שופטי בג"ץ, יצחק עמית, חאלד כבוב ויחיאל כשר, קיבלו החלטה בעיצומה של השבת בנוגע לעתירת התנועה לזכויות האזרח נגד המגבלות שקבע פיקוד העורף בנוגע למספר המפגינים הרשאים להתקהל בהפגנה המתקיימת הערב (מוצאי שבת) בכיכר הבימה. בהחלטתם קבעו השופטים כי לא ניתן לקבל את הנחיית מפקד פיקוד העורף לפיה מגבלת מספר המפגינים תעמוד על 150 איש בלבד.
"בהמשך להחלטתנו מיום 3.4.2026 התקבלה החלטת מפקד פיקוד העורף שקבעה כי לא ניתן להחריג שלושה ממוקדי ההפגנה ממדיניות ההתגוננות; וכי בכיכר הבימה תאושר החרגה להתקהלות של עד 150 בני אדם סך הכל. בהתאם להודעת המשיבים שהוגשה בסמוך לאחר מכן, החלטת מפקד הפיקוד 'טרם נבחנה לגופה על ידי גורמי המשפט בצבא ומחוצה לו, לרבות השאלה איזה משקל יוחס לחשיבותה של הזכות לחופש ביטוי ומחאה'", ציינו השופטים.
עוד נקבע בהחלטה, כי "על פני הדברים נראה כי החלטת מפקד הפיקוד לא נותנת משקל ראוי למימוש חופש הביטוי והמחאה גם בעת מלחמה; ומתעלמת מהאמור בסעיף 2 להחלטת בית המשפט מיום 3.4.2026, ומדברי בית המשפט בדיון שהתקיים.
הכי מעניין
"ניתן בזה צו ביניים המורה למשיבים לקבל החלטה עד היום בשעה 18:00 בדבר המגבלות בארבעת המוקדים, באופן המאזן בין צרכי הביטחון ובין הזכות לחופש הביטוי והמחאה. החלטה זו תתקבל לאחר היוועצות עם גורמי המשפט בצבא ומחוצה לו", הוסיפו השופטים. בהחלטה נוספת שהתקבלה בהמשך קבעו השופטים כי "ניתן בזה צו ביניים המורה למשיבים לאפשר קיום הפגנות היום... בארבעת המוקדים, כך שבכל אחד מהם תיקבע מגבלת התקהלות מתאימה, שלא תפחת מ-150 איש, ובכיכר הבימה, שלא תפחת מ-600 איש".
שופטי בג"ץ אף מתחו ביקורת על מה שנראה לדבריהם כאכיפה בלתי שוויונית של הגבלות ההתגוננות: "רשמנו לפנינו את האמור בסיפא למסמך שהועבר על ידי פיקוד העורף כלהלן: 'יודגש כי כל אירועי ההתקהלות שהוצגו על ידי העותרים מהווים חריגות והפרות של הנחיות ההתגוננות ואינן מותרות. העובדה שאין אכיפה במקומות האלו לא משנה מתוקפן של אותן הנחיות ואינה מאפשרת למידה מהן לצורך קבלת החרגה להתקהלות'. משמעות הדברים היא שהאכיפה המשטרתית של הנחיות פיקוד העורף מבוצעת כנגד הפגנות מחאה, אך לא כלפי מקומות ואירועים אחרים. מצב זה קשה להלום".
בתנועת ש"ס תקפו לאחר צאת השבת בחריפות את קבלת ההחלטה בעניין ההפגנות בעיצומה של השבת. בהודעה, שכותרתה "מחאה חריפה על חילול שבת והניתוק החמור של שופטי בג"ץ", נאמר בין היתר, כי "רמיסת קדושת השבת וחוק שעות עבודה ומנוחה בהחלטת בג"ץ שניתנה בעיצומה של שבת קודש, שאיפשרה התכנסות של מאות מפגינים אנרכיסטים בכיכר הבימה בניגוד להנחיות פיקוד העורף, בזמן שהכותל והמקומות הקדושים סגורים, מעידה על ניתוק חמור, יהירות ושחצנות של יושבי מגדל השן. תנועת ש"ס תפעל מיד לאחר החג להגשת קובלנה נגד הרכב השופטים שפעל בניגוד לחוק".
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, תקף גם הוא את החלטת השופטים ואת האופן שבו דרשו השופטים תשובות מגורמי מקצוע הכפופים לו בעיצומה של השבת: "החלטת בית המשפט העליון - שניתנה בשבת - אשר מסכנת את המפגינים, השוטרים והלוחמים. אפילו בהר הבית, בכותל ושאר המקומות הקדושים לא מאפשרים למתפללים להגיע - אבל בג"ץ בשבת מנפק עוד החלטה שפוגעת בביטחון השוטרים והאזרחים. לאפשר למפגינים לצפצף על החוק רק בגלל שהם מפגינים נגד מדינת ישראל ? לתת החלטה הדורשת מפיקוד העורף והמשטרה להגיב בשבת תוך שעה אחת?? הגיע הזמן לשאול: שופטי בג"ץ שמקבלים החלטות כאלה, הם של ישראל?".
הרשות השופטת פרסמה הודעה חריגה בעקבות הסערה, ומסרה: "העתירה, שנסבה בין היתר על אישורים להפגנות במוצאי שבת 4.4.2026, נפתחה בבית המשפט העליון ביום רביעי, 1.4.2026, ערב פסח. לעתירה צורף מכתב של העותרים מיום 29.3.2026 שהופנה לפיקוד העורף אך נותר ללא מענה מצד פיקוד העורף".
"על מנת לדון בעתירה ולסיים את העיסוק בה לפני כניסת השבת נקבע באופן חריג דיון בעתירה ביום שישי, במהלך פגרת הפסח. המדינה לא גיבשה עמדה בנושא לפני הדיון שהתקיים בשישי, והוא נערך מבלי שהוגשה תגובה בכתב. חרף בקשות הרכב השופטים, פיקוד העורף והמשטרה סירבו לתת עמדה ביחס להפגנות במהלך יום השישי, ועמדו על כך שהעמדה בנושא תימסר ביום שבת, לאחר שאתרי ההפגנות ייבדקו על ידם".
"בנסיבות אלו, ובלית ברירה, עמדתו העדכנית של פיקוד העורף הועברה לידי בית המשפט רק במהלך יום השבת. המדינה אף הסכימה, באופן חריג, לבקשת העותרים לקיים דיון במהלך השבת בנושא. ההרכב לא נעתר לבקשה לקיים דיון בשבת, ושתי ההחלטות שניתנו במהלך השבת ניתנו לאחר התייעצות טלפונית בין השופטים, כך שאף עובד לא הובא לבית המשפט".
"ברי כי מדובר בסוגיה של פיקוח נפש הקשורה לביטחונם של המפגינים והשוטרים (ראו תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), התשל"א-1971), ומכאן חובתו של בית המשפט לתת מענה לסוגיה עוד במהלך השבת, על מנת לקבל החלטה שתנחה את כלל הגורמים המעורבים, לרבות משטרת ישראל ופיקוד העורף", כך נמסר מהרשות השופטת.