זיכוי מחמת אי-שפיות: הוכרע דינו של "הקצין המתחזה" מפיקוד דרום

אסף שמואלביץ', שנאשם בריגול חמור לאחר שחדר למפקדות צה"ל ב-7 באוקטובר כשהוא מתחזה לקצין, זוכה לאחר שבית המשפט המחוזי קבע שהוא אינו בר עונשין. "סבר כי הוא יכול לנצח את החמאס ולהציל את המדינה"

שמואלביץ' מאחורי שר הביטחון גלנט בתחילת המלחמה | דובר צה"ל

שמואלביץ' מאחורי שר הביטחון גלנט בתחילת המלחמה | צילום: דובר צה"ל

תוכן השמע עדיין בהכנה...

​בית המשפט המחוזי בבאר שבע פרסם הערב (רביעי) את הכרעת הדין בעניינו של אסף שמואלביץ', הנאשם בפרשת "הקצין המתחזה", פרשה הביטחונית שהסעירה את המדינה בתחילת מלחמת "חרבות ברזל". השופטים גילת שלו (אב"ד), איתי ברסלר-גונן ופאני גילת כהן, קבעו כי שמואלביץ' אכן ביצע את המעשים המיוחסים לו, אך זיכו אותו מהעבירות לאחר שנמצא כי לא היה אחראי למעשיו מחמת אי-שפיות הדעת.  

​הפרשה, שנשמרה תחת צו איסור פרסום גורף שהוקל רק לאחרונה, החלה בבוקר ה-7 באוקטובר 2023. על פי הכרעת הדין, שמואלביץ', סגן במילואים שלא השתייך ליחידה ספציפית, החליט על דעת עצמו להתגייס למילואים ללא צו. במשך כשבוע ימים, הצליח הנאשם לחדור ללב העשייה המבצעית של צה"ל תוך שימוש במצגי שווא. "הנאשם הציג עצמו בכזב כקצין בדרגת סרן, המשתייך ליחידה מיוחדת בצה"ל, ותוך שימוש במצגי מרמה שונים... השיג גישה למידע סודי ברמת סיווג גבוהה ביותר".  

הכי מעניין

השופטים תיארו כיצד ניצל שמואלביץ' את הכאוס של ימי המלחמה הראשונים: "תוך ניצול מצב הדחק, הלחץ והעבודה האינטנסיבית ששרר אותה עת... קיבל הנאשם כתב מינוי המאפשר לו לכאורה להקים ולפקד על תא מיוחדים בחמ"ל, ליזום משימות מיוחדות ולגייס חיילים וקצינים מכל יחידה לשם כך".  

​כתב האישום המקורי ייחס לשמואלביץ' עבירות חמורות של ריגול חמור, מסירת ידיעה סודית, כניסה למקום צבאי וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי מדובר במקרה ייחודי: "יודגש, כי הנאשם הואשם בחלופה המקלה ביותר של העבירה של ריגול חמור... מבלי שהיתה לו כוונה לפגוע בבטחון המדינה". ​בפועל, המידע שאסף שמואלביץ' – שכלל פרטים על סד"כ כוחות הביטחון, אמצעים קיימים וחסרים בצה"ל ויכולות מסווגות – לא הועבר לגורמים עוינים. הוא חלק את המידע עם אזרחים, שחלקם שירתו בעבר ביחידות מסווגות. למעשה, אחד מאותם אזרחים הוא זה שחשד בנאשם ודיווח עליו, מה שהוביל למעצרו.  

​ציר המרכזי בזיכוי היה מצבו הנפשי של שמואלביץ'. מספר חוות דעת פסיכיאטריות, כולל חוות דעת מקיפה של פאנל מומחים, קבעו פה אחד כי בעת ביצוע המעשים הוא היה שרוי במצב פסיכוטי. ​הכרעת הדין חושפת פרטים מדאיגים על עולמו הפנימי של שמואלביץ' באותם ימים: "הנאשם סבר כי הוא יכול להקים מערך צבאי מקביל שיסייע לצה"ל בניהול המלחמה, כי יכול היה לנצח את החמאס ולהציל את החטופים ואת מדינת ישראל".  

​המומחים מצאו כי בוחן המציאות של שמואלביץ' היה לקוי וכי הוא נעדר כל תובנה למצבו. יתרה מכך, התברר כי כבר שנתיים לפני המלחמה הוא לקה במצבים דומים, בהם נטל על עצמו "משימות חיים" בקנה מידה עולמי הקשורות למלחמה באוקראינה ולרעידת האדמה בטורקיה.  

​במהלך המשפט חלה תפנית כאשר שמואלביץ' החליף את ייצוגו המשפטי והודיע כי הוא מקבל אחריות על המעשים המיוחסים לו. הוא הסביר לבית המשפט כי כיום הוא מבין מה עשה, למרות ש"באותו זמן זה הרגיש אחרת". ​השופטים ציינו כי מצאו לנכון לפרט את נסיבות המקרה גם בשל העניין הציבורי הרב וגם כדי לתקן פרסומים קודמים שלא היו מדויקים. למרות הזיכוי הפלילי, בית המשפט קבע כי שמואלביץ' אכן ביצע את המעשים, ולכן הוא לא ישוחרר לביתו בשלב זה.  

​בהתאם להמלצות הרפואיות, הורה בית המשפט על אשפוזו של שמואלביץ' בבית חולים פסיכיאטרי תחת צו. "אנו קובעים כי הנאשם אינו בר עונשין מחמת סייג לאחריות פלילית של אי שפיות הדעת... ומורים על זיכויו מהעבירות שיוחסו לו". דיון משלים בנושא תנאי צו האשפוז והמשך הטיפול נקבע ל-29 במרץ 2026.