נדחו התלונות על השופט גביזון בנוגע להתבטאויותיו על בצלאל זיני

הנציב, השופט בדימוס אשר קולה, קבע כי יש טעם לפגם בהגשת תלונות המבוססות על פרסומים בתקשורת, והוסיף כנימוק לדחיית התלונה כי "המתלוננים אינם נפגעים במישרין ולא פנו לקבלת התייחסותם של המשיבים בהליך"

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בית המשפט המחוזי בבאר שבע. | נתי שוחט, פלאש90

בית המשפט המחוזי בבאר שבע. | צילום: נתי שוחט, פלאש90

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, דחה לאחרונה שתי תלונות שהוגשו על שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אלון גביזון, בעקבות התבטאויות שיוחסו לו מתוך הדיון בנוגע למעצרו של בצלאל זיני.

התלונות הוגשו על ידי מתלוננים שאינם קשורים להליך, והתבססו על פרסומים בתקשורת. על פי אותם פרסומים פנה השופט אל באת כוח הפרקליטות בדיון ושאל אותה, "האם גברתי סבורה שאדם שגדל על ברכי הציונות הדתית, השפיץ של מדינת ישראל במערכה, וכולנו יודעים מי אח שלו, יסכן את ישראל?". המתלוננים טענו כי ההתבטאות הזו פוגעת במראית פני הצדק ובשוויון הדיוני ומלמדת על שיקולים לא רלוונטיים אותם שקל השופט בעת קבלת החלטתו בהליך.

בהחלטתו הזכיר השופט קולה כי בעבר כבר נקבע בהחלטות הנציבות כי "יש טעם לפגם בהגשת תלונות על שופטים המבוססות על פרסומים תקשורתיים בלבד וכאשר אין לאותם פרסומים סימוכין של ממש, ומבלי שלמתלוננים ישנה זיקה אישית לאירועים נשוא אותם פרסומים. כך גם במקרה דנן, התלונות התבססו על ידיעה תקשורתית והאמירות המיוחסות לשופט כלל לא מופיעות בפרוטוקול ולא נכללות בשיקולים אותם שקל השופט בהחלטותיו ואף לא מופיעות בכתבי בי דין שהוגשו על ידי הצדדים בערר".

הכי מעניין

קולה הוסיף כי ישנו מקום לעיתים לברר גם תלונות של מי שאינם נפגעים ישירים מהתנהלות השופט בעקבותיה מוגשת התלונה, אך לא בכל מקרה: "המתלוננים לא פנו לקבלת הסכמתם של בעלי האינטרסים הישירים בהליך להגשת התלונה ולאמור בתלונתם או לכל הפחות, לא ביקשו לקבל את התייחסותם הכללית לנכונות ההתבטאויות המיוחסות לשופט, באופן שיהיה בו כדי לבסס את האמור בתלונה או את הפרשנות המוצעת על ידי המתלוננים, עובר להגשת התלונה".

בסיכום קבע קולה כי "בהעדרה של תשתית אובייקטיבית העומדת ביסוד התלונות, בהינתן שהתלונות מבוססות על ידיעה תקשורתית וכי המתלוננים אינם נפגעים במישרין ולא פנו לקבלת התייחסותם של המשיבים בהליך, ובהינתן הקביעות הנחרצות שבהחלטת בית המשפט בערר כי תוצאת החלטתו של בית המשפט מאוזנת ואין להתערב בה, מצא הנציב שאין מקום לפנות לשופט לקבלת התייחסותו לתלונות".

"בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם", הוסיף הנציב, "על בית המשפט להקפיד ולהימנע מהתבטאויות פוגעניות, מיותרות ובלתי רלוונטיות. ההתבטאות המיוחסת לשופט אינה נופלת לאחת מהקטגוריות האמורות, וזאת גם אם נניח כי מבחינה עובדתית השופט התבטא כפי שיוחס לו בפרסום".

"שופט הבוחן חלופות מעצר, מטבע הדברים, יידרש בין היתר לבחינת עברו הפלילי של החשוד, סביבתו ונסיבותיו האישיות, ואין בדיון פרטני בעניינו של אדם כדי לפגוע בשוויון או במראית פני הצדק, כנטען על ידי המתלוננים. מובן, כי דיון פרטני, צריך שיהא מיסודו מרוסן, כך שלא תשתמע ממנו – במישרין או בעקיפין - הבעת דעה קדומה שעלולה להביא חס וחלילה לפגיעה במגזר מסוים", חתם הנציב.