ארגון שורת הדין הגיש היום (ראשון) תלונות פליליות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, וליועצת המשפטית לממשלה בישראל, בטענה כי פעולותיהן לכאורה של קטאר ושל חברות מודיעין פרטיות מבריטניה מהוות עבירות חמורות, בהן שיבוש הליכי משפט וסיוע לארגון טרור.
הרקע להגשת התלונות הוא פרסום לפיו קטאר הייתה מעורבת בשכנוע התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן, לקדם את צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון (דאז) יואב גלנט, עם הבטחה כי "ידאגו לו". דיווח זה מצטרף לפרסומים נוספים שלפיהם מבצע מודיעיני הקשור לקטאר פעל נגד המתלוננת בפרשת התקיפה המינית שיוחסה לחאן, תוך שימוש בחברות מודיעין פרטיות מבריטניה.
עוד כתבות בנושא
בתלונה שהגישה "שורת הדין" למשרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד אמיר קטאר, טוען הארגון כי "הפעולות המיוחסות לקטאר מהוות שיבוש הליכי משפט והפרה של אמנת רומא, העוסק בהפרעה, הפחדה או השפעה פסולה על בעל תפקיד בבית הדין". בארגון דורשים כי ממצאי החקירה, ככל שיאוששו את הטענות, יובאו בפני בית הדין לצורך בחינה מחודשת של צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט.
הכי מעניין
במקביל, במכתב שנשלח ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מבקש ארגון "שורת הדין" לפתוח בחקירה פלילית בישראל, בטענה כי המעשים המיוחסים לכרים חאן, לגורמים קטאריים ולחברות המודיעין הבריטיות מהווים עבירות גם לפי הדין הישראלי, לרבות "סיוע לארגון הטרור חמאס". לטענת הארגון, המעשים מצויים בתחום סמכות השיפוט של ישראל, מאחר שנעשו נגד ביטחונה של מדינת ישראל ונגד יחסי החוץ שלה.
עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, מייסדת ונשיאת שורת הדין, מסרה: "בית הדין הפלילי הבינלאומי אינו רק גוף פוליטי, אלא גם גוף מושחת. גם הוא נפל קורבן להשתלטות העוינת והשקטה של התמנון הקטארי, שכספו משחד פקידים ומוסדות ברחבי העולם. צווי המעצר של בית הדין הם לא יותר מעלילת דם, שהובלה בידי אדם שמיוחסות לו עבירות חמורות ובידי מדינה המעניקה חסות לטרור. הצווים הללו תדלקו את מסע הדה לגיטימציה נגד ישראל והגבירו את האנטישמיות ברחבי העולם. מסע הציד הזה חייב להיפסק עכשיו".
ניצנה דרשן־לייטנר | צילום: אריק סולטן
כזכור, בחודש מאי 2024 הודיע התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן, כי יבקש להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ונגד שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, בגין טענות ל"פשעי מלחמה ברצועת עזה". זמן קצר לאחר מכן דווח כי עוד קודם להודעתו הועלו נגד חאן טענות מצד עובדת הכפופה לו על מספר תקיפות מיניות לכאורה. על רקע זה נטען כי החלטתו לפעול נגד בכירים ישראלים מעוררת חשש לניגוד עניינים ולשימוש פוליטי בהליכי בית הדין.