שופטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שרון גלר, דחתה את הערר שהגיש העיתונאי עמרי אסנהיים על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון לחייב אותו למסור למשטרה את כל חומר הגלם של הראיון עם דוברו לשעבר של ראש הממשלה, אלי פלדשטיין.
אסנהיים טען שחומר הגלם של הראיון, הכולל את כל אותם קטעים שצולמו אך לא שודרו, ובהם דברים אותם ביקש פלדשטיין להותיר בגדר אמירות "לא לציטוט" ו"לא לייחוס", חוסה תחת חיסיון עיתונאי מלא, בשל מה שהגדיר "שיקולי מדיניות". אולם כאמור, בית משפט השלום דחה את הטענה, וקבע כי החיסיון העיתונאי שהוכר בפסיקת בתי המשפט בישראל אינו כולל חומרי גלם של ראיון עם אדם שזהותו ידועה, ואשר אין במסירתם כדי לחשוף מקור עיתונאי אחר.
בהחלטתה ציינה השופטת גלר כי יש מקום לתת משקל לשיקולי המדיניות ולטענת החיסיון, אך בשום אופן לא מדובר בחיסיון גורף. ולכן, אם אסנהיים מעוניין שחלק מחומרי הגלם, אותם אלו שהוגדרו בידי פלדשטיין כ"לא לציטוט" או באופן דומה, לא יימסרו למשטרה, עליו להעביר אותם לעיונה, בצורה מסודרת, תוך סיווגם לקטגוריות, על מנת שבית המשפט יוכל לבחון באופן פרטני, בנוגע לכל חלק מחומרי הגלם שהוגדרו כך, האם יש מקום לקבוע שחל עליו חיסיון, או לא."איני סבורה, כי יש בטיעון זה בדבר שיקולי המדיניות כדי לאפשר או להצדיק את תוצאת הקצה לה טוען המערער (אסנהיים - ש"פ). משמעותה של טענה זו הינה, למעשה, הכרה בחיסיון עיתונאי מוחלט, אשר יש בו כדי לבלום כל אפשרות לחשיפה או מסירה של חומר כלשהו לגוף החוקר, ללא חריגים כלשהם ואף מבלי שנערכה בדיקה של בית המשפט לגוף החומרים עצמם. זאת, כאמור, במצב דברים בו המערער אינו חולק על עצם הרלוונטיות של חומרי הגלם שבידיו לחקירה המשטרתית שעל הפרק. חיסיון עיתונאי מוחלט מסוג זה לא הוכר בפסיקה, אשר כידוע יצרה את החיסיון העיתונאי תוך קביעה ברורה כי הינו חיסיון יחסי, אשר לעתים ידחה מפני אינטרסים וצרכים הנוגעים לחקירות פליליות של גופי חקירה, בהתאם לתנאים הקבועים בהלכת ציטרין", ציינה השופטת גלר.
הכי מעניין
לדבריה, "טענת מערער זו בדבר שיקולי מדיניות המצדיקים סירוב למסירת חומר כלשהו למשיבה אף חורגת באופן משמעותי לא רק מעצם היותו של החיסיון העיתונאי חיסיון יחסי אלא אף מגבולות הגזרה הקבועים בפסיקה לגבי היקף תחולתו של החיסיון העיתונאי, המשתרעים כיום אך על הגנה על זהותו של מקור עיתונאי (הלכת ציטרין) ועל הגנה על חומרים עיתונאיים אשר יש במסירתם כדי להביא לחשיפת זהותו של המקור )עניין מקור ראשון). כידוע, חסיונות מוחלטים הינם חריגים ונדירים בשיטת המשפט בישראל, הם מסתכמים בהכרה בחיסיון מסוג זה בנוגע לחיסיון כהן דת - מתוודה וחסיון עורך דין - לקוח ומקורם בהוראות חוק מפורשות בפקודת הראיות"
"אציין בהקשר זה כי איני מקבלת את הסתייגות ב"כ המערער בדיון לפני לגבי אפשרות מסירתו של חומר חסוי לעיון בית המשפט לצורך בחינת סיווגו ועריכת האיזון מול צורכי החקירה. אפשרות זו מקובלת כפתרון נפוץ ורצוי במקרי חסיון וכאשר נדרשים בחינה ומיון של חומר חסוי אל מול זה שאינו חסוי, וזאת אף במקרים של חסיונות אחרים כגון מטפל-מטופל או אף כאשר עומד על הפרק חומר שנאסף ממשרדו של עורך דין אשר לו יחסי חסיון מוחלט עם לקוחו", קבעה השופטת גלר. בסיכום ציינה השופטת כי אם אסנהיים מעוניין שהיא תבדוק את אותם חומרים שהוגדרו בידי פלדשטיין כ"לא לציטוט" או באופן דומה ותחליט איזה חלק מהם לא יועבר למשטרה עליו להודיע על כך עד ליום ראשון הקרוב, ולהעביר אותם לעיונה במעטפה סגורה בצירוף טבלת עזר. בנוגע לכל יתר חומר הגלם הערר נדחה, ועליו למסור אותו למשטרה.

