מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר (ד') לבג"ץ כתב תשובה מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה לארבע העתירות לבג"ץ המבקשות להורות לראש הממשלה להעביר מתפקידו את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בכתב התשובה קובעת היועצת המשפטית לממשלה, כי ככל שלא יכול שינוי בהתנהלות ובמצב הדברים העובדתי, על שופטי בג"ץ לקבוע כי השר בן גביר איננו יכול לשמש כשר הממונה על המשטרה ועל ראש הממשלה נתניהו להעביר אותו מתפקידו זה.
"אשר לסעד - כתב תשובה זה מוגש טרם שהתקבלה התייחסות משיבי הממשלה לגוף העניין. ככל שלא יחול שינוי משמעותי ביותר בתשתית הרלוונטית עם הגשת תגובת ראש הממשלה, וראש הממשלה לא יעמוד בנטל שהוטל עליו, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יש להוציא צו מוחלט בעתירות, במובן זה שייקבע שהשר בן גביר אינו יכול לשמש בתפקיד השר הממונה על משטרת ישראל, גוף אכיפת החוק המרכזי במדינה", נאמר בכתב התשובה.
"על רקע מכלול התשתית העובדתית והנורמטיבית שנפרשה לעיל, המסקנה המתבקשת היא כי המצב הקיים, שבו כהונת השר חותרת באופן מתמשך ושיטתי תחת עקרון ממלכתיות וא-פוליטיות המשטרה, כתוצאה מפעולותיו, אינו יכול להימשך נוכח הנזקים המצטברים, חסרי התקדים וייתכן שאף בלתי הפיכים למשטרה. הסכנות הגלומות במצב זה, על כלל היבטיו, הולכות ומתגברות ככל שעובר הזמן, שכן מהלכי השר להתערבות בעבודת המשטרה הופכת לנורמה ולהרגל, ולמציאות שאותה מכירים שוטרי משטרת ישראל, והחשש מפני השפעותיה השליליות איננו תיאורטי אלא מוחשי, וייתכן שאף יהיה בלתי ניתן לתיקון מלא. הסכנה הדמוקרטית הנשקפת מחומרת המצב אף הולכת ומתגברת עם התקרבות תקופת הבחירות לכנסת, נוכח תפקידה הייחודי של המשטרה בתקופה זו, והכרח לפעולתה בלא כל צל של חשש מהשפעה פוליטית", מוסיפה וקובעת היועמ"שית בכתב התשובה.
הכי מעניין
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בכתב התשובה נטען עוד כי אין בעמדה זו כדי לפגוע בזכותו של השר בן גביר לבחור ולהיבחר, ואפילו לא בזכותו להיות שר בממשלה, "אין עניינו של דיוננו בזכות לבחור ולהיבחר, ואף לא בהתערבות בקביעת הרכב הממשלה על-ידי ראש הממשלה, אלא הדיון עניינו בבחינת השלכת התנהלות השר באופן שפוגע בעצמאות המשטרה בהקשרים רגישים שפורטו לעיל ובזכויות אדם, ומחדלו של ראש הממשלה מלפעול מול התנהלות זו על השלכותיה הקשות. לא מוכרת זכות לבחור שר, או להתמנות לשר או למנות שר, אשר יוכל לפעול ללא כל מגבלות, ויהא רשאי לפגוע בעצמאות המשטרה ובערכי היסוד של השיטה. יתר על כן, העתירה עוסקת אך בכהונתו של השר בן גביר בתפקיד השר לביטחון לאומי. בשונה מהאמור בפרשת דרעי-פנחסי (שלעמדתנו עסקה במקרים שחומרתם פחותה בהרבה), בנסיבות המקרה דנן, קיימים פתרונות נוספים פרט לפיטורי השר מהממשלה, באמצעות מינויו לתפקיד מיניסטריאלי אחר שאיננו כרוך בהפעלת סמכויות כלפי משטרת ישראל בהיותה גוף אכיפה מרכזי ובפגיעה בערכי יסוד גרעיניים המעצבים את זהותה של ישראל כמדינה דמוקרטית".
"לאור כל האמור, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי במצב הדברים הנוכחי, נוכח התשתית העובדתית המשמעותית בדבר התנהלות השר למן מינויו, בצירוף התשתית טרם המינוי הראשון, אשר טרם הוגשה מטעם ראש הממשלה התייחסותה לגופה בעניינה, ובהיעדר ערובות ומנגנונים להבטחת פעילותה התקינה, הממלכתית והשוויונית של משטרת ישראל, בפרט משראש הממשלה לא פעל מול השר לשם כך, הרי שאלמלא יחול שינוי משמעותי מאוד בתשתית וככל שלא יעמוד ראש הממשלה בנטל שהוטל עליו לנמק מדוע לא יורה על העברתו של המשיב מס' 2 מתפקידו כשר לביטחון לאומי, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יש להוציא צו מוחלט בעתירות", קובעת היועמ"שית בסיכום.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין הגיב לדברים ואמר: "היועצת המשפטית המודחת לא חדלה לרגע מלפגוע בעבודת הממשלה, אפילו בשעת מלחמה.
הדיון שמתקיים בבג״ץ בהדחת השר בן גביר הוא בלתי חוקי. לאף שופט ולאף יועץ משפטי אין סמכות להחליף את הכנסת ואת ראש הממשלה, ולקבוע מי יכהן כשר. השר בן גביר, כמו כל שרי הממשלה, נבחר לתפקידו בהליך דמוקרטי תקין, וכולנו מגבים אותו ומחוייבים להמשך כהונתו בממשלה.
העובדה שבזה בוחרת עו״ד בהרב מיארה לעסוק בעת הזו, מוכיחה שוב שהיא אינה כשירה לכהן בשום תפקיד. נוכחותה מפריעה למאמץ המלחמתי. על הממשלה כולה לעמוד מאחורי ההחלטה שהתקבלה פה אחד להדיחה, ולהפנות אותה ואת חוות דעתה הפוליטיות לישיבות ראשי האופוזיציה".