בית המשפט העליון דחה אתמול (שני) את עתירתם של 11 תושבי קריית אונו שביקשו לבטל את הליך בחירת האספה הבוחרת לרב העיר. השופטת רות רונן, בהסכמת השופטים דוד מינץ וחאלד כבוב, קבעה כי לא נמצאה עילה להתערבות שיפוטית בהחלטות השר לשירותי דת ועיריית קריית אונו.
ליבת העתירה עסקה בחשש למשוא פנים מצד חברי האספה הבוחרת. העותרים טענו כי ארבעה מנציגי הציבור באספה חתמו על מסמך הממליץ על אחד המועמדים, הרב יצחק ורדי, ואף כינו אותו "חבר יקר". לטענתם, הדבר יוצר "חשש כבד לניגוד עניינים" ומונע מהם לשקול מועמדים אחרים ב"נפש חפצה".
בית המשפט לא קיבל את הטענה. השופטת רונן הסבירה בפסק הדין כי "העתירה אינה מניחה תשתית עובדתית שדי בה כדי להסיק שדעתם של נציגי הציבור... ננעלה באופן הפוסל אותם". היא הדגישה כי "אין די בחשש רחוק, תיאורטי, או סובייקטיבי לקיומו של ניגוד עניינים על מנת להצדיק את התערבותו של בית המשפט". לגבי מסמך ההמלצה, קבעה השופטת כי "מדובר ברשימה שלא ברור מתי נחתמה ובאילו נסיבות... אין די בה לכן כדי להביא למסקנה כי דעתם של החותמים ננעלה באופן בלתי הפיך".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
סוגיה מרכזית נוספת הייתה הרכב האספה והייצוג המגזרי בה. העותרים טענו כי ארבעה נציגים שהגדירו עצמם כ"חילונים" הם למעשה בעלי אורח חיים דתי או מסורתי, ולכן אינם מייצגים נאמנה את הציבור החילוני בעיר.
אולם בית המשפט הגן על זכותם של הנציגים להגדרה עצמית. "הגדרתו הדתית של אדם היא חלק בלתי נפרד מזכותו לחירות ולאוטונומיה אישית, וככלל מדובר בעניין הנתון ללבו, לאמונתו ולהשקפת עולמו", כתבה השופטת רונן, "יחד עם זאת, הזכות להגדרה עצמית בענייני דת אינה מוחלטת ועשויה לסגת מפני הוראות דין שונות ... ואולם, כדי לסתור את הצהרתו של אדם בדבר אמונתו הדתית, אין די ב'תחושה כללית' אלא נדרשת תשתית ראייתית מבוססת.
"במקרה דנן לא הוצגה בפנינו תשתית ראייתית שדי בה כדי לסתור את הצהרתם האישית של נציגי הציבור. מהראיות שהציגו העותרים לא ניתן להגיע למסקנה חד-משמעית לפיה נציגי הציבור אכן שייכים למגזר הדתי כפי שנטען; אלא רק כי ישנם היבטים בחייהם שהם בעלי זיקה לדת. הנציגים עצמם סיפקו הסברים לתהיות שעלו, המבהירים את הדברים מנקודת המבט שלהם. נטען כי אכן מדובר במי שיש לו זיקה כזו או אחרת לדת – אף שהוא מגדיר את אורח חייו כחילוני. לאור המכלול האמור, לא ניתן אפוא לשלול את מסקנתו של המשרד לשירותי דת לאחר הבירור שערך, ולקבוע – ביחס לנציגים האמורים – כי בניגוד להצהרותיהם, הם אינם משתייכים למגזר החילוני", קבעה השופטת.
"יתרה מכך, וזה העיקר", הדגישה השופטת רונן, "הדרישה בתקנה 8(4) לתקנות היא שנציגי הציבור ייתנו ככל האפשר ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר. מכאן שאין חובה לייצוג של כלל המגזרים בהתאם לחלקם המדויק באוכלוסייה... משכך, אף לו היה מתברר כי אחד מנציגי הציבור אינו שייך למגזר החילוני אלא כי הוא 'מסורתי'; ואף לו היה מדובר ביותר מנציג אחד – לא היה די בכך כדי לפסול את מינוים של כלל נציגי הציבור לאספה הבוחרת".
יוסי אלוני, פלאש 90 | צילום: קרית אונו
העתירה חשפה גם פגמים פרוצדורליים, כמו העובדה שראשת העיר מיכל רוזנשיין גיבשה את רשימת המועמדים לפני שהובאו לאישור המועצה. עם זאת, בית המשפט קבע כי פגמים אלו "רופאו" בהמשך ההליך. נציין כי בסמוך להגשת העתירה החליטה המועצה להחליף את אחת מנציגות הציבור בנציגה אחרת שתייצג את הקהילה הרפורמית בעיר, מהלך שאושר על ידי השר לשירותי דת.
בעקבות פסק הדין, המכשולים המשפטיים הוסרו והבחירות לרב העיר קריית אונו צפויות להתקיים במועדן המעודכן, ב-15 במרץ 2026. העתירה נדחתה ללא צו להוצאות לטובת העירייה, עקב הפגמים בהליך. העותרים יישאו בהוצאות משיבי המדינה בסכום של 2,000 ש"ח.