שופט בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, מיכאל קרשן, קיבל את ערר המשטרה והאריך בשבוע נוסף, עד ל-24 בפברואר, את התנאים המגבילים שהוטלו על ראש הסגל של ראש הממשלה, צחי ברוורמן, שמונה לכהונת שגריר ישראל בבריטניה.
ברוורמן נחקר בחשד לעבירות של שיבוש חקירה וכן מרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת "הפגישה הלילית", בחניון, ספיח של פרשות נוספות בהן נחקרו מקורבים לראש הממשלה. על פי החשד, בחודש אוקטובר 2024 נפגש ברוורמן בקריה בשעת לילה מאוחרת עם אלי פלדשטיין, שנאשם כעת בשתי פרשות נפרדות הקשורות בלשכת ראש הממשלה בה עבד מר פלדשטיין, הידועות כ"פרשת קטארגייט" ופרשת "הבילד", עדכן אותו בדבר קיומה של חקירה המתנהלת במחלקת ביטחון המידע של צה"ל בנוגע להדלפת מסמך ל"בילד", הציג לו רשימת שמות ושאל אותו ביחס לחקירה אם זה קשור אליו ו"אלינו", והוסיף שאם מדובר בחקירה הקשורה ללשכת ראש הממשלה יש ביכולתו "לכבות את זה".
עוד כתבות בנושא
בהחלטה מתח השופט קרשן ביקורת על החלטתו של השופט מזרחי לבטל את מרבית התנאים המגבילים שהוטלו על ברוורמן. "עמדתו של בית המשפט קמא בנוגע להתנהלות היחידה החוקרת אינה מקובלת עליי. עיון מקרוב בפעולות החקירה שבוצעו טרם הפכה החקירה לגלויה ובוודאי שלאחר מכן, מעלה כי המשטרה פעלה ופועלת באופן תקין וקצב החקירה אינו איטי. רחוק מכך, בוודאי בהתחשב בזהות הגורמים שעל המשטרה לחקור ובאישורים הנדרשים. זאת ועוד, עיון בדוח הסודי שהוגש לעיונו של בית המשפט קמא מעלה כי למשטרה דווקא יש תכנית חקירה מגובשת וסדורה. החקירה נגד המשיב מתמקדת בחשד סביר משמעותי וכבד כי שיבש חקירה אחרת אשר התמקדה בלשכת ראש הממשלה.
במצב דברים זה קשה לקבל את עמדתו של בית המשפט קמא, לפיה על מנת להצדיק הטלת תנאים מגבילים על המשיב צריכה היחידה החוקרת להצביע על חשד קונקרטי נוסף לשיבוש החקירה נגד המשיב, מה גם שהחקירה נגד המשיב מערבת מספר רב של אנשים שחלקם הגדול עומד או עמד בקשרי עבודה עם המשיב. סבורני, על כן, כי במכלול נסיבות העניין בשלב הנוכחי מתקיימת עילה משמעותית להצדקת הטלת תנאים מגבילים על המשיב מכוח עילת השיבוש".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
השופט קרשן הדגיש במיוחד את הבעייתיות בשקילת שיקולים כדוגמת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה, "חוק המעצרים מחייב את בית המשפט הדן בהליכי מעצר ושחרור לאזן בין צרכי הציבור לצרכי היחיד. בשלב החקירה האיזון המקובל הוא בין צרכי החקירה לצרכי החשוד. חוק המעצרים לא הסמיך את בית המשפט הדן בהליכים מסוג זה לשקלל במסגרת החלטה בעניינים אלה גם אינטרסים אחרים, כגון ההשפעה שיכולה להיות על יחסי החוץ של המדינה. אף אם יש לבית המשפט סמכות כאמור (ואינני סבור כך), קשה לראות איזה כלים הועמדו לרשותו על מנת לשקול עניינים אלה כהלכה. ויוכיח המקרה שלפנינו בו קבע בית המשפט קמא, על סמך טיעון גרידא ומבלי שהובאו לפניו נתונים כלשהם, כי יחסי החוץ של המדינה ייפגעו כתוצאה מעיכוב מימוש מינויו של המשיב לשגריר. ההחלטה מושא הערר אף לא התייחסה לחלופות העומדות בפני משרד החוץ ושאר הגורמים העוסקים במלאכה, לרבות נציבות שירות המדינה, מקום בו מעוכב מינוי שגריר של ישראל במדינה זרה".
בסיכום קבע השופט קרשן כי יוארכו בשבוע התנאים המגבילים שהוטלו על ברוורמן, ובהם איסור היציאה מן הארץ, ההרחקה מלשכת ראש הממשלה וממחנה הקריה, והאיסור ליצור קשר עם שורה של מעורבים ונחקרים בפרשה.