בית המשפט העליון היא החלטה לא נכונה, לא דמוקרטית ולא מוסרית. מבקר המדינה התחיל בחקירה וכמעט סיים, ואני, שהייתי בשבי כמעט שנתיים, אנשים נרצחו מולי, חברים שלי נרצחו ופיניתי גופות ביום הארור שהיה, מגיע לי לדעת את האמת. מה יש לבג"צ להסתיר? מה הם מנסים למנוע מאיתנו לדעת? מגיע לי לדעת את האמת".
עוד כתבות בנושא
