נתונים חדשים שנחשפו בדיון מעקב שקיימה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מצביעים על מגמת עלייה משמעותית בשיעורי הגיוס בקרב החברה החרדית בשנתיים האחרונות. עם זאת, הדיון חשף ביקורת נוקבת על אוזלת ידה של המשטרה באכיפת החוק מול המשתמטים החרדים וחשש כי חקיקה חדשה תבלום את המומנטום הנוכחי.
על פי הנתונים הרשמיים שהוצגו בדיון על ידי גורמי המקצוע, בשנים האחרונות ממוצע הגיוס השנתי עמד על כ-1,800 מתגייסים חרדים. בשנה החולפת נרשם זינוק של למעלה מ-50% והמספר הגיע ל-2,800 מתגייסים. מרבית העלייה נרשמה בגיוס לתפקידים תומכי לחימה. העלייה בגיוס לתפקידי לחימה מתונה יותר.
בשנה הנוכחית, הצפי הוא לגיוס של לפחות 3,300 חרדים. נתון זה נשען על העובדה שבשלישון הראשון בלבד של השנה (מאז יולי 2025) התגייסו כבר כ-1,100 חרדים – קצב שצפוי לגדול בהמשך השנה. גורמי המקצוע מייחסים את העלייה הניכרת ישירות להפעלת הסנקציות הכלכליות והמשפטיות בעקבות פסיקת בג"ץ, שמרתיעות צעירים רבים מהפיכה ל"עריקים" הכפופים לצווי עיכוב יציאה מהארץ.
הכי מעניין
לצד האופטימיות מהנתונים, בסיכום הדיון עלתה תמונה מדאיגה לגבי האכיפה בשטח. היועמ"שית הגדירה כ"קשה" את העובדה שהמשטרה הצבאית אינה יכולה לבצע פעילות יזומה בסביבה אזרחית כלפי משתמטים חרדים, וכי המשטרה הכחולה נמנעת מלעכב משתמטים שבהם היא נתקלת באקראי. "מציאות זו אינה מתיישבת עם חובות כלל גופי המדינה לאכוף את החוק", נכתב בסיכום, תוך הדגשה כי הדבר מוביל לפגיעה באפקטיביות של חובת הגיוס ולאכיפה לא שוויונית.
בדיון השתתפו גם נציגי האוצר, שהזהירו כי המומנטום הנוכחי נמצא בסכנה. לדבריהם, בעוד שהסנקציות הכלכליות (כגון הפסקת סבסוד מעונות יום) משפיעות על הציבור הנשוי, הצעירים הרווקים נוטים "להמתין" לחוק פטור חדש שעלול לעצור את הסנקציות ולבלום את העלייה בשיעורי הגיוס. בסיכום הדיון הוחלט כי צה"ל והמשטרה יגבשו תכנית קונקרטית לפעולות אכיפה יזומות ומתואמות, כדי להבטיח את מיצוי פוטנציאל הגיוס כפי שנדרש בפסק הדין.

