נציגו של לוין בבג"ץ: בעבר, הוועדה לבחירת שופטים לא כונסה גם שנתיים

שופטי בג"ץ, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ דנו אחר הצהריים (חמישי) בעתירת התנועה לאיכות השלטון המבקשת לחייב את שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. מההערות שהשמיעו השופטים במהלך הדיון נראה כי בקרוב יצא צו על תנאי שיחייב את שר המשפטים לנמק מדוע הוא נמנע משך זמן רב מכינוס הוועדה.

ראש ההרכב, השופט עופר גרוסקופף, ציין בפתח הדיון כי "הדיון שלפנינו הוא הדיון הראשון בעתירה, והוא עוסק בבקשה למתן צו על תנאי. ענייננו בעתירה שהגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל, ומטרתה לטעון כי יש להורות לשר המשפטים להפעיל סמכותו לפי סעיף 7א לחוק בתי המשפט, ולזמן מועדים לכינוס הוועדה לבחירת שופטים. הדיון מטרתו גם להשלים את תקני השופטים החסרים, ובכלל זה הרכבת הרשות השופטת. ברקע לעתירה ניצבת העובדה שהוועדה לבחירת שופטים כונסה לאחרונה ב-26.1.25, כלומר לפני למעלה משנה, ומאז אותו מועד לא כונסה הוועדה לדבר. הדיון היוצא מכך הוא שלא אושרו תקני שיפוט דרושים בכל ערכאות הרשות השופטת, בתי המשפט השלום, בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון".

"בתמצית, ייאמר כי העותרת טוענת כי כינוס הוועדה על ידי שר המשפטים, ומצב הדברים האמור, נעשו בניגוד לדין ומתוך שיקולים שאינם מן העניין. היועצת המשפטית לממשלה והנהלת בתי המשפט סבורים כי על השר המשפטים לכנס את הוועדה, וזאת מפאת הצורך האקוטי במינוי שופטים. הם מציינים כי קיימים 45 תקני שופטים לא מאוישים, מהם 4 שופטים בבית המשפט העליון. עד סוף שנת 2026, צפויים להתפנות 21 תקני שיפוט נוספים, וצפויים להתווסף 35 תקני שיפוט חדשים. משמעות הדברים היא שכינוס הוועדה נדרש לצורך מינוי מהשופטים הנחוצים על מנת שהמערכת השיפוטית תוכל לעמוד במשימותיה השוטפות", ציין השופט.

גרוסקופף הוסיף, כי "שר המשפטים לו אושר ייצוג נפרד, וסבר כי לא נפל פגם בהתנהלותו, ומשכך יש לדחות את העתירה. לשיטתו, מינוי שופטים לכל ערכאות השיפוט צריך להתבצע בהסכמת כלל חברי הוועדה. מאחר שמאז ישיבת הוועדה הקודמת, הניסיונות להגיע להסכמות אחד לא עלו יפה, לא ביחס למינוי שופטים לבית המשפט העליון, ולא ביחס למינוי שופטים לבתי המשפט המחוזיים והשלום, השר סבר כי לא בשלה העת לכינוס הוועדה לבחירת שופטים".

עו"ד ד"ר אליעד שרגא, המייצג את העותרת, התנועה למען איכות השלטון,  ביקש בפתח דבריו לערוך את הדיון כאילו הוצא צו על תנאי, אך לאחר שעו"ד ציון אמיר המייצג את השר לוין ציין כי השר איננו מסכים לכך - דחו השופטים את הבקשה. "אנחנו גם מודעים לרצון לקצר טווחים, אבל יכול להיות שלפעמים הדרך הארוכה היא הדרך הקצרה", העיר השופט גרוסקופף.

לאחר שהחל לטעון ציין עו"ד שרגא כי הדיון שנערך כעת הוא "קופי-פייסט לסוגיה שנדון לפני כבודכם לפני למעלה משנה. כבר נקבע על ידי בית המשפט שההתנהלות הזאת מנוגדת לחלוטין לתכלית חוק בתי המשפט, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. כאילו החוק מעניק לשר המשפטים לשיטתו זכות להיות שחקן וטו ולשנות את כללי ההכרעה שנקבעו על ידי המחוקק. והיום כעת חיה, כמו שאמרתי, מטרתו של שר המשפטים היא להמשיך ולהחליש את הרשות השופטת, וזאת כחלק מאותה תוכנית גדולה, מאותה הפיכה משטרית שבה התחיל עם כניסתו לתפקיד, וחלק מהותי מאותה הפיכה משטרית, זה כמובן להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים".

השופט גרוסקופף עצר את שרגא וציין, "אנחנו בנושא מאוד ממוקד של כינוס הוועדה, בואו נתמקד בו, הדיון יהיה יותר קצר".

עו"ד שרגא הוסיף וטען כי "השר לא אומר שלא צריך למנות שופטים. השר אומר צריך למנות שופטים, אבל לגישתי צריך למנות אותם בהסכמה, וכל עוד אין הסכמה גורפת למינוי הזה אז אני לא מכנס את הוועדה. המחלוקת היא לעצם אותה הסכמה רחבה שהשר מדבר עליה ולהפוך את עצמו לשחקן וטו, אבל תכף אני אגיע לזה. אני רוצה לדבר על העובדות. אני אומר שלא חסרים רק שופטים, חסרים גם נשיאים בבתי משפט מחוזיים. כשאנחנו מסתכלים על בית המשפט המחוזי בבאר שבע שחסרים שם שישה שופטים מחוזיים שזה 21% מהתקינה הנדרשת כדי שבית המשפט הזה יתפקד, אז אנחנו כן באירוע. אי אפשר להתעלם מהמספרים, המספרים מספרים סיפור לצערי מאוד מאוד עצוב. אתם יותר מכולנו יודעים מה המשמעות שבית משפט מתפקד בחוסר משמעותי בכוח אדם. כמו שאמרתי לעומת המצב הקודם שהיינו בעתירה הקודמת לפני כשנה ומחצה ששם היו חסרים שני שופטים בבית המשפט העליון היום חסרים ארבעה שופטים בבית המשפט העליון. לנו אין ספק שהשר לוין כחלק מאסטרטגיה שלמה עושה הכול כדי לייבש את המערכת. הוא מנסה לייבש אותה פעם אחר פעם ולמרות המחסור הקשה בכוח אדם הוא מסרב לכנס את הוועדה. זה הנושא שצריך לעמוד לפני כבודכם היום".

עו"ד עמרי אפשטיין, המייצג את עמדת היועמ"שית, טען בדיון כי העיכוב במינוי שופטים מביא לעיכוב במתן החלטות, לדחיית דיונים, לרבות בתחום הפלילי, לקביעת דיונים במקומות רחוקים מהמקומות שבהם התושבים מתגוררים. "בתי משפט שונים לא מסוגלים עוד לקלוט ולטפל בתיקים מסוימים, תיקים יושבים על המדף. ​הצגנו החלטות שיפוטיות שבאמת אומרות שערכאה מסוימת לא תקלוט יותר תיקים בסוג מסוים אלא אם כן בהחלטת הנשיא של אותו מחוז וכן הלאה. התקינה החסרה בערכאות מסוימות עולה על 10%. הפגיעה היא מוחשית, מאסיבית בערכאות השונות. זה המצב האובייקטיבי הקיים. ועכשיו, שאנחנו באים ובוחנים בעצם את פסק הדין ואת העקרונות שנקבעו בו... השר אומר, לאחר שנה שלא כונסה הוועדה, חרף, חרף המחסור הזה, וחרף העובדה שהוועדה לא כונסה, אני לא מכנס את הוועדה בשל היעדר הסכמה רחבה. הוא לא מציג שום צפי, אין כל התייחסות והתחשבות בטווח הזמנים, בפגיעות שנגרמות לשירות לאזרח, במצב של מערכת המשפט, בתכלית העיקרית שמדבר עליה סעיף 7א למינוי שופטים, הבטחת הפעולה התקינה של מערכת בתי המשפט. ולפיכך, יישום קביעותיו הברורות של בית המשפט המכובד מלמד שלאחר שמונה חודשים מפניית שישה מחברי הוועדה לכנס את הוועדה, ובהינתן שתהליך בחירת שופטים הוא תהליך ממושך, צריך לכנס את הוועדה".

עו"ד ציון אמיר המייצג את שר המשפטים לוין טען בדיון כי גם פסק הדין שחייב את כינוס הוועדה לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון לא הפך את סמכותו של שר המשפטים כיו"ר הוועדה לכזו שאין עמה שיקול דעת: "השר הוא לא מתאם יומנים. כבודכם. אתם מתבקשים על ידי העותרים לשלול משר המשפטים סמכות חוקתית שניתנה לו, החוק מקנה לשר את שיקול הדעת להחליט אם יש צורך במינוי שופטים לבתי המשפט השונים".

השופט גרוסקופף קטע את אמיר והעיר, "אבל גם השר מסכים שיש צורך. השר לא חולק על כך".

עו"ד אמיר הוסיף והגן על עמדת השר המבקשת להגיע להסכמה רחבה, "זה רעיון גדול הסכמה רחבה. זה לא איזו גחמה של השר. ההחלטה על כינוס הוועדה היא בסמכותו של השר. הוועדה מתשעה חברים. לגורמים המקצועיים, שלושה שופטים ושני נציגים של לשכת עורכי הדין יש חמישה נציגים נגד ארבעה. מדינת ישראל יצאה לבחירות, נבחרה הממשלה ומונה שר משפטים על ידי הממשלה שזכתה לאמון של רוב מוחלט בכנסת ובציבור הבוחרים. אי אפשר לקחת ממנו את הסמכויות שניתנו לו. השר מכיר בצרכים והשר דואג להוספת תקנים נוספים של שופטים. השר רואה לנגד עיניו את טובת המערכת, אבל הוא מקדם תפיסה אידיאולוגית כפי שהוא רואה אותה. ההסדר הזה שנותן לשר סמכות, זו סמכות מהותית".

השופט שטיין העיר לעו"ד אמיר שמאז שנת 1953, אז חוקק החוק, הצליחו כל שרי המשפטים להגיע להסכמות ולכנס את הוועדה. בתגובה לכך הזכיר עו"ד אמיר את העובדה שבתקופתה של השרה לימור לבנת ובתקופתו של השר דניאל פרידמן לא כונסה הוועדה במשך תקופות ארוכות, לעתים למעלה משנתיים, עקב חילוקי דעות, בעוד שכעת הוועדה לא כונסה במשך שנה אחת בלבד.